ידיעות הנגב 5.1.24

ראש עיריית אופקים, איציק "לצד דנינו: שיווק יחידות הדיור, אנחנו מקדמים אלפי מטרים רבועים לתעסוקה, תעשייה ומסחר, שיניבו גם מקורות כספיים והגדלת הכנסות העירייה מארנונה שלא למגורים" שייקה נפחא, בעליה של חברת "סלעית": "בענף הנדל"ן מעריכים כי בזכות הסכמי הגג והשקעות הממשלה בנגב המערבי בעקבות אסון השבעה באוקטובר טמון באופקים פוטנציאל גדול לצמיחה"

תוכניות בנייה שיכפילו את מספר התושבים

צילום: שי שמואלי

התרחבות אופקים תחייב מתן שירותים לתושבים

תאגידים מיוחדים בנושא הזה". מהי הערכתך לגבי היום שאחרי המלחמה בתחום הנדל"ן? "בשלב זה, שוק הנדל"ן פועל בהילוך נמוך ביותר. אתרי הבנייה היחידים שפעילים הם אלה שחברות הבנייה הצ־ ליחו לגייס פועלים זרים, לא מהשטחים, לטובת הבנייה הרוויה ולא הבנייה הפרטית שנעצרה כמעט לחלוטין. יש ביקוש גבוה לדירות באופקים ובנתיבות, ולאחר המלחמה הביקושים הללו עוד יעלו. תמיד לאחר מלחמה יש צמיחה בענף הנדל"ן. הביקוש הרב מול היצע הדירות שיהיה אז בשוק יביא לעליית מחירים".

פתחות הדמוגרפית תיבלם? "על אף שהמחבלים הצליחו להגיע לעיר ולטבוח בתו־ שביה, ועל אף ירי הטילים לעבר העיר, רובם המוחלט של תושבי העיר, כך להערכתי, לא שוקלים כלל לעזוב. יתרה מכך, העיר מושכת אליה יותר ויותר תושבים מא־ זור הדרום, ולא רק מבאר־שבע, שמחפשים אווירה כפרית עם נגישות למטרופולין, כאשר אחד השיקולים שמו־ שכים אליה תושבים חוזרים ומשפרי דיור הוא השיקול הכלכלי. אלה לא רק מחירי דירות אטרקטיביים, אלא גם הטבות שכוללות סבסוד גנים וצהרונים והטבות מס. בענף הנדל"ן מעריכים כי בזכות הסכמי הגג והשקעות הממשלה בנגב המערבי בעקבות אסון השבעה באוקטובר טמון באופקים פוטנציאל גדול לצמיחה, וכי המחירים בעיר ישתוו למחירי הדירות באשקלון ובקריית־גת". יורם עטיה, תושב אופקים, מנכ"ל קבוצת "עטיה", העוסקת בתחום המשכנתאות, היזמות ובניית פרויקטים בבאר־שבע, אופקים, נתיבות וירוחם והנגב המערבי, מציין כי "אמנם יש רכישות של דירות חדשות במקו־ מות שנמצאים בקו האש ושנפגעו בלחימה האחרונה, אך בגדול, הביקושים הם נמוכים בהשוואה לתקופה שלפני השביעי באוקטובר". בהתייחסות לתוכניות הבנייה של עשרות אלפי יחידות הדיור שנרקמות מטעם גורמי התכנון, אומר עטיה כי "כל הפרויקטים הללו, גם בנתיבות, גם באופקים, הם בשלב בתולי וטרם גובשה תוכנית מפורטת לגביהם. המשמעות היא, שהקרקעות עליהן צפויות אותן דירות להיבנות יימ־ סרו ליזמים בתוך עשר שנים, גם כשמדובר בהליך מהיר. בשלב זה, עוד טרם פורסמו מכרזים, ומן הסתם גם אין עדיין גורמים נדל"ניים המציעים את עצמם כמתמודדים לביצוע אותן תוכניות". אם וכאשר יבשילו כל אותן תוכניות לכדי תחילת העבודות, מי צפוי לבנות את אלפי יחידות הדיור הללו, כאשר מן הסתם יוטלו הגבלות על העסקת עובדים פל־ שתינים? "ההערכה היא, שלאחר המלחמה יחזרו עובדים פלסטינים לעבודה בענף הבנייה בישראל, אם כי בתנאים מחמירים יותר וקשוחים יותר של גיל, מצב משפחתי וסיווג ביטחוני. כמוכן, יש כוונה לקלוט אלפי עובדים זרים לענף הבנייה, כפי שזה נעשה עכשיו לגבי ענף החקלאות. הולכים להקים פרויקטים בשלב התחלה ביקושים נמוכים

בשורה אדירה "יהיה מענה לביקושים"

צילום: תמר מצפי

גם בדימונה לא שוקטים על השמרים. אחרי תנופת הב־ ט � ש 2,361 נייה הרוויה בשכונות ממשית והשחר אושרו חים לבנייה צמודת קרקע, ולפי ההערכות, כל השטחים . 2024 האלה ישווקו עד סוף שנת על פי התוכניות, יוקצו מרבית המגרשים לטובת יחידות דיור צמודות קרקע בשכונת 1,978 בנייתן של רותם. יתר יחידות הדיור צמודות הקרקע ייבנו בשכונת יחידות 139( יחידות דיור), שכונת יוני נתניהו 148( כיתן יחידות דיור). 48( דיור) ושכונת דימונה על הפארק יחידות דיור במסגרת תוכנית 48 נוסף על כך, ייבנו גם "בנה ביתך" בשכונת אריאל שרון. "שטחים לבנייה עצמית ובתים צמודי קרקע הם אולי הדבר המבוקש ביותר בערים השונות בארץ, ובעיר די־ מונה, בפרט", אומר השבוע ל"ידיעות הנגב" ראש עי־ ריית דימונה, בני ביטון. "אחרי תנופת הבנייה הרוויה עברנו ליעד המרכזי שלנו - הגדלת היצע הבתים צמודי הקרקע כחלק מהפיתוח האסטרטגי של העיר". אין זו תוכנית יומרנית מדי במציאות של היום? "התוכניות הללו הן בבחינת בשורה גדולה לדימונה. סוף סוף יהיה מענה לביקושים העצומים לדיור בעיר. מגרשים לשיווק ועל 70 הינה, למשל, הוצאנו לאחרונה כל מגרש התמודדו עשרה מציעים". עבור מי מיועדות יחידות הדיור המתוכננות? "לפי תקנות רשות מקרקעי ישראל, מחצית מהדירות מיועדות לבני המקום, והמחצית האחרת לכלל הצי־ בור בארץ. אנחנו שואפים לכך שלכל הזוגות הצעירים ישווקו כל 2024 בדימונה יהיו דירות. עד סוף שנת 10,000־ הדירות הללו. עד סוף השנה ישווקו בסך הכל כ יחידות דיור. אנחנו הולכים לשלש את כמות האוכלו־ סייה בעיר בעשור הקרוב. זה הישג אדיר, כשהכוונה היא להשאיר את הדור הצעיר כאן בדימונה. זו בשורה אדירה עבור דימונה בפרט ועבור הנגב כולו בכלל". בקרב תושבים בדימונה אין תמימות דעים באשר לתו־ שטחים 48 כנית להקמת אלפי יחידות הדיור בעיר. "רק לטובת 'בנה ביתך' מכל הכותרת המפוצצת הזאת", שיתף אחד מתושבי העיר בעמוד הפייסבוק של ראש העירייה, "הפיתוח הזה הוא חלק מהסכם הגג של דימונה, לפחות רובו. זה היה קורה כך או כך". תושבת נוספת שיתפה וציינה, כי "בשורה אדירה, אבל לא לתושבי דימונה שמחצית מהמגרשים בעדיפות לתו־ שבי חוץ וחלק קטן לתושבי העיר. עניי עירך קודמים".

דווקא עכשיו בעיצומה של המלחמה החליט איציק דואיב מבאר–שבע לרכוש "צריך לחזור ‰ דירה באופקים לשגרה במהרה" כחודש אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", החליט איציק דואיב, תושב באר־שבע, נשוי ואב לשלו־ שה ילדים, לעבור מעיר ילדותו לאופקים. המ־ עבר בפועל יקרה אומנם רק בעוד כשלוש שנים עם השלמת פרויקט המגורים "עומרים" בשכונת אפיקי הנחל, אך עסקת הרכישה של הדירה הח־ מיליון שקלים החלה כבר 1.7־ דשה בשווי של כ לקרום עור וגידים. מה מביא אותך להחליט לרכוש דירה דווקא באופקים שחוותה טבח נוראי בתחילת המלחמה? "מדובר בשיפור דיור. אני מתגורר בבאר־שבע מילדותי וביקשנו לשפר את מגורינו. האופציה של אופקים נראתה לנו הכי מתאימה, גם מבחי־ נת הטבות המס, גם מבחינת התפתחותה העצומה של העיר. הכל השתנה באופקים בשנים האחרו־ נות. למעשה, עם חנוכת הכביש החדש מאופקים לבאר־שבע דרך שדה תימן, הפכה אופקים לסוג של פרבר של באר־שבע, כך שכבר יותר משתלם לגור באופקים מבחינה כלכלית". והסיכון הביטחוני לא משפיע במקרה הזה? "שום דבר לא משפיע על תחום הנדל"ן. אני לא חושב שהאסון שנפל על אופקים בשב־ עה באוקטובר יכול להשפיע על ההחלטה לגבי רכישת דירה באופקים או בנתיבות. אנחנו כבר רגילים למציאות ביטחונית קשה באזור הזה למ־ שנה, ועובדה שערך הנדל"ן בערי הנגב 20 עלה מ־ המערבי רק הולך ועולה עם השנים. נכון שהייתה לנו בהתחלה התלבטות בגלל המצב הביטחוני, אבל בסופו של דבר החלטנו שצריך לחזור לשגרה במהרה, ולחוות את הדברים קדימה בתקווה שהמ־ צב הביטחוני ישתפר".

ממשיכים לבנות על הנגב

יורם עטיה, מנכ"ל קבוצת "תמיד "עטיה": לאחר מלחמה יש צמיחה בענף הנדל"ן. הביקוש הרב מול היצע הדירות שיהיה אז בשוק יביא לעליית מחירים"

צילום פרטי

5.1.2024 ˆ ידיעות הנגב 10