ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

ק

ב

נ

ה

דני מור, BST מנכ"ל בסט יזום מקבוצת

צו השעה: הובלה מקצועית של הפתרונות לחיזוק החשש מרעידות אדמה ומתקפות טילים מוחשי מתמיד, וישראל נדרשת להיערך מיידית לחיזוק מבנים ולמניעת אסון. הפתרונות הקיימים לא מספקים, ויש לקדם מהלכים חדשים, בעיקר באזורים מרוחקים בצפון ובדרום, שם כלכליות הפרויקטים מוטלת בספק. הפתרון הנכון והמיידי ביותר הוא מהלך קיים שכבר יושם בשכונת קריית משה ברחובות, כשחטיבת קרקע סמוכה למתחם ישן שווקה על ידי המדינה במכרז שוק חופשי, והתקבולים מהקרקע עברו לקרן מענקי איזון לפרויקטים של פינוי־ בינוי בשכונה, שאינם חוצים רף כלכליות נאותה. ויש עוד מהלכים - ישנן ועדות לתכנון ולבנייה שהחליטו לייצר צוותי תכנון ייעודיים לקידום פרויקטים במסלול תכנוני מואץ במיקומים אסטרטגיים ברחבי העיר, כך שמתנהל דיאלוג מקצועי בין אדריכלי הוועדה לאדריכלי היזמים בתדירות שבועית. במסגרת זאת נערכות ישיבות התקדמות בלו"ז קצוב עד לכניסה לפורום מהנדס העיר לבחירת חלופה עיצובית נבחרת, ולאחר מכן קידום קליטת תנאי סף, דיון להמלצה, הפקדת תוכנית וסיום ההליך באישורה של התוכנית. השילוב של יצירת מקורות מימון ייעודיים וכן קביעת לו"ז לקידום במסלול מואץ הינם חלק מסל הפתרונות הנדרש היום כדי לקדם תוכניות חיזוק ומיגון מבנים. כמו כן נדרש לתעדף שכונות לאחר שייערך סקר סיכונים קונסטרוקטיבי של מבנים, שיצביע על סיכון גבוה להתמוטטות, לצד פעולה מוגברת מצד מינהלות עירוניות, שיקנו ביטחון בתהליך לבעלי דירות החוששים להתקשר עם יזמים. לצד זה ראוי, שוועדות לתכנון יבצעו סקר ניצול יעיל של "שטחים חומים" (מגרשים בייעוד ציבורי) שבבעלותם, כך שהיזמים שמקדמים שכונות מגורים לא יידרשו להקצאת תועלות ציבוריות, דוגמת הקצאת קרקעות למבני ציבור ו/או הקמת רצפות ציבוריות, בהיקף מוגזם ובלתי מידתי המאיין כלכליות של פרויקטים. כל הפתרונות ידועים. כעת נדרשת הובלה מקצועית ובטוחה של ראשי ערים ותקצוב של משרד האוצר, מתוך הבנה שרעש אדמה וסיכון לחיי אלפים הם תרחיש ריאלי קרוב, במיוחד לאחר הרעידה האחרונה בסוריה, שהמחישה זאת יותר מכול.

ישיבת ועדת הפנים של הכנסת בנושא היערכות לרעידות אדמה. צילום: דוברות הכנסת

ולסייע בחיזוק תשתיות וחיזוק החוסן העירו ־ ני להתחדשות עירונית, שכולל גם חיזוק אגף ההנדסה בעיר, על מנת שיוכל לתת מענה הולם לקידום תכנון עירוני, תכנון תשתיות ורישוי. זאת ועוד, מכיוון שמימוש מיזמי פינוי־בינוי אורך שנים רבות, יש למפות את הבניינים בעלי הפוטנציאל לנזק הגדול ביותר, להקצות להם תקציבים ולתגמל יז ־ מים לפעול לחיזוק דחוף של מבנים באזורים אלה". במקביל, גוגנהיים גם מתייחס לחקיקה ולפעילות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ואומר: "המדינה מקדמת שינויי חקיקה נרחבים בעזרת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תהליכים לקידום הת ־ חדשות עירונית, שמסייעת בקיצור הליכים בירוקרטיים, אך חשוב לספק לה תקציבים גדולים אף יותר ולהרחיב את סמכותה כדי שתוכל להמשיך לקדם הסרת חסמים שעדיין קיימים ולתמרץ יזמים לפעול בפריפריה". רוני בריק, יזם ולשעבר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הממשלה חייבת להפנים שרק באמצעות שיפור וחיזוק המ ־ בנים הקיימים, ניתן יהיה להציל את חייהם של מיליוני אזרחים. הממשלה חייבת לש ־

איתן לוי: "התחדשות עירונית היא תהליך מורכב ועדין, וחשוב מאוד שתהיה ראייה רוחבית ומתכללת, שתלווה את התהליך במלואו"

אינטנסיביים. לפתחה של הממשלה החדשה מונחת ההזדמנות לבצע רפורמה מהותית ואמיצה בתחום ההתחדשות העירונית. למשל באמצעות שינוי במעמדם של גורמי התכנון המקומי במטרה לקדם במהירות הליכים ול ־ פעול ממניעים מקצועיים בלבד כדי למנוע, חלילה, אבדות כבדות בנפש". גם איתן לוי, שותף מנהל בקבוצת איילה אגם, מתייחס לנושא הרשויות המקומיות והסכמת ראשי הערים: "התחדשות עירונית היא תה ־ ליך מורכב ועדין, וחשוב מאוד שתהיה ראייה רוחבית ומתכללת, שתלווה את התהליך במלואו. יש חשיבות ברמה הארצית לניהול התהליך בוועדות השונות, אבל אין תחליף לראש עיר ולסמכויות שיש לו בשלבים הבי ־ צוע השונים של ההתחדשות העירונית. המ ־ כשול הגדול ביותר שניצב בפני ההתחדשות העירונית הוא חוסר ודאות: אנחנו יושבים מול ראש עיר, מסכמים דברים, יוצאים לדרך, ואז מגיע חוסר יציבות פוליטי, או סתם שינוי בסדר עדיפויות, ודברים מתחילים להסתבך. יש קושי בקבלת תשובות מקצועיות וקושי מול הדיירים שאיתם חתמנו הסכמים. בפ ־ רויקטים גדולים של התחדשות עירונית, שבהם לראש העיר אין סמכויות לקדם את הפרויקט, ואלו נתונות לוועדה המחוזית, ההליכים מתארכים וחוסר הוודאות מתעצם. ראש העיר הוא הגורם הקרוב ביותר לשטח, יש לו מכלול שיקולים רחב, והוא יודע לאזן בין גורמים עם השפעות שונות על העיר ועל מרקם החיים בה. הוא זה שיודע איך ומתי להוציא פרויקטים לדרך, ואיך נכון ללוות אותם כדי שיסתיימו בהצלחה ובזמן סביר. אין ספק שהוא צריך להיות מסונכרן עם הוועדות ועם מקבלי ההחלטות בכל הדרגים, אבל מתן

סמכויות לראש עיר קריטיות על מנת לקצר את הליך התכנון והביצוע של הפרויקט, דבר שישתקף כמובן גם במחירי הדיור". "יש להפנות תקציב למניעת אסון" "יש להפנות תקציב למניעת אסון שתביא איתה רעידת אדמה - זה צו השעה", כך אומר עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל אשדר מקבו ־ צת אשטרום ויו"ר תחום התחדשות עירונית 38 בהתאחדות הקבלנים. "יש לזכור שתמ"א אפשרה הוספת זכויות לפתרון בעיית הע ־ מידות של בניינים מפני רעידות אדמה, אך

עומר גוגנהיים: "חשוב לתקצב את הרשויות המקומיות, בעיקר בתוואי השבר הסורי־אפריקאי ולסייע בחיזוק תשתיות והחוסן העירוני להתחדשות עירונית"

נות כיוון ולממן את חיזוק המבנים בעצ ־ מה, לו רק בשביל לפקח על ההליך בצורה מקצועית ולמנוע 'מריחות' מצד אי אלו גורמים המשפיעים על הפרויקט. לצד זה ישנן מינהלות התחדשות העירונית - לא רק שהן מסייעות, ניתן אפילו לתאר אותן כגוף שממש פועל כדי למנוע את האסון הבא, כי לצערי, מכל אספקט שהוא - מדי ־ נת ישראל פשוט לא מוכנה בכלל לרעידת

יש האומרים כי התוצאה הביאה לפרויקטים נדל"ניים בעיקר באזורי הביקוש, ואיתה נוצר, לטענת הרשויות המקומיות, מחסור בצורכי ציבור. לכן על הממשלה, ובמקרה זה על המו ־ עצה הארצית, לתקן את החלטתה ולהאריך את התמ"א לחמש שנים נוספות, עד שחלופת שקד תתגבש ותוכיח עצמה כישימה. חשוב לתקצב את הרשויות המקומיות, בעיקר אלה הממוקמות על תוואי השבר הסורי־אפריקאי

צילומים: תומר חומפס, גיא אקטיב ברנדינג, ליה יפה, רמי זרנגר, ינאי אלפסי, מנחם עוז, יח"צ

- יום שישי, ט' בניסן תשפ"ג 31.03.23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 6 0