אילת 08.09.23

"לעיתים אנחנו נמנעים מלצאת לים, מקשים עלינו וזו גם התוצאה. אחוז התפיסות שלנו הצטמצם והעבודה שלנו ירדה משמעותית"

הגבלות נרחבות אז אילו דגים עדיין מותרים לדיג? ומדוע רשות הטבע והגנים אסרה על דיג של רבים מהמינים? בשנים האחרונות הטילה רשות הטבע והגנים הגבלות נרחבות על הדיג המסחרי והספורטיבי בישראל, והג־ בלות אלה צמצמו מאוד את פעילות הדייגים. בעמותה לקידום הדיג הספורטיבי ("י.ע.ד") אספו לאורך השנים מידע מפורט באשר לרשימת הדגים האסו־ רים והמותרים לדיג. "בפקודת המי־ נים החדשה למפרץ אילת שיצאה ו � לא צוינו המינים האס 2019 בינואר רים לדיג אלא נכתבה רשימה לבנה, רשימה מצומצמת מאוד של משפחות מינים המותרים לדיג, ומולה כל יתר המשפחות הפכו באחת למינים מוגנים האסורים לדיג", מסביר קובי טובול, אחד מפעילי עמותת "י.ע.ד" ודייג ספורטיבי מאילת. "כך נוצר מצב שה־ רוב המוחלט של דגי המאכל המהווים את הנתח העיקרי בשלל הדיג נאסרו לדיג". עם הדגים המותרים לדיג במפרץ אילת נמנים המוליתיים (ברבוניות, סולטן איברהים), לוטיניים (כל סוגי הסנאפרים), דגי חרב, קולייסיים - מהם נדוגים מיני הטונות והטוניות, מוליתיים, מקרלים ופלמידות והצני־ ניתיים, מהם נדוגים מיני אריצ'ולות ואינטיאסים. נוסף על כך, מותר לדוג מיני דגים בעלי חשיבות שולית לדיג הספור־ טיבי כמו קיפוניים (בורי) וסיכניים (אראס), חדלסתיים (שפיצים), שי־ פודניים (חניתנים) וסרדינים, וכמה משפחות חסרות כל ערך לדיג, חלקן אפילו של דגים בעלי ערך אקולו־ גי חשוב, ולדברי העמותה, לא ברור מדוע התירו לדוג אותם. יתר המשפחות, השלל העיקרי למ־ עשה, נאסרו לדיג, ובהם אספירניים (מליטות), שוריים, רעמתניים (דו־ ראדו), דקריים (כל סוגי הלוקוסים), ספרוסיים (סרגוסים, פארידות), קל־ מרים, לברקיים (פולש בים סוף), לט־ סיים (ברמונדי, פולש בים סוף), בר־ קודות (מין אחד מוגן) ועוד משפחות. "כל השינוי הזה לא נובע מהצורך להגן על המינים המדוברים שלא נמצאים בסיכון כלשהו או בלחץ דיג מאסיבי ואינם מוגנים בשום מקום אחר בעולם", מוסיף טובול. "יתרה מזו, חלק נכבד מהמינים המדוברים הם מינים פלגיים שנמצאים בתנועה מתמדת במרחבי הים, וכשהם אינם מוגנים באף מקום אחר בים האדום, או בכלל, אין שום משמעות למין אם ידוגו אותו ברצועת החוף הקצרה של ישראל או לא".

דייג אוהב דגים?

"הביקוש עולה ובהתאם המחירים". מוריס אביטן

לדוג ממש מעט. לדגים כאן אין ממש אטרקציה", הוא אומר וצוחק. "אנחנו יוצאים מדי פעם ובקושי תופסים משהו, שונה מאוד ממה שהיה בעבר, גם לפני החג". בגלל הרעש וההמולה בים, הדייגים נאלצים לצאת לים בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות. "אני יוצא בשעות שאין ירח או בשעות הבוקר המוקדמות, בסביבות שתיים לפנות בוקר", מסביר אביטן. "איך שעולה אור הבוקר, אנחנו מרימים את הציוד. אלה השעות של הדיג, בתנאי שאין ירח, אחרת הדגים רואים ומרגישים את הרשת". שנה ויותר, הצליח אביטן 15 בעבר, עד לפני כ־ לדוג מאות קילוגרמים של דגי חרב ודגי טונה, אבל היום דגים גדולים אלה כמעט שנעלמו מה־ מפרץ. "המים מלוכלכים, כלי השיט התרבו, וגם הסונאר של חיל הים מרעיש במים. יש כאן יותר מדי רעש". בגלל המצב, אביטן שוקל להרים ידיים ולוותר על הדיג שאותו הוא מגדיר מקור פרנסה שני. "לא פעם שקלתי להחזיר את התעודות שלי ולפרוש, אני עייף", הוא מדגיש. למרות המצב, עדיין יש ביקוש לדגים בחגים? "הביקוש עולה ובהתאם המחירים. אם לוקוס לבן שקל לקילו, בחג המחיר 120 נמכר בדרך כלל ב־ שקל לקילו. לדייגים 220 עד 180 יכול להגיע ל־ בים התיכון יותר קל. הים גדול ופחות לוחצים עליהם. אנחנו רק כמה דייגים מסחריים באילת ונלחמים על הפרנסה שלנו. אנחנו לא דייגים עם מקל, אנחנו דייגים מסחריים עם תעודות, רשיונות וקבלות, וקשה לנו היום להתמודד עם המצב. אני סופר היום עד עשר כדי לחשוב אם אני יוצא לים או לא".

) דייג מסחרי ומציל בעיריית 66 מוריס אביטן ( אילת, מוכר את מרכולתו מהים למסעדות איל־ תיות ולסוחר הדגים "ליסה דגים" באילת. גם הוא חש על בשרו את ההשפעות של ההגבלות על השוק המקומי. "בעבר הייתה הרבה פרנסה והיו הרבה יותר דגים והאילתים היו אוכלים הרבה דגים טריים מהים, מה שלא קורה היום", הוא מציין. "כרגע האילתים אוכלים דגים מיובאים מכל מיני מקומות בעולם כי רוב הדגים שדגנו בעבר היום נחשבים למוגנים בים סוף". איך ההגבלות על הדיג משפיעות על הענף? "היום ממש קשה, לא קל לדוג עם כל ההגבלות. לעיתים אנחנו נמנעים מלצאת לים, מקשים עלי־ נו, וזו גם התוצאה. אחוז התפיסות שלנו הצטמצם והעבודה שלנו ירדה משמעותית". ובכל זאת, על אילו דגים אתה ממליץ לקראת החג? "אראסים, ברבוניות ופלמידות. כבר קשה לנו לת־ פוס דגים גדולים כי המפרץ הפך להיות בעייתי בשנים האחרונות, יותר מאשר בעבר. מעבר לש־ פכים מבתי המלון והמרינה שמזהמים את הים, יש הרבה ספורט ימי ויש כיום המון סירות, ואלה שנה. זה מפחיד 30 או 20 לא התנאים שהיו לפני את הדגים ואין הרבה דגים במפרץ אילת, בעיקר בגלל הסיבות הללו. מי שהפרנסה שלו היא נטו דגים, לא יכול לעבוד יותר, זה בלתי אפשרי". "אין הרבה דגים מהים, אז תושבי אילת רגילים לקנות דגי גידול מחוות דגים. זה עצוב, אבל זה מה שיש כרגע", ממשיך אביטן. "לקראת ראש השנה מה שהכי אפשר למצוא בים כדי להביא לשולחן החג אלה דגי בורי, אבל זה ממש פחות ממה שהתרגלנו לתפוס בעבר. אנחנו מצליחים

הדיג הצטמצם מוריס אביטן, דייג מסחרי ומציל שהדיג הוא מקור פרנסתו השני, חושב לוותר על התחום בגלל לא פעם ‰ המצב שקלתי לפרוש, אני עייף"

22

8.9.2023 ˆ ידיעות אילת