אילת 1.12.23

"זה היה אירוע דני אייזנמן: טראומטי מאוד קשה ואנחנו זוכרים כל דקה ודקה מאותו יום. אחד החברים שלנו נרצח ממש מתחת לבניין המגורים

"אירועי השבעה אוראל ארפי: באוקטובר היו השיא ועד שחמאס לא ייעלם לנו מהחיים, חיינו בעוטף עזה לא יהיו בטוחים"

אוראל ארפי וילדיה. "אנחנו לא בחופשה ואנחנו כאן מכורח הנסיבות"

דני אייזנמן והכלב. בני משפחה נפגעו מרסיסים

פדרו גולדפרב: "יש בי חוסר אמון בצ־ עדי הממשלה, ואני כבר לא מאמין לה". איבדו חברים במלון "דן פנורמה" פגשנו את תושבי שדרות שפונו מבתיהם. למרות הפעי־ לויות הרבות המוצעות ולמרות הטיפול האינטנסיבי של הרשויות במפונים, במ־ לון שוררת אווירת נכאים. "אנחנו לא בחופשה ואנחנו כאן מכורח הנסיבות", מדגישה אוראל ארפי, אמא צעירה משדרות. "בשום צורה ואופן המ־ לון הוא לא הבית. נמלטנו במהירות מש־ דרות בלי שאספנו בגדים וציוד והגענו לאילת בלי כלום. כל ההתרחשויות היו ממש מחוץ לבית שלנו, וככל שהזמן חלף, היריות רק הלכו והתעצמו. זה היה פחד שלא חווינו מעולם". חברתה אורלי בלולו מוסיפה ונזכרת, "המחשבה שהסוף שלנו היה כל כך קרוב, לא מרפה ממני. היה לנו סוג של נס שנותרנו בחיים. ישבנו בממ"דים בחוסר אונים מוחלט, קיווינו לראות את הצבא שלנו מגיע ועוברת שעה ועוד שעה וכ־ לום לא קורה ואתה מתחיל כבר לחשוב על הגרוע מכל". מה מספרים לילדים? איך מסבירים להם את השהות באילת? אוראל ארפי: "הקטנים פחות מבינים מה קורה והם חושבים שהם נמצאים בסוג

של חופשה. הגדול שלי בן שש וכבר מבין יותר. הוא פיתח חששות מכל דבר, אינו הולך לאף מקום ללא ליווי והוא שומע מה קורה ומה קרה. אני מנסה בכל כוחי למנוע ממנו לצפות בטלוויזיה, אבל זה בלתי נמנע. הוא נפגש עם חברים וכולם מדברים ביניהם ומבינים הכל". על העסקה להשבת החטופים אומרת ארפי, "אני מאוד שמחה שמצליחים לה־ חזיר חטופים ולאחד משפחות, ומבחינתי בעת הזו כל מהלך שעשוי להחזיר אותם הביתה קביל בעיניי, אבל אני לא חוש־ בת שזו עסקה טובה כשמדובר בשחרור שלושה מחבלים תמורת כל חטוף אחד שלנו. זו עסקה שלא משרתת אותנו והיא מציגה אותנו כחלשים מול ארגון המר־ צחים". מתי לדעתכן תוכלו לחזור לשדרות? אוראל ארפי: "נכון להיום קיבלנו מידע שאנחנו צפויים להתפנות מבית המלון בדצמבר, אבל אם לא יחזירו לנו את 31 ב־ הביטחון, אין כל סיכוי שנחזור לשדרות. מאז שאני ילדה קטנה, אני חיה בצל הק־ סאמים ואזעקות צבע אדום, ועכשיו היל־ דים שלי חווים את אותה חוויה איומה. אני לא מוכנה שהם ימשיכו ויחיו בצל אותם קסאמים. אירועי השבעה באוקטובר היו השיא ועד שחמאס לא ייעלם לנו מה־ חיים, חיינו בעוטף עזה לא יהיו בטוחים". אורלי בלולו: "עברנו לשדרות לפני כחמש שנים, ולמרות המתיחות הקבועה,

הקסאמים ואזעקות 'צבע אדום' התכו־ פות, הייתה לנו מין תחושת ביטחון שק־ רסה לגמרי אחרי השבת השחורה. אנחנו שוקלים את צעדינו וחושבים אם לחזור לשדרות במצב הנוכחי". חושבים לעבור לאילת מלון "נפטון" מארח תושבים מפונים משדרות שמרביתם מתכנסים ויושבים בפינות הישיבה בלובי המלון וסביב השולחנות הסמוכים לבריכה. "המראות מאותו יום עדיין רודפים אותנו", אומרת אליס דדון שבחרה לשבת עם בנה וחבריו על אחת הכור־ סאות. "כשכבר התחלנו להירגע מעט מהטראומה, באו ורדפו אותנו האזעקות גם באילת. כל אזעקה כזו שאנחנו שו־ מעים באילת, מקפיצה אותנו כי אנחנו עדיין בחרדות". תושבי שדרות המתארחים באילת בדצמבר, 31 צפויים לחזור לעירם ב־ אבל דדון מצהירה כי כל עוד אין ביט־ חון בשדרות, היא אינה מתכוונת לחזור. שנה, והגיע 20 "אנחנו בטראומה כבר הזמן לעשות לזה סוף ולתת לנו את השקט שאנו מייחלים לו". דני אייזנמן, תושב שדרות השוהה גם הוא במלון "נפטון", מוסיף, "הגענו לכאן יום לאחר אותה שבת שחורה. הגעתי עם בנותיי ועם הכלב האהוב, ולשמח־ תי אישרו לנו להכניסו למלון ולשהות איתנו בחדר. לא פשוט ולא קל לחיות כך בחדר אחד, אבל אנחנו מבינים את המצב ומתמודדים". אייזנמן נזכר באירועי אותה שבת ומ־ ספר, "זה היה אירוע טראומטי מאוד קשה ואנחנו זוכרים כל דקה ודקה מאותו יום. אחד החברים שלנו נרצח ממש מתחת לבניין המגורים. לעבר ביתנו שבקומה השנייה נורו כדורים בלי סוף. אחד הק־ ליעים פגע באחת מבנותיי והיא נזקקה לטיפול רפואי. למזלנו זה הסתיים בש־ ריטה בראש ופגיעה מרסיסים".

שאנחנו עדיין לא יודעים מה הולך לק־ רות איתנו פוגע בנו נפשית וגם פיזית". "נותרנו בחיים" בשבוע שעבר, אחרי יותר חודש במלון, גולדפרב חש ברע ופונה לבית החולים "יוספטל". אחרי בדיקות הוטס במסוק לבית החולים "הדסה עין כרם", שם עבר שלושה צנתורים והותקנו לו שלו־ שה סטנטים. "ברור לי שמצבי הגופני הושפע מאירועי השבת השחורה. עברנו את זה פעם אחת, ועד שלא יהיה ביטחון מלא לגור בקיבוץ, לא נחזור לשם. אני לא יודע עם הלב שלי יעמוד בזה פעם נוספת". בינתיים הוחלט שכל חברי הקיבוץ המתגוררים במלון יעברו בעוד כמה ימים לקיבוץ אילות הסמוך. "אומנם לא נחזור לבית משלנו אלא למלון, אבל שם נוכל להשתלב ולהיות שותפים לחיי הקיבוץ", אומר גולדפרב. מה עובר עליכם בימים אלה? "התחושות קשות מאוד והזמן לא מרפא. המדינה הפקירה אותנו ועבדה עלי־ נו במסר שלקיבוץ שלנו, הממוקם מול חאן יונס, יש גבול חזק ובטוח, אבל ברגע שעות, היינו לבד מול 12 נתון, ובמשך חבורת מרצחים שניסו לעשות הכול כדי לסיים את החיים שלנו. למרבה הצער הם הצליחו במקומות רבים, ולמרבה המזל, נותרנו בחיים כדי לתאר את מה שקרה". אתה מכיר נרצחים או חטופים? שנים, אני 38 "כמי שעוסק בהוראה זה מכיר רבים רבים מבין אלו שנרצחו או מבין אלו שנחטפו. חלקם היו תלמידיי בעבר, חלקם הורים לתלמידים שלי". מה דעתכם על ההסדר לשחרור הח־ טופים? רבקה גולדפרב: "הרגשה קשה מאוד. במקום שאנחנו נוביל, החמאס עדיין מוביל אותנו ומשחק בנו, משחק בנפשנו ובנקודות הרכות שלנו. המרצחים מבי־ נים שהחטופים הם נקודת החולשה שלנו ומשחקים לנו ברגש".

עדן חבז: "לפני השבת השחורה היו לנו חיים, הייתה עבודה והיה טוב. עכשיו אנחנו יושבים כאן באילת, רחוק מהמקום שאנחנו רגילים אליו, בחוסר מעש, בחוסר ודאות ובהמתנה להתפתחויות" אליעד מלין: "אני חש תסכול רב כשאני חושב על החטופים שטרם שוחררו מידי המרצחים. אני חושב שכל עוד ההסדר עם הרוצחים עובד, יש להמשיך בו עד שחרור

האחרון שבהם"

צילומים: עזרא ארבלי | מפונים יושבים בלובי בבתי המלון. אווירת נכאים

5

ידיעות אילת ˆ 1.12.2023