ידיעות אחרונות 7 ימים

ומתקשר לבקש חילוץ עבורה. אף אחד, כולל במשפט, לא מבין למה יש פער של שלוש שעות בין שתי שיחות הטלפון. האנזר, אחד המחלצים, שואל אותו לשלומה. פלאמברגר עונה: "המצב שלה טוב". האנזר ועוד כמה מחלצים יוצאים לדרך בתנאים קשים מאוד. מטר 40 בעשר בבוקר הם מוצאים את גורטנר, מתחת למקום שבו פלאמברגר העיד שהשאיר אותה, קשורה בחבלים לסלע, תלויה הפוכה מצוק, רגליה באוויר, דם על ידיה, תיק הגב עדיין על גבה. השמיכה והשק עדיין מקופלים בתוכו, לא משומשים. גורטנר נמצאת כשהיא קפואה למוות מקור. × × × מאז הקורונה יש בוננזה בקרב מטפסי ההרים באוסטריה. הקהל הזה, וקהל שרוצה לחזות בקרחונים לפני שהם נעלמים, ממלאים את הפסגות. הגרוסגלוקנר כאמור הוא הפסגה הכי מבוקשת. מגיעים לשם אנשים עם הרבה כסף, אבל הרבה פחות סבלנות לכיבוש הפסגות. מדובר בדיסני־אלפיניסטי. מקום טוב לשגר ממנו סטורי לאינסטגרם. עם ההמונים מגיעים כמובן גם חוסר הזהירות, הערכה עצמית אופטימית, תאונות. בשנה מבצעי חילוץ 8,400 שעברה התקיימו מטפסים מתו. המשטרה בדרך 300 בהרים. כלל עורכת חקירה קצרה וזורקת את התיק למגירה. לא במקרה הזה. המקרה הזה הופך לשאלה מוסרית של אחריות, ואם בכלל אפשר להאשים מישהו אחר כשאדם לוקח סיכון מתוך מודעות שהוא יכול למות בגללו. התביעה מחליטה שפלאמברגר היה המבוגר האחראי, לו היה את הניסיון, הוא התווה את הדרך והמסלול, הוא היה צריך למנוע ממנה את הסכנה. פלאמברגר טוען שהם עשו הכל ביחד, שההתמוטטות שלה הייתה פתאומית ובלתי צפויה. התביעה מחליטה להאשים אותו בגרימת מוות ברשלנות חמורה, ומאשימה אותו בתשעה סעיפים, שלושה מהם חמורים במיוחד, של חוסר אחריות שהובילו לאסון: בחירה במסלול קשה במזג אוויר גרוע שלקורבן לא היה שום ניסיון בו; התחלה מאוחרת של הטיפוס; הוא לא חזה מצב חירום ולכן לא סחב ציוד חירום מספק; הרשה לה לעלות עם נעליים וציוד לא מתאימים; החליט להמשיך בנקודת האל־חזור; לא התקשר למחלצים בזמן כדי להודיע על מקרה חירום; לא שידר אותות מצוקה כשהמסוק הגיע אליהם; לא היה זמין במשך שלוש שעות לאחר השיחה בחצות וחצי; לא לקח אותה למקום מחסה; לא כיסה אותה ולא הוריד לה את התיק מהגב. "כל אחת מהן היא טעות קטנה שלא יכלה לגרום לאסון", אומר האנזר, "ביחד הן הולידו קטסטרופה".

את החבר שלה. הרבה אנשים שמאשימים אותו לא היו מעולם במצב כזה. אני מקווה שהם גם לעולם לא ימצאו את עצמם במצב כזה, כי אף אחד לא יודע איך הוא יגיב אז. קל להיות גיבור מהבית הנוח שלך". כשהתבקשה לתאר את בתה סיפרה גרטרוד: "קרסטין אהבה לבחון את הגבולות שלה. אבל מעל לכל, היא הייתה אדם אחראי ואוהב טבע. עבורה ההרים לא היו מקום של פזיזות, אלא של שקט, מיינדפולנס וכבוד. היא התכוננה למסעות שלה בדקדקנות וניגשה לעולם האלפיני בענווה. העובדה שהיא איבדה את חייה דווקא במקום שבו הרגישה חיה כל כך – זה כמעט בלתי נתפס בעיניי. אני מתגעגעת אליה נורא". "קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי לשפוט אנשים במצב כזה", אומר ד”ר טוביאס הובר, סגן נשיא האיגוד של שירות מחלצי ההרים באוסטריה. "אי־אפשר לדעת מה היו התנאים ומה הייתה הסיטואציה, הדינמיקה בין שניהם או המצב הנפשי של כל אחד מהם כשהמוות מאיים עליהם. הם היו חייבים לקבל החלטה, וזה הרבה יותר קל לשפוט החלטה אחרי מעשה, כשכל הנתונים נמצאים אצלך. קשה מאוד גם לשרטט את הקו שבו המזל הרע עובר לרשלנות". × × × המשפט החל בתשע בבוקר בבית המשפט שעות וחצי. 13 המחוזי באינסברוק, ונמשך פלאמברגר נתן את העדות שלו בשקט נפשי שלא יתואר, כמעט באדישות, שום רגש לא העדים, 15 הנוכחים שמעו את 130 ניכר בו. ראו את התמונות מהמצלמות, את הלוגים של שיחות הטלפון. פלאמברגר אמר שהוא מצטער מעומק ליבו, אבל שניהם היו בכושר טוב וקיבלו ביחד את כל ההחלטות, גם על ההר. הוא

כפר באשמה. השופט נורברט הופר הוא מטפס הרים בעצמו ופרמדיק מוטס במקרי חירום, והוא גם כתב ספר בשם "הטיפוס והחוק". הוא הביע אמפתיה לנאשם, והתחשב גם בכך שמשפחת הקורבן בחרה שלא להאשים אותו. אבל הוא לא חסך ממנו את שבטו. "אני לא רואה בך רוצח בדם קר כפי שציירו אותך ברשתות, אבל היא שמה בך את מבטחה שתביא אותה לפסגה בשלום. אם היית מתנהג באופן אחר, אני מאמין שהיא הייתה שורדת. היית אמור להבחין שהיא לא ברמה שלך, אבל דחפת אותה עד למוות, ולא העברת את האינפורמציה הכי בסיסית, שזה להודיע שהפרטנרית שלך לא יכולה להמשיך". לקראת סיום המשפט, חלה בו תפנית , עלתה להעיד 32 דרמטית. אנדראה ברגנר, מטעם התביעה. ברגנר הייתה בת זוגו של . הם 2023 פלאמברגר בין מאי לספטמבר טיפסו ביחד על כמה הרים, עד שבספטמבר הם טיפסו ביחד על הגרוסגלוקנר. 2023 "היו בינינו הרבה ויכוחים על הדרך, והוא 17 כעס עליי שהייתי איטית מדי, ואז אחרי שעות, בחושך מוחלט, כשהסוללה של פנס הראש שלי נגמרה ובקור אימים, הוא פשוט עזב אותי. חטפתי סחרחורת, צעקתי ובכיתי כמו משוגעת", העידה ברגנר בבית המשפט. "אחרי זה נפרדתי ממנו". "אני יכול להבין למה", ענה לה השופט. שעה לאחר שהסתיימו העדויות, חזר השופט הופר והודיע על גזר הדין. יש משקל, הוא טען, גם לאחריות אישית על לקיחת סיכונים במסלול מאתגר באמצע החורף. לא מדובר באקט של הרואיות לא אנוכית אלא בסוג קיצוני של תיירות, אחרי הכל. פלאמברגר אמר שהמשפט היה הוגן, והוא צריך לקחת את הזמן כדי להחליט אם לערער על ההחלטה. × × × ב"ברקפאסט ספוט", נקודת האל־ חזור של הטיפוס, לצד האזהרות הרבות והחמורות לגבי מסלול הטיפוס והתנאים, כתוב גם הדיבר הכי חשוב של עולם המטפסים: "הדבר הכי חשוב בטיפוס הוא היכולת להחליט שחוזרים או שלא עולים. זה חלק מהתוכנית לטיפוס. חלק אינטגרלי מקווי ההצלה". לינואר 19 ל־ 18 זה לא קרה בלילה שבין . אולי פלאמברגר אמר לגורטנר 2025 שתפסיק להיות תינוקת, כמו שברגנר על 2023 העידה שאמר לה בספטמבר ראש ההר. הוא דחף אותה ואז נטש אותה, מטר מהפסגה, בלי לדאוג לה למחסה. 40 הבהונות והאצבעות שלה איבדו תחושה. אחר כך התחילו רעידות אלימות. ההכרה שלה נחלשה והיא נסחפה לערפול חושים, העצמות והשרירים הפכו נוקשים, ויסות החום של הגוף הפסיק לעבוד, ואז אי־ ספיקה והפרעות בקצב הלב. הזיות. מציאות שנעלמת. חיים שפורחים ממך מטר 40 והלאה, מותשת וקופאת מקור, × מהפסגה הכי גבוהה באוסטריה. Yammitinc@gmail.com

,שאטרסטוק Ondrej Bucek ,Dave Z צילומים:

"מותה של הבת שלי היה תוצאה אמה של קרסטין: של שרשרת נסיבות טרגיות. אני לא רוצה להאשים את החבר שלה. אלה שמאשימים אותו לא היו מעולם במצב כזה. קל להיות גיבור מהבית הנוח שלך"

בסוללה, והוא לא שמע כלום. הוא מתקשר לכוחות ההצלה. פה מתחילה מחלוקת לגבי מהות השיחה. השוטר טוען כי פלאמברגר לא משגר לו שום בהילות או מצוקה, שום שדר דחוף של להוציא לעברם חילוץ. פלאמברגר, כמה חודשים לאחר האסון, מצהיר דרך עורך דינו כי הוא מאשים את המשטרה ויחידות החילוץ שלא עשו מאומה למרות שהבהיר להן את חומרת המצב. "אני מכיר את האנשים שעובדים בחילוץ, ומדובר בבני אדם עם מצפון מאוד מפותח", אומר האנזר, "זו חוכמה קטנה מאוד להאשים אחרים בתאונות שאתה אחראי להן". פלאמברגר מחזיר את הטלפון לכיס האחורי, עדיין על מצב רוטט. השוטר מנסה להתקשר אליו ולשלוח לו הודעות. אין תגובה. פלאמברגר חוזר לגורטנר, ואומר לה שהשוטרים אמרו שהם לא יכולים להוציא מסוק חילוץ בגלל תנאי מזג האוויר, ושהם חייבים להתקדם כדי לשמור על חום גופם. גורטנר לא מסוגלת לזוז. היא סובלת מהיפותרמיה ומדיסאוריינטציה. פלאמברגר מתיישב לידה ומנסה לסוכך עליה. השתייה בתרמוסים שלהם קפאה. הוא יוצא לכיוון הפסגה כדי לרדת ולהשיג להם חילוץ, חוזר, אבל גורטנר מתחננת אליו שילך וינסה להציל אותם או לפחות את עצמו. הוא מאבטח אותה לסלע, אבל לא שם עליה את השמיכה או את השק שנמצאים בתוך תיק הגב שלה, ואמורים לשמור עליה מהקור. בעדותו, פלאמברגר אומר שהוא הוריד ממנה את תיק הגב. בשתיים בלילה, לפי אורות פנס הראש שלו, הוא עוזב אותה. "ברגע שהוא נטש אותה, הוא גזר עליה גזר דין מוות", אומר פיטר זונטינגר, מדריך טיפוס הרים באזור, "בעיקר אחרי שהוא לא כיסה אותה ולא מצא לה מקום מסתור ראוי מהרוחות". מטפסים אחרים טוענים שלעזוב ולחפש חילוץ זה דווקא הדבר הנכון לעשות, אחרת שניהם היו קופאים למוות. לפנות בוקר הוא מגיע לבקתה 3:30 ב־

צוות החילוץ שהוזעק

בראיון בזלצבורג לעיתון הגרמני "די צייט" אמרה אמה של קרסטין שבתה ופלאמברגר נהגו תמיד להסכים יחד על מסלולי הטיפוס, ושלפיכך התביעה נוהגתבו באופן לא הוגן: "הם תמיד קיבלו את ההחלטות יחד, בשניים. אם קרסטין לא הייתה מסכימה – הם לא היו יוצאים לטיול בהר או שהחבר שלה היה יוצא אליו לבדו. לכן לא מגיע לו שיראו בו אחראי כמדריך. אבל דבר אחד בטוח מבחינתי: מותה של הבת שלי היה תוצאה של שרשרת נסיבות טרגיות ומצערות. אני לא רוצה להאשים

61 ׀ ימ ים 7 ׀ 27. 02 . 2026