ידיעות אחרונות 7 ימים

"קצב שמתאים יותר לנפש". “נאורמה" ביוון

אנחנו עוסקים בשיקום האדמה בפורטוגל, חקלאות יערנית, שני אחוז משטח האדמה בפורטוגל נשרף כל שנה, ואנחנו יוצרים יער צפוף ובריא וחזק יותר. יש לנו פסטיבל מדהים כל שנה, ‘מדרה טבע’ (אמא טבע), עם מוזיקה וסדנאות לב וגוף. איש, והשנה 270 שנה שעברה הגיעו ." 400 אנחנו מצפים ל־ כמה עולה להיות חבר קהילה? "מי שרוצה להיות חבר קולקטיב, לשים מבנה ארעי ולהשתמש בתשתיות, אלף יורו. אנחנו מחפשים עוד 35 משלם שותפים סקרנים". איך באה לידי ביטוי הזווית הישראלית? "כל שישי יש ארוחת ערב ביחד. ניצן, אחד ממקימי המקום, מברך על היין, ברכה הוליסטית, ואיכשהו, תמיד יש שם חלות. ועדיין, כיוון שיש הרבה אנשים מבחוץ, השפה היא אנגלית ויש שלטים שמזכירים לדבר בשפה בינלאומית". מה ההורים חושבים על המעבר שלך? "אחי גם מתכנן לעבור לפורטוגל. אבא שלי, כבן לניצולי שואה, שמח שאני בפורטוגל ולא בברלין. הם היו רוצים שאהיה קרוב. עכשיו, במלחמה, אמא שלי אמרה לי ‘תבוא’. אמרתי לה 'את רצה בין ארבע לשש פעמים ביום לממ"ד'. היא ענתה לי 'אבל לפחות אנחנו ביחד'". ) ואשתו, אלה 31 רתם שטהל ( ), הגיעו ל”ספירלה” לפני כחצי 29( . רתם אחראי 2025 שנה, בדצמבר על החקלאות בכפר, ואלה מנהלת אדמיניסטרטיבית ואחראית מתנדבים. באוקטובר נטרפו עבורם הקלפים. 7 ב־ שטהל, בן כפר עזה, שרק יום קודם לכן ביקר את הוריו בקיבוץ, שכל את אמו בהתקפה הרצחנית. אביו, שבנה סוכה ביער בין כפר עזה לניר עוז וישן בה, ניצל. באוקטובר חשבתי לעזוב 7 "עוד לפני את הארץ", הוא מספר. "באחת השיחות האחרונות עם אמא שלי דיברנו על זה. הרגשתי שהפסדנו. שיש פה מדינה פשיסטית, קיצונית ושאני ושכמותי באוקטובר אלה 7 סומנו כאויבים. אחרי ואני מבינים שזהו, אנחנו לא רוצים להישאר פה". ישר הגעתם לפורטוגל? "לא. טסנו לתאילנד ואז לאירופה. חזרנו לחודשיים לארץ ושוב טסנו לארצות־הברית, לגייסכסףלקרן עלשמה של אמא שלי, ומשם לפורטוגל. רצינו להתגורר במקום קהילתי, אבל בינלאומי. כן הקל עלינו שיש פה ישראלים, זה נותן ממד של הבנה והזדהות. זה תמיד יותר קל כשיש ישראלים מסביב. אגב, במועצה המקומית אמרו לנו, לנציגי הכפר, שיש מספיק מתיישבים יהודים ושלא ננסה למתוח גבולות". כלומר? "שכדאי להיזהר מדעת הקהל מסביב". אתם רואים את עצמכם נשארים ב”ספירלה”? "לקיבוצניקים יש תמיד בראש, גם כשהם עוזבים, שיש להם בית לחזור אליו. יש רשת ביטחון, יש קהילה. אבל אין לנו את זה יותר. עכשיו נשאלת השאלה איפה אנחנו רוצים לגור. כמי שרוצים ילדים, אנחנו מחפשים מקום יציב, ו’ספירלה’ היא × בהחלט אופציה". tiabarak@gmail.com

הצעירים עזבו לעיר או למדינות אחרות כדי להתפרנס. מאז הקורונה הצעירים חזרו קצת, אבל זה עדיין לא מספיק. אנחנו אנשים שאוהבים אנשים, והילדים זקוקים לחברה. התחלנו לחפש חבר'ה בראש שלנו שיגשימו איתנו את החלום הזה". הכפר שאת מקימה הוא בהכרח ישראלי? "הכי קל לפנות לישראלים ולקרוא להם להצטרף. הפרסום שלי ברשתות הוא בעברית. אבל זה לא יהיה בהכרח על טוהרת הישראליות". איך התגובות לפרסומים שלך? "אחרי כל פוסט שאני מעלה יש הצפה של מתעניינים, אבל רוב האנשים רק חולמים. אחוז נמוך בשל ומסוגל. להגר זה מורכב. אולי גם בולגריה זה לא המקום הראשון שיושב להם בראש, אבל זה מאוד זול וקרוב, ומאפשר להיות על הקו". מה קורה בפועל? 32 "מצאנו שטח גדול למכירה של משפחות. אני ואיילת 15 דונם, שיספיק ל־ קנינו כבר שטח קטן עם בית ישן שעכשיו בשיפוצים. בקיץ נעבור אליו. אנחנו מחפשים עוד שותפים לרעיון. בפסח היו אמורות להגיע מישראל משפחות שמתעניינות, אבל המלחמה פרצה ובוטלו הטיסות. בקיץ, איילת ומורה ממשפחה נוספת, שהצטרף לגרעין של הכפר, יפעילו בית ספר יער ומשפחות יוכלו לבוא ולהתרשם". מה יהיה המודל של הכפר? "קהילה של שכנים, שכל אחד חי את החיים שלו, אבל שרוצה להיות ביחד מרצון. גם בנוגע לסביבה, אנחנו לא באים להשתלט או לבנות וילות פאר אלא להשתלב, ללמוד את התרבות והשפה הבולגרית ולחיות חיים פשוטים בטבע. הקורונה לימדה אותנו שפחות כדאי להיות תלויים בממסד. זה אומר חשמל סולרי ולגדל את האוכל שלנו, אבל בהחלט לא לחזור מאה שנים אחורה". כמה עולה לבנות בית בכפר? "מאה אלף יורו לבית של מ"ר על דונם, בבנייה קלה". 110 משפחה נוספת שנסחפה בעקבות ענבי ) ובן זוגה, ליאור 38 הם מאיה וינברג ( ), הורים לסול בן העשרה 38 וינדמילר ( חודשים. היא מאמנת אישית הוליסטית ומעצב משחקים. הם גרו IT והוא איש שבע שנים בווייטנאם, חזרו לארץ הימים עם איראן הכריעו 12 ובמלחמת סופית שהם עוברים. "האנרגיה בארץ באוקטובר", אומרת 7 כבדה במיוחד מאז וינברג. "המצב זוועה ויוקר המחיה זוועה. אנחנו עכשיו גרים בסופיה בבית של שתי יורו שכירות. 700 קומות שעולה לנו בסוף חודש שביעי החלטתי שאני לא יולדת במלחמה. לא רוצה אזעקה בצירים. חיפשנו מקום זול באירופה, ובולגריה זולה וקרובה, אז נסענו".

הוא מספר חצי בחיוך. "שניים עברו ממש להתגורר כאן. השאר הגיעו רק לביקורים. אני הגעתי לפני שנתיים, אחרי שחיפשתי מקום שישלב קהילה, טבע ואירוח. אחי, שגר בתל־אביב וחי חיים קפיטליסטיים, השקיע בפרויקט כפלאן בי". ברונר גדל בקריית טבעון, עשה שנת שירות עם יוצאי אתיופיה בנתניה, היה , וכשהשתחרר עבד כאיש 8200 קצין ב־ מכירות טכנולוגי. שום דבר ברקורד שלו לא רמז על כך שיעזוב את ישראל. עברתי לברלין. הייתי סקרן, וגם 2017 "ב־ הלחיץ אותי המתח הבלתי נפסק בישראל, השחיתות, שהכל יותר קשה ויקר. בברלין עבדתי במטבחים, עשיתי סיורי שואה. בערב יצאתי למועדונים ומסיבות. שם מיציתי את החוויה העירונית שלי ומצאתי את ‘ספירלה’. "הגעתי לפורטוגל מאוד תמים. זה לא אירופה. זו מדינת עולם שלישי במסווה. היא יקרה ולא פרופורציונלית למשכורת החציונית בפורטוגל, ההיגיון הבירוקרטי שלה יותר גרוע מבארץ". ספר לי על המקום. דונם וקיבלנו 104 "קנינו שטח של אישור למבנים ארעיים, כי זה היה יער. אנחנו יכולים להעמיד שם קרוואן, יורט, בקתה. אבל בתי קבע זה עדיין באישורים. איש גרים עכשיו בספירלה. רובנו 20 ישראלים, והשאר זה מתנדבים ואנשים שבאים להתארח לתקופה, שיכולה להיות חודש, חודשיים, חצי שנה וגם שנה. 7 "יש פה זוג ישראלי שהגיעו אחרי באוקטובר. בת זוגי היא איטלקייה שחיה ב’ספירלה’ חצי שנה. היה לנו מתנדב ,19 . יש אוסטרית בת 82 ישראלי בן שחיה כאן כבר חצי שנה. שתי מתנדבות, שהגיעו פעם שלישית מגרמניה, בנות . אנחנו קהילה מעורבבת, רב־ 53 ו־ 63 תרבותית. באוקטובר הגיעו הרבה אנשים 7 "אחרי מישראל שחיפשו לאן לברוח, להרגיש חיי קהילה. מגיעות לכאן משפחות ישראליות עם קרוואן שמחפשות איפה להשתקע. הגיעו גם לא מעט שורדים וניצולי נובה". איזו קהילה אתם? "אנחנו גרים ביחד לא רק כשכנים מנומסים, אלא כמי שעושים יצירה משותפת וחיים אורח חיים פשוט ואקולוגי. יש פה מטבח טבעוני מעולה, עם ארוחות בוקר וצהריים משותפות.

איך נוצר הקשר עם ג'ני? "שמענו על הפרויקט לפני כשנתיים. אנחנו גרים בסופיה, אבל לא במרכז, בפרברים. אנחנו לא אנשי עיר. כשראינו תמונות מטורפות של המקום והבנו כמה זה לחיות בטבע, בקהילה, זה דיבר אלינו. זה לחיות חיים איטיים יותר, לצאת מהמרוץ, לנשום". אחרי שנים של חיים בחו"ל, בא לך קהילה ישראלית? "זה נהיה ישראלי, כי פירסמנו בעברית וישראלים רוצים לברוח מטילים כל יומיים ומיוקר המחיה, לטבע נעים ושקט ולחיים אקולוגיים. רוב הישראלים מחפשים ישראלים בחו"ל, אנחנו פחות.

צילום: דינה קליינמן

"אנחנו לא באים להשתלט, או לבנות ג'ני ענבי: וילות פאר, אלא להשתלב, ללמוד את התרבות והשפה הבולגרית. הקורונה לימדה אותנו לא להיות תלויים בממסד. זה אומר חשמל סולרי ולגדל את האוכל שלנו. אבל לא לחזור מאה שנים אחורה"

מצד שני, אנחנו רוצים שהילד ירגיש ישראלי. אנחנו מדברים איתו עברית". מתי להערכתך הכפר יעמוד? "כשנתיים. זו בנייה קלה. אנחנו עוד מדברות על איך חיי הכפר ייראו. לכל אחד יהיה את השטח שלו והחופש שלו, הילדים יהיו במסגרת משותפת ויהיו אירועים משותפים, חגים. ביחד עם מי שיצטרף, נחפש מה נכון לנו".

"מחפשים שותפים סקרנים" "ספירלה אקו וילג'", פורטוגל

), מנהל קהילת 38 גלעד ברונר ( "ספירלה אקו וילג'" במחוז קוסטלו ברנקו . "זה 2024 בפורטוגל, הגיע למקום בינואר חברים 12 התחיל כפרויקט אקולוגי של מהיישוב יובלים והוקם כמו חומה ומגדל. הם הגיעו לשטח פראי שקנו והיו צריכים להילחם בשיחי הפטל העוקצני שיש פה",

17. 04 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 48