אילת 08.04.22

פעילות ביום המודעות לאנשים עם מוגבלות נגישה לכולם

רבקה טביב־אזולאי. "אני קמה בבוקר בידיעה שאני עושה שליחות"

בתקופת הקורונה ומטרתו להוציא מה ־ בית את כולם. כמו כן יחנכו בקרוב שתי קבוצות רכיבה לילדים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית ואוטיזם. מאיפה מביאים את הכסף לכל הפעי ־ לויות האלה? "הכל מתרומות. ל'נגישות ישראל' יש חלק בלתי נפרד בדבר הזה. עיריית אילת, החברה הכלכלית והמנכ"ל שלה, אבי כהן, וגם הרווחה בתוך הדבר הזה, פשוט כולם. לכל אחד יש פה חלק. הת ־ רומות הגיעו גם מקמפיין קופות בסו ־ פרמרקטים הגדולים שנרתמו לטובת העניין". יש עוד עבודה למרות הפעילות הרחבה של עמותת "נגישות ישראל" ומתנדביה, טביב־ אזולאי מזהה תחומים שעדיין דורשים שיפור, בהם נושא ההנגשה בים. "אנחנו על זה וכל החופים יהיו נגישים", היא מדגישה. "צריך קצת סבלנות, אבל זה החופים באילת יהיו 2023 בעבודה. עד נגישים. המון אנשים פונים אליי במ ־ טרה לפתור בעיות של נגישות ואני משתדלת לעשות הכל כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר". כשצריך, טביב־אזולאי מערבת את סגן ראש העירייה סטס דינקין האחראי לנושא הנגישות. "יש סיטואציות שאני נתקלת בהן שהן מקוממות ממש של אנשים שחוש ־ בים שאין אכיפה, אז מותר להם לעשות כל מה שהם רוצים. ברוב המקרים הק ־ שים אני מערבת את סגן ראש העירייה והוא דואג לטפל בזה במיידי", היא מספרת. "צריך להבין שמה שנראה לנו דבר פשוט, לאחר זה סרט שלם של לוגיסטיקה וחשיבה אסטרטגית איך להצליח להגיע או לעלות למרכז מס ־ חרי או להצליח לעבור מחנות לחנות בעצמאות מוחלטת. יש המון עבודה. את העבודה הקשה תשאירו לי - זה פחות מפחיד אותי, מה שמפחיד אותי הוא חוסר הרגישות, עוד לפני הנגי ־ שות של מבנים ותשתיות, ושם יש עוד עבודה". ההסברה בתחום נושאת פרי? "היא עובדת. לא מזמן סיימנו הדר ־ כות בבתי מלון. אנחנו על זה גם בחינוך בבתי ספר. יש הרבה עבודה קדימה, זה

על הבחירה בתחום: "התשוקה

לא דבר שפותרים ביום, אבל יש רצון, יש שיתוף פעולה והתעוררות". מקום של שקט טביב־אזולאי אינה שוכחת לפרגן לעיר ולתושביה. "העיר שלנו היום היא עיר מאפשרת, עיר שרוצה שינוי, עיר שמדברת נגישות ורגישות, אבל הכי חשוב זו עיר עם תושבים מדהימים שצריך רק להגיד והם מבצעים", היא מציינת. "יש עוד דרך ארוכה, אבל יש שיתוף מלא עם כולם ויש רצון. אני יכולה להגיד באחריות מלאה שביחס לערים אחרות, אנחנו הרבה יותר נגי ־ שים ויש תוכניות רבות לקדם, אך זה קורה וזה מדהים בעיניי". איך משלבים בין החיים הפרטיים לבין העשייה המרובה? "לא פעם זה גובר על חשבון המשפ ־ חה וצריך בעל תומך כמו אייל שמפנה את זמנו ועוזר לי בכל דבר אפשרי. הוא מאפשר לי לעבוד בשעות לא שעות, גם אל תוך הלילה. הוא בעצמו אדם של חסד ונתינה גדולה בעיר. היום אני אחוז משרה, ואני נותנת 60 עומדת על הרבה יותר מזה כי אני רוצה. אני רואה שאפשר להצליח יחד לעשות פה שינוי וזה מרגש אותי". את נותנת כל כך הרבה, מה גורם לך לתחושת סיפוק? "תחושת הסיפוק שלי היא שאני מצליחה לקדם את השליחות שאליה נקראתי. בהתחלה לא ידעתי מה זה נגישות ישראל, לא הבנתי בדיוק לאן אני נכנסת. לא הבנתי כמה צריך לעזור וכמה צריך להצליח כדי לגרום לדברים כאן בעיר לזוז. בלי שיתופי הפעולה, כלום מזה באמת לא היה קורה כי צריך את הרשות ואת העסקנים ואת הרווחה ואת העסקים הקטנים. אני רק שליחה, יש פה כל כך הרבה אנשים בתוך הדבר הגדול והמטורף הזה. עמותת נגישות ישראל נותנת לי את כל מרחב העשייה, הם סומכים עליי". היכן את מוצאת שקט? "אני שומרת שבת ומקבלת את השבת עם המשפחה המהממת שלי, מדי פעם בית כנסת בשקט מוחלט, בלי טלפו ־ נים, בלי אירועים. אני אוהבת מאוד את הבית, וכאן אני מוצאת את השקט והרוגע".

ולקות שמיעה. לא היה פשוט לשנות לאנשים את התפיסה", היא מודה. "אדם עם מוגבלות לא חייב להיות אדם עם כיסא גלגלים או כל מגבלה נראית לעין, יש הרבה אנשים עם מוגבלות שלא נראית לעין ולא מסתובבים עם תעודת נכה על הצוואר. ההמלצה שלי היא תמיד לחשוב מעבר, תמיד לקחת נשימה ולנסות להבין את עולמו של האחר עוד לפני שהבנתם אם הוא עם מוגבלות או לא". אפשר להגיד שבאילת נעשתה מה ־ פכה בתחום הנגישות? "בפה מלא, כן. קודם כל אין היום אדם בעיר שלא יודע מה זה נגישות. כולם מעורבים בזה, כולם יודעים שעוד הרבה לפני ההצלחה, צריך רצון. פניתי לכל בעל עסק אפשרי בעיר ורתמתי אותו לנושא. אני פחות מאמינה במיילים וטלפונים, אני מאמינה בלגשת לאדם ולהסביר לו את החשיבות בארבע עי ־ ניים. הרמנו את המודעות, אני עוסקת בנושא המבנים והתשתיות, אבל לי הרבה יותר חשוב ובוער להוציא החו ־ צה את כל הקהילה מהבית לתוך המ ־ רחב. כשטיפלתי בפגועי נפש והגעתי אליהם הביתה, הבנתי את הצורך של המשפחות להוציא את הילדים שלהם לפעילויות שונות, ולכן כשנכנסתי לנגישות, בניתי פעילויות". באילו תחומים עוד דרוש שיפור? "לא מזמן ערכנו מפגש אכיפת חניות נכים, נפגשנו עם מפקד משטרת התנו ־ עה, עם נציג מהמוקד העירוני, ונפגשנו עם כל גורם עיקרי כדי למצוא פתרון לדבר פשוט, ובמפגש הזה שמנו זרקור על צורך של שיתוף פעולה, גם בזמנים שהמשטרה לא יכולה לקחת אחריות על דבר ספציפי. לכן, הבאנו נציגים מסיירת נגישות שלנו שיסבירו לכולם איך זה מרגיש מהשטח, ופתאום קיבלנו חיבוק ענק. שמנו זרקור גם על הק ־ שיים של בעלי המוניות הנגישות. הבנו שגם להם לא פשוט והגענו לפתרונות טובים, ואלה דברים שלא היו. אני לא השוטר הרע, אני השוטר הטוב. התפקיד שלי להצליח להביא את כולם לשיתופי פעולה מהמקום הטוב". מועדון לכולם כיום, כשהיא מנהלת מרחב אילת

והערבה בעמותת "נגישות ישראל", עסוקה טביב־אזולאי בין השאר בהקמת פרויקטים המסייעים לפגועי נפש ולא ־ נשים עם מוגבלויות בכל גיל ליהנות מפעילויות מחוץ לבית. "בטיפול בנ ־ פגעי נפש, אחת הבעיות הגדולות שנ ־ תקלתי בהן היא שלא היה מענה אחר הצהריים לאותם מבוגרים, ילדים ובני נוער", היא מסבירה. "מהמקום הזה הק ־ מתי את הפרויקטים שמשלבים אנשים, ילדים ובני נוער עם ובלי מוגבלות, ומוציאים אותם מהבית לקהילה". עד חודש יוני ייפתח בעיר מועדון חברתי לכושר וספורט, ראשון מסוגו בארץ בשיתוף עם עיריית אילת. "פני ־ תי לראש העירייה, אלי לנקרי, עם הח ־ לום, ולאחר שקיבלתי ממנו אור ירוק, פניתי לרווחה ושם קיבלתי חיבוק ענק מפרידה בן לולו על הרעיון. יצרנו תו ־ כנית מדהימה ומאפשרת, ואני חושבת שזו תהיה בשורה מדהימה לעיר שלנו כי זה משהו שלא היה עד עכשיו". מה יהיה במועדון? "במועדון הזה יוכל כל מי שרוצה לקבל את המענה הראוי לבדידות תוך כדי הגעה למקום חברתי, עם דגש על החברתי. יהיו שם מכשירי כושר מותא ־ מים לכלל המוגבלויות. זה יהיה מקום משלב בגלל שבחרתי שזה יהיה עם וללא מוגבלות כדי למנוע את ההחרגה. אחד הדברים הכי חשובים הוא שילוב כדי להראות שכולם יכולים. היום אנח ־ נו יודעים שכולם יכולים וכולם שווים. אגב, כל הפרויקטים שלנו הם עם דגש על אנשים עם וללא מוגבלות". במקביל, טביב־אזולאי וצוותה יזמו עוד פרויקטים, בהם צעדת יום המו ־ דעות לאנשים עם מוגבלות מבניין העירייה לטיילת, יום המעשים הטובים - מסע הסברה בעסקים הקטנים כדי לשפר את השירות ולהפוך אותן לנגיש ורגיש יותר, מפגש מוניות נגישות, מפגש אכיפת חניות נכים, מפגשים של סיירת הנגישות שאחראית לקי ־ דום העלאת המודעות, פרויקט נגישות תלמידי בתי 600 ברשות שבו השתתפו הספר היסודיים, מפגש חופים נגישים, מבצעי התרמה במרכולים, ועוד. נוסף על אלה מפעילה העמותה את פרויקט "רוכבים יחד" המאפשר לאנ ־ שים עם לקות ראייה לרכוב על אופ ־ ניים, ואת פרויקט "הולכים יחד" שנוצר

לכל זה מגיעה

ממקום אישי שלי עם שק מלא בחוויות לא פשוטות, אך עם הבנה גדולה ושמחה גדולה שזו שליחות. בהרצאות אני תמיד אומרת שבסופו של יום כולנו אנשים עם מוגבלות כזו או אחרת, גם אם לא בסוף נהיה שם"

38

8.4.2022 ˆ ידיעות אילת