ידיעות הנגב 24.11.23

כאמל שארחה: "אנחנו נלחמים עבור המדינה, אז תעזרו לנו ותפצו אותנו בהתאם. מאז תחילת הלחימה הפסדתי מיליונים" לפתרון גם בעניין העמלות והריביות שאנחנו ממשיכים לשלם בתקופה זו". פלסטר קטן "ענף הבנייה בישראל עומד בפני שוקת שבורה", אומר יו"ר ארגון הקב־ לנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות "בוני הארץ", אלי אביסרור. "עובדים זרים רבים ברחו הביתה בשל המצב הביט־ חוני, נאסרה כניסה של עובדים פלס־ טינים ועד כה הממשלה אישרה כניסה עובדים. רק כדי לסבר 20,000 של את האוזן - ענף הבנייה בישראל הע־ 80,000 סיק לפני המלחמה למעלה מ־ עובדים פלסטינים, כלומר שהמענה הממשלתי איטי ולא מספק פתרון אמי־ תי לענף, מדובר בלא פחות מפלסטר לפציעה עמוקה". עוד מציין אביסרור, "ענף הבנייה מדמם וזקוק לסיוע מיידי, לעשרות אלפי ידיים עובדות, וככל שנתעכב, הנזק יהיה משמעותי יותר וישפיע על המשק כולו. בקורונה כשכל המשק היה סגור, ענף הבנייה הוחרג והוגדר ענף חיוני. ההבנה הייתה שאם הענף יקרוס תהיה תגובת שרשרת שאחריה נראה עוד ענפים במשק קורסים". אביסרור דורש מהמדינה להכניס את היד לכיס כדי לסייע לענף הבנייה. "זה הזמן להחזיר להם ולא להשאיר ענף שלם להסתדר לבד. אז הוחלט שקב־ לנים מסיווגים נמוכים ייכנסו למתווה הפיצויים ויזכו לפיצוי בהיקף מופחת משאר בעלי העסקים שנכללים במת־ ווה. מדובר בטיפה בים". אביסרור מזהיר כי "אם לא תהיה הת־ ערבות רצינית של הממשלה, אנחנו צפויים לעמוד בפני פגיעה כלכלית עצומה במשק הישראלי שייקח שנים ארוכות להתאושש ממנה אם בכלל. אסור לנו להגיע למצב שביום שאחרי המלחמה הכלכלה הישראלית תיפגע ולא יישארו קבלנים. לא ייתכן שנגיע למצב שבו נהיה תלויים בקבלנים זרים שיגיעו לבנות את המדינה שלנו. בניית הארץ בשיתוף הקבלנים היא מפעל ציוני עוד מיום הקמתה של מדינת יש־ ראל ואסור לוותר עליו, יש לשמור על הענף ולחזק אותו לטובת שג־ שוג מדינת ישראל גם ביום שאח־ רי הניצחון".

פיליפ חורי: "אם המצב ימשיך ולא נצליח לגייס עובדים, אאלץ לצערי הרב לוותר על מכרזים ולסגור את האתרים לחלוטין" יותר מעובדים פלסטינים. הבנתי שאין לי ברירה, אני מחויב בחוזים וללוחות זמנים. אני מעדיף לספוג את הפגיעה הכלכלית של עובדים יותר יקרים, רק לא לעצור את העבודה, לעצור את הע־ בודה זה אומר להתאבד". מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות כדי לסייע לענף להתמודד עם המשבר? "את הממשלה כרגע לא מעניין ענף הבנייה וזה לגיטימי כי אנחנו במצב של מלחמה, אבל בשביל לא לגרום לפגיעות כלכליות רחבות בכל המשק בעתיד, פגיעות במשפחות שצריכות לקבל דירות, פגיעות בספקים ובמפ־ עלים של ייצור חומרים, על הממשלה להביא את עניין המשבר בענף הבנייה לסדר היום ולמצוא פתרונות יעילים". שארחה מוסיף ואומר, "במשך יותר שנה אני בונה את המדינה, בניתי 30 מ־ פה בתים, מוסדות, בניינים, ופיתחתי את הארץ עבור מי? עבור יושבי הארץ. להבדיל מהחיילים שבשטח, גם אנח־ נו נלחמים עבור המדינה, עבור בניית המדינה. העמלות שגובים הבנקים וגו־ פי הממשלה לא קשורות ולא מתואמות לקצב העבודה ולהכנסות. צריך לדאוג

רן ענבר: "חשוב להבין שעובדים זרים הם מאוד יקרים ודורשים התארגנות אחרת. הממשלה צריכה לתת מענה לסוגיה" "הנזקים בעתיד בגלל ההפסקה בענף הבנייה יהיו גדולים. דירות יתייקרו, כוח האדם והסחורות יתייקרו, ומי ישלם את זה?", הוא תוהה. איך המשבר השפיע על עבודתך? "יש פרויקטים רבים שהתחייבתי אליהם עוד לפני המלחמה, אבל במצב הנוכחי, אין לי אפשרות לעבוד". שנים בונים פה את 30 "אנחנו מעל הארץ, בונים בתים, בניינים ובתי ספר", הוא ממשיך. "אנחנו נלחמים עבור המדינה, אז תעזרו לנו ותפצו אותנו בהתאם. מאז תחילת הלחימה הפסדתי מיליונים, ואם המצב ימשיך כך, אני כנראה אפשוט רגל. בנוסף לכל, חוסר הוודאות הוא בלתי נסבל, אין לי תשו־ בות לתת לעובדים שלי, אין לי תשובות לתת לדיירים ולאנשים שחתמתי איתם חוזים ולוחות זמנים. תמצאו פתרונות, שחררו כספים, ושחררו את הלחץ". איך אתה מתמודד עם המשבר? "מאז תחילת הלחימה החלטתי שלא להוציא את העובדים לחל"ת על מנת להמשיך להילחם על הפרנסה ולאפשר להם לעבוד. כדי לא לעצור את העבו־ דה, גייסתי עובדים זרים שיקרים הרבה

איציק טובי: "אני לא יודע אם נוכל לעמוד בהתחייבויות ובטח לא בלוחות הזמנים שהתחייבתי להם" מקד בסיוע לנושא העובדים הזרים", הוא אומר. "מבחינתי לוותר על פיצויי הממשלה, רק שימצאו פתרון לעובדים ויאשרו לנו לחזור לעבוד, ואם אין עו־ בדים פלסטינים, שיעזרו לנו לממן עו־ בדים זרים". אוויר לנשימה רוב הפרויקטים של רן ענבר, בעל חברת "טלרן - חברה לעבודות עפר וחיצוב בע"מ" מבאר־שבע, נמצאים באזור שדרות ויישובי עוטף עזה. "אני קבלן ביצוע של עבודות תשתית עבור עיריות ומועצות אזוריות באזור עוטף עזה. העבודה שם נעצרה לחלוטין ואין שום צפי מתי נחזור", הוא מספר, ומוסיף, "גם עצרו העברה של כספים מעיריות וממועצות אזוריות בעבור פרויקטים שבוצעו עוד לפני המלחמה". מה צריך לעשות כדי לסייע לענף הבנייה לצאת מהמשבר הנוכחי? "הממשלה צריכה לשחרר תקציבים לעיריות ומועצות אזוריות באופן מיידי כדי שאלה יעבירו את הכספים לקבל־ נים. חייבים לטפל בעניין הבירוקרטיה שלוקחת הרבה זמן. הביורוקרטיה הור־ גת את הענף. תנו לנו קצת אוויר לנשי־ מה, תשחררו תקציבים ותטפלו בעניין לוחות הזמנים, אין לי אפשרות לסיים פרויקט שהתחייבתי אליו במצב שבו אנו נמצאים". נושא קריטי נוסף הוא נושא העובדים. "אני מבקש פתרונות מיידיים בנושא העובדים הזרים", מדגיש ענבר. "חשוב להבין שעובדים זרים הם מאוד יקרים ודורשים התארגנות אחרת. הממשלה צריכה לתת מענה לסוגייה הזו. מה הטעם לאשר פתיחת אתרי בנייה כשאין עובדים? עוד אני מצפה מהממשלה שתסייע בתשלומים לאותם עובדים. התערבות של הממשלה צריכה להיות מיידית כי סכנת הקריסה ממש כאן". אין תשובות כאמל שארחה, בעליה של חברת "האחים לימור חברה לבניין בע"מ" מבאר־שבע ועוד חברות בנייה, עוסק שנים. 33 בענף זה שאחרה צופה שלמשבר הנוכחי בענף הבנייה יהיו השלכות מרחיקות לכת.

"אם המצב יימשך נסגור אתרים"

הענף נשאר מאחור מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, אלעד דדון, קורא לממשלה להתערב במשבר בענף הבנייה לפני שיהפוך לבלתי הפיך "ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר מהחמורים שידענו", אומר השבוע מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, אלעד דדון. "נכנסנו למלחמה בנקודה קשה עד בלתי אפשרית בענף עם ריביות גבוהות, מחסור בכוח אדם, ירידה בהתחלות בנייה, ועוד. המלחמה הצודקת שנכפתה עלינו סגרה את ברז החמצן הראשי של הענף - העובדים, מרביתם פלסטינים". דדון מדגיש כי מאז החלה המלחמה הארגון פועל כדי לסייע לחבריו ולפ־ עול מול מקבלי ההחלטות למציאת פתרון. "לשמחתי, גם הצ־ לחנו להביא בשורות. הקבלנים הוכנסו למתווה הפיצויים

אלי אביסרור: "לא ייתכן שנגיע למצב שבו נהיה תלויים בקבלנים זרים שיגיעו לבנות את המדינה שלנו"

לעסקים, וזאת לאחר שהוחרגו ממנו אך בזכות פעילות ההתאחדות והארגון הוגדלה מכסת העובדים הזרים לענף ואושרו הקלות מול רגולטורים, אך המלאכה עוד מרו־ בה". לדבריו, "לא ייתכן שענף הבנייה שהוא קטר כלכלי מהמשמעותיים ביותר במשק עבור מדינת ישראל נשאר מאחור ללא פתרונות מעשיים במצב המורכב שבו אנחנו נמצאים. ממשלת ישראל והגופים המ־ קצועיים חייבים לפעול במהרה לפני שהנזק לענף הבנייה בארץ יהיה בלתי הפיך".

אלעד דדון. נזק בלתי הפיך

10

24.11.2023 ˆ ידיעות הנגב