אילת 01.03.24

המפעל שתקוע בגלל בירוקרטיה

מי מוותר על מפעל להעסקת 400 עובדים? חברת "תדמור משאבים" שבבעלותם של שני יזמים, אמריקני וישראלי, פעלה להקמת מפעל תעשייתי לזיקוק סוכר באילת שיעסיק מאות עובדים, אלא שמחסומים בירוקרטיים מונעים את בעתירה שהגיש היזם ● הקמת המיזם האילתי אמיר דה–פז נטען כי העירייה ורמ"י גלגלו את האחריות זו על זו העירייה: ● והותירו אותו ללא המגרש "הגורם שביטל את ההרשאה הוא רמ"י רמ"י: "החברה ● כבעלים של הקרקע" חרגה מתחום ההרשאה שניתנה לה"

אזור התעשייה שחורת. משווע לעוד עסקים ומפעלים

כבר שנים רבות פועלת חברת "תדמור משאבים", שבבעלותם של שני יזמים, אמריקני וישראלי, להקמת מפעל תעשייתי לזיקוק סוכר באילת, אלא שהחברה נתקלה במחסומים בירוקרטיים שמונעים את הקמת המפעל מזה כעשור. "תדמור משאבים" הוקמה כחלק מפ־ רויקט שאפתני של שני יזמים ישראלים־ אמריקנים, מייקלן פילאן ואמיר דה־פז, יליד אילת, להקמת מפעל טכנולוגי וירוק לזיקוק סוכר באילת בעלות בלתי נתפסת של כחצי מיליארד שקלים, ועם ו � ע 400 פוטנציאל תעסוקתי של יותר מ־ בדים קבועים, כולם בעיר אילת. אלא שהתוכנית מתעכבת ולא ברור מדוע, שהרי אילת משוועת למקורות תעסוקה. מפעל כזה אם היה כבר קם אלמלא העיכובים והקשיים, היה מבטיח מאות מקומות תעסוקה חדשים ובשכר גבוה הרבה יותר משהשכר הממוצע. היזמים הציגו תוכנית מפורטת שנת־ מכת במימון של בנק "אקסים", בנק פד־ רלי לייבוא וייצוא של ארה"ב, המתמחה במימון פרויקטים מהסוג הזה. היזמים אף הציגו מהבנק מכתב כוונות המאשר פ � מיליון דולר ל 110 מימון של לפחות רויקט השאפתני. דווקא בעיר המתבססת כמעט כולה על ענף אחד, ענף התיירות, יש מקום בוודאי להקים מפעל שיהיה פעיל בכל ימות השנה, מפעל שלא מבוסס על ענף התיירות שחווה פגיעה קשה בתקופת הקורונה, וגם כעת בתקופת המלחמה בעזה. מונעים את הפרויקט באחרונה הגישה החברה עתירה מינה־ לית נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משרד הכלכלה, עיריית אילת, הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה של העירייה ושל מחוז דרום, וכנגד שתי חברות מאילת שהיו מעורבות ברכישת חלקה מתוך השטח שהוקצה מהמדינה להקמת המפעל. מהעתירה עולה כי גורמים שונים בעי־ רייה, בחכ"א ובוועדת התכנון המקומית, שיתפו פעולה עם רשות מקרקעי ישראל, "כדי למנוע את קידום הפרויקט, תוך שימוש בכוח שלטוני בניגוד חמור לדין ומטעמים פסולים", כנטען בעתירה.

בתשובת לעתירה, מודה העירייה בט־ ענות "תדמור", אך מטילה את האחריות למעשיה על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). כך או כך, פרויקט תעשייתי שאמור עובדים בעיר אילת, 400 היה להעסיק כ־ ולא מענף התיירות, מעוכב שנים בשל התנהלותה של העירייה ושל רמ"י. חותמים על הסכם פעלה החברה 2013-2018 בין השנים בשיתוף פעולה מלא עם עיריית אילת כדי להביא לכדי ביצוע את הפרויקט שאמור להיבנות באזור התעשייה שחורת. ראש העירייה, אלי לנקרי, ששימש אז כסגן ומ"מ ראש העירייה, לקח את קי־ דום הפרויקט על עצמו, ופעל, יש לציין, באופן מרשים מול הבירוקרטיה הקשה שמנעה את הקצאת הקרקע ממדינת יש־ ראל, כך על כל פנים, עולה ממסמכים ומחילופי דברים בינו לבין יזמים ואח־ רים. הקצתה ועדת העסקאות 2017 במרץ הארצית של רשות מקרקעי ישראל, בה־ , לחברת "תדמור משאבים", 678 חלטה ו � דונם באזור התעשייה שח 77 שטח של רת לצורך הקמת הפרויקט, ובאוקטובר נחתם הסכם "הרשאה לתכנון" בין 2018 רמ"י לחברת "תדמור". הסכם הרשאה לתכנון הוא הסכם מקדים, ולפיו, תנאי להתקשרות בהסכם מכר עם רמ"י הוא הגשה ואישור של תב"ע בווע־ דת התכנון והבנייה שתאפשר את המטרה שלשמה הוקצתה הקרקע, קרי, להקמת מפעל לעיבוד וזיקוק סוכר. , ולאחר שהעירייה 2020 בסוף ינואר ורמ"י חתמו על התב"ע, אישרה ועדת הת־ כנון בראשותו של לנקרי את תוכנית מס' להקמת מפעל הסוכר. 602-0724575 מקפיאים את התוכנית אלא שמכאן ואילך, לטענתו של היזם אמיר דה־פז, החלו להתרחש דברים מו־ זרים, אשר, הלכה למעשה, מעכבים את הפרויקט עד לעצם היום הזה. "אחרי שהתוכנית מאושרת, מחויבת הוועדה המקומית למסור לנו נוסח לפ־ רסום התוכנית למתן תוקף, אבל הוועדה לא מסרה לנו את נוסח הפרסום, וככה

/ עזרא ארבלי /

18

1.3.2024 ˆ ידיעות אילת