אילת 12.11.21

על התמיכה מבית: "אני לא מסתכל על עצמי כגאווה אילתית. אני אילתי ויש לי את הכבוד לעיר ולחברים ותמיד אני מסתכל עליה כבית שלי, אבל אני לא יכול להכריח את אילת להסתכל עליי כעל גאווה שלה"

העירייה להביא את מי שהם רוצים". אבל בכל זאת, אתה גאווה אילתית.

"אני לא מסתכל על עצמי כגאווה אילתית. אני אילתי ויש לי את הכבוד לעיר ולחברים, ותמיד אני מסתכל עליה כבית שלי, אבל אני לא יכול להכריח את אילת להסתכל עליי כעל גאווה שלה". להתפרנס בכבוד לפני שהפך לזמר מצליח במשרה מלאה, אבורומי נאלץ להתפרנס במקביל מעבודות מזדמנות. בין השאר הוא היה מוקדן בבורסה ומ ־ לצר, וחלפו לא מעט שנים עד שהצליח להתפרנס מהמוזיקה שלו. "אחד החלומות הכי גדולים שלי תמיד היה להתפרנס ממוזיקה בכבוד. לא רציתי להיות מיליונר או הכוכב הבא של ישראל, וזה כנראה היעד הכי חשוב שהשגתי", הוא אומר. אבורומי הוא אדם צנוע מאוד, ואם תגידו לו שהוא זמר מצליח, הוא יגיד שהמילה הזו גדולה מדי עבורו. "אני לא אוהב את המילה הזו 'מצליח'. אני וכל המשפחה הזאת עובדים קשה ואנחנו מגיעים ברוך השם להישגים מאוד יפים, אבל כל זה בעיקר בגלל הקהל, בזכות המשפחה שאספתי במשך שמונה השנים הללו מאז שהתחלתי לעבוד במוזיקה". איך הייתה התקופה שבה נאלצת להיות מלצר או מוקדן ביום וזמר בלילה? "זה היה נפלא. אני איש של עבודה, ואם נדבר תכל'ס, לא באתי מבית של כסף. כל החיים שלי עבדתי. אני אדם שאוהב לקום בבוקר לעבודה, אני אוהב להמשיך את היום שלי ולהבין שמילאתי את עצמי. אלה דברים שעושים לי טוב. עד לפני חצי שנה עבדתי במ ־ סעדה כמלצר, טבח, ברמן ואחראי משמרת. הכל מהכל, וזה היה מצחיק, אני ממלצר ואנשים מזהים אותי, מבקשים להצטלם, ואז שואלים את השאלה הכי מתבקשת - 'אתה אבי אבורומי, איך אתה ממלצר?'. והייתי תמיד עונה תשובה שבסופה קיבלתי חיבוק, וכך הייתי אוסף את הקהל שלי. אמרתי להם שאני צריך להתפרנס, אז מה אם אני אבי אבורומי. כשאנשים רואים שאתה כמוהם, לא יותר טוב מהם ומתייחס לשאלה שלהם בכבוד, היחס הוא אחר".

על הופעות גדולות:

"אני לא במירוץ מטורף לעשות את קיסריה. אם הקהל ירצה וזה יבשיל, אז נעשה את זה, אני לא מתלהב מזה יותר מדי"

כל חייך חלמת להיות זמר ועכשיו זה קורה. זה מרגש אותך? "אני מכחיש שזה קורה ולא נותן לזה במה. כשאני עולה לבמה, יש לי שעה וחצי של תהילה, ומהרגע שאני יורד מהבמה, נגמרה החגיגה כדי שבטעות לא אחשוב יום אחד שאני תותח־על. אני שומר על פרופורציות, וכמו שהיום אתה למעלה, מחר אתה יכול להיות למטה". עובד קשה את כל ההצלחה הזאת אבורומי קוצר בזכות עבודה קשה ובלי לע ־ בור את המסלול הרגיל של השתתפות באחת מתוכניות הריאליטי. "אני יכול לספור על יד אחת את תחנות הרדיו שהשמיעו אותי", הוא אומר. "אני זוכר את רדיו אשל הנשיא, רדיו של בית ספר באזור באר־שבע, שנתן לי במה. לא הייתה מערכת אחת שחיבקה את הק ־ ריירה שלי או נתנה לה מקום. אני לא אומר את זה מכעס, אלא מציג עובדה מסוימת. לא היו תחנות רדיו, טלוויזיה, אומנים או אנשים בתעשיית המוזיקה שרצו לעשות שיתופי פעולה. הסתכלו עליי כילד חמוד שרק רוצה להצליח, אבל כנראה שלא יצליח. יכולתי ללכת לריאליטי ולהיות הכוכב הכי גדול ואחרי תקופה מסוימת היו שוכחים אותי". והנה, למרות זאת, הצלחת לקבל הכרה מהקהל. "כן, כי הקהל והמדיה הם היחידים שקובעים אם מישהו באמת מעניין או לא. מבלי לפגוע, היום יושבים אנשים מבוגרים בכמה מערכות וקובעים לפי שיטה מסוימת מי יצליח ומי לא. לי אין בעיה עם זה, ואני אומר שאם זו הדרך שלהם, אז סבבה, אני לא כועס, אבל אנחנו מפספסים המון כישרונות צעירים. אני מעלה לבמה הרבה חבר'ה צעירים שהם לא מוכרים כי אני רוצה להיות שותף לשינוי אף אחד לא אירח אותי בהופעה או בתוכנית רדיו, אבל 18 הזה. בגיל זה הגיל שאתה רוצה לממש את הפוטנציאל שלך, וכאשר בגיל הזה מקבלים הרבה סירובים, מהר מאוד אתה יכול להרים ידיים".

גם היום אבורומי מאמין בעבודה קשה. "באולם מלא אתה צריך רק אדם אחד שיאהב את מה שעשית על הבמה, ואם זה קורה, תמשיך ותאסוף אותו כדי שיהיה חלק מהאנשים שאתה צריך לדרך הזאת", הוא מציין. "אני הלכתי ואס ־ פתי אותם אחד אחד. שרתי לאנשים ברחוב, ישבתי בתחנה מרכזית כדי להסביר למי שמשמיע את השיר שלי, איך כתבתי אותו. צריך לאסוף אחד אחרי השני. זה המשפחה שלי והצבא שלי".

ידיעות אילת ˆ 12.11.2021 23