ידיעות הנדל"ן

"הקונספט מתחיל בתכנון" "השיתופיותמעניקה לשכונה כמה יתרונות, כשהעיקרי שבהם הוא ללכד את הקהילה מהיום הראשון. כשבוניםשכונה חדשה, חשוב ליצור קהילה חזקה ותומכת, והציבור מחפש להיות חלק מקהילה, לחלוק, לשתף ולהרגיששייכות", כך מספרת טלי כהן, סמנכ"לית השיווקשל שפיר מגורים. שפיר זכתה לפני מספר שנים במכרז של משרד הבינוי והשיכון לתכנון ובנייהשל שכונתמגוריםשלמה מאפס (מכרז "תכנן ובנה") בעיר חריש, וחלק מהקונספטשל השכונה, שקיבלה את השם בצוותא, היה קהילתיות ושיתופיות. "זיהינו כבר לפני כשלוששנים את הטרנד העולמי בצורך של אנשים ליצור לעצמם צורת חייםשיש בה קרבה וחיבור עמוק יותר עם מי שגרים סביבם, לצד הצורך לייצר לעצמםשייכות לקהילה אחתמזוהה", ממשיכה כהן. "הבנו שאנשים רוצים להכיר באמת את השכנים, רוצים להיות איתם בקשר, ליצור איתם משהו יחד. במקביל, מגמת הקהילתיות והשיתופיות התחזקה מאוד בזמן הקורונה". האפשרותשל שפיר במקרהשל השכונה בחריש ומודל המכרז במתכונת "תכנן ובנה" אפשרה לה לקדם את הקהילתיות והשיתופיות באופן מלא מהרגע הראשון. ברגעשיזם אחד אחראי על בנייתהשל כל השכונה, כולל מבני מגורים, מבני ציבור, תשתיות, אזורי מסחר, מוסדות חינוך, שטחים ציבוריים ועוד, יכולת ההשפעהשלו גדולה מאוד. "השכונה כוללת אלפי כיתות גן 11 , בנייני מגורים, שני בתי ספר יסודיים 100־ יחידות דיור בכ ילדים, מרכז מסחרי, מתנ"ס, אולם ספורט ומגרשספורט משולב. ברגע שחברתשפיר בנתה את השכונה כולה, היא יכלה למתג אותה ולפעול במגוון כיוונים, בניגוד לשכונות אחרותשבהן יש ריבוי יזמיםשבונים פרויקטיםשונים, וכל אחד מהם מנסה לצקתתוכן רק לפרויקטשלו ללא ראייה הוליסטית. בהתאם לכך קונספט חוויית המגורים בשכונה בא לידי ביטוי כבר בתהליך התכנון, ומאפשר להתאים גם את המבנים והשירותיםשל השכונה לאותו קונספט. למשל כך חשבנו על חללי העבודה המשותפים, הגינה הקהילתית, החנות השיתופית ודברים נוספים כבר בשלב התכנון, ודאגנו לבנות ולמקם אותם כחלק ממבני השכונה כדי שיעניקו לתושבים חווייתמגוריםשלמה". מתברר שלא רק הרוכשים והיזמים מקדמים או דורשים את הקהילתיות, ישמי שמסביר שגם הרשויות המקומיותמתחילות לאמץ את המתכונת. "נושא החיים הקהילתיים נלקח כיום בחשבון הן על ידי היזמים והן על ידי הרשויות, אשר דורשותתועלות ציבוריות וחברתיות בתכנון פרויקטים, כאשר גם הרשויות וגם היזמיםשמים דגשעל תכנון ושימושים שמאפשרים קהילתיות, כמו מועדוני דיירים, חדרי כושר, מסחר, ואפילו עד לרמהשל כורסה בלובי או כל רכושמשותף אחר בבניין, שפתוח לשימוש כולם והוא ההגדרה הטהורהשל נחלת הכלל", כך האדריכלים ערן שקד . לשם ושקד תכננו אתשכונת בצוותא CityBee וערן לשם, בעלי משרד הקהילתית בחריש, ומסבירים, כי "כל המרכזים השיתופייםשל בצוותא יוצרים קהילה. למשל מחסן כלים קהילתי, חללי עבודה המשרתים את התושבים, שטח ציבורי פתוח הפונה לאמפי. זה מוכתב בתכנון העירוני".

סביב, ורתימה של שניהם לחיזוק הקשר הבינאישי בין הדיירים. זה נובע מהתפיסה המובילה אותנו, שלפיה הזיקה של אנשים לסביבת המגורים שלהם חשובה לא פחות מהדירה שבה הם ישנים בלילה ומתעו ־ ררים בבוקר". אדריכל עודד לויתן, שותף במשרד האדריכלים דנה אוברזון, שמש ־ רדו היה שותף בתכנון הפרויקט, מוסיף: "הרעיון הבסיסי היא שכל בניין יתרום למרחב הציבורי המשותף ולבניינים האח ־ רים, ושהמרחב הציבורי המשותף יתרום לבניינים שמסביבו. כלומר כדי להיכנס לחדר הכושר, לא צריך להיכנס ללובי של בניין ו'להיעלם' בו, אלא פשוט נכנסים אליו מהפיאצה המרכזית. בעצם יצרנו מתחם מעגלי, שמזין את עצמו בפונקציות הקיימות סביבו, על ידי כך שהוא מוריד את כולם מהדירות ויוצר חיבורים אנו ־ שיים יומיומיים". אדריכל לויתן מסביר גם מה לדעתו הופך פרויקט לקהילתי: "לא כל פרויקט עם מרכז מסחרי, בריכה או חדר כושר הוא פרויקט קהילתי. הפו ־ נקציה כשלעצמה לא יוצרת קהילתיות, אלא האופן שבו היא משרתת את הקהל ומאחדת את הדיירים סביבה. כך למשל, בריכה שמוקמת במרתף שאף אחד לא רוצה להגיע אליו, או ממ"ד מיותם שמש ־ מש מועדון דיירים – אינם דרכים יעילות

ליצירת תחושה של 'ביחד', פשוט כי הם לא שואבים אליהם אנשים. ביוון העתיקה למשל, הקארדו והדקומאנו הכילו את כל הפונקציות הציבוריות עבור כל תושבי הפוליס, כגון מרחצאות ושוקי אוכל, וני ־ קזו אליהם את כל הפעילות היומיומית. זו בדיוק המחשבה שליוותה אותנו בתכנון הפרויקט בפארק צפון, כמובן עם ההתא ־ מות לימינו. כך למשל, במקום להסב חדר בדירה למשרד ביתי, כל דייר יכול לרדת , CO-WORKING עם הלפטופ לחלל ה־ ועל הדרך להכיר את השכנים; ובמקום להפוך פינה שלמה בבית לפינת משח ־ קים, הקמנו סטודיו אנתרופוסופי בקומת הפיאצה, שכולל תכנים, צעצועים והפ ־ עלות, ומספק לילדים חוויה של שיתוף והכרת האחר". פראתי מוסיפה, כי "אם לשפוט לפי כמות הפרויקטים 'מעודדי הקהילתיות' שמו ־ קמים כיום באזורי הביקוש, מדובר רק בתחילתה של מגמה. רוכשי דירות, וב ־ עיקר משפחות, כבר מזמן מחפשים הרבה יותר מארבעה קירות. חשוב להם המרקם החברתי של השכונה, חיי חברה שוקקים ותחומי עניין משותפים עם שכניהם. הר ־ צון לקהילתיות בשוק הדירות החדשות הוא ההוכחה שנדל"ן הוא כבר לא רק 'לו ־ קיישן, לוקיישן, לוקיישן', אלא הוא גם –

87 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, י"ח בסיון תשפ"ב 17.06.22