אילת 13.8.21

אור אדום לזהב השחור

המשרד להגנת הסביבה הודיע על הקפאת ההסכם שנחתם בין קצא"א לחברת האמירתית להזרמת נפט ממפרץ אילת לנמל אשקלון • במקביל, ארגוני "מד־רד" הסביבה עתרו לבג"צ לביטול ההסכם שבמסגרתו צפויות לעגון במפרץ אילת מדי שנה עשרות מכליות נפט • אנשי סביבה באילת ונציגי ארגונים מציגים את עמדתם בעד או נגד המהלך שעשוי לשנות את פניו של הים האדום

מפרץ אילת. המאבק לשמירה על הסביבה עולה מדרגה

ים שחור נעמה בן עמי, מנהלת בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע, מזהירה מאסון דליפה במפרץ, שיפגע אנושות בתיירות, הענף הכלכלי המרכזי של אילת

| צילום: שאטר סטוק, מרקוס שו נהולץ | עזרא ארבלי |

צילום פרטי

בין חברת ההסכם שנחתם קצא"א לחברת "מד־רד" מאיחוד האמירויות לשינוע נפט מהאמירויות לאילת ממשיך לעורר מחלוקת, ורבים יצאו נגדו מחשש לנזק עתידי שעלול להיגרם למפרץ אילת. בעקבות הסכמי השלום שנחתמו בין מדי ־ נת ישראל לאיחוד האמירויות, קידמה חברת קצא"א בשיתוף משרד האנרגיה ומשרד האוצר תוכניות להפיכת מפרץ אילת למסוף ענקי של נפט וגז נוזלי. על פי ההסכם, יגיעו מכליות נפט מהאמירויות לאילת, יפרקו את הנפט שעל סיפונן במסוף, והוא יועבר באמצעות מער ־ כת ההובלה והאחסון של קצא"א לאשקלון. שם יועמס הנפט מחדש על מכליות שיעבי ־ רו אותו למדינות אירופה ומדינות האגן הים התיכון. הארגונים הירוקים התקוממו נגד ההסכם וטענו שהעברת נפט בכמויות כה גדולות דרך מפרץ אילת עלולה להוות סכנה ממשית למ ־ פרץ אילת ולשוניות האלמוגים אם תתרחש דליפה. בעתירה שהוגשה בחודש מאי לבג"צ טענו הארגונים הירוקים שקצא"א חתמה על ההסכם בלי שמשרדי הממשלה היו מעורבים

בנושא, ושהליך ההסכם שנחתם לא היה תקין ובניגוד לעמדות המומחים מטעם המדינה והאקדמיה. בתגובתה לעתירה השיבה חברת קצא"א, "העתירה שהוגשה על ידי ארגוני הסביבה מלאה בטענות משוללות יסוד ומופרכות שאינן מבוססות על עובדות ושנועדו לצייר תמונה מעוותת אחת שכל מטרתה היא סגי ־ רת נמל קצא"א באילת, מתקן בעל חשיבות אסטרטגית וגיאופוליטית למדינת ישראל ולהביא לביטול ההסכם". עוד טענה קצא"א כי הארגונים הירוקים לא התייחסו לאמצעי הבטיחות שנקטה הח ־ ברה העומדים בתקנים בינלאומיים המח ־ מירים ביותר. החברה טוענת עוד שמדינת ישראל תרוויח מההסכם במישור הכלכלי והגיאופוליטי, ותבטיח את ביטחונה האנרגטי ושפגיעה בהסכם תוביל לפגיעה ניכרת ביח ־ סי החוץ של מדינת ישראל. השבוע קיבל בג"צ את בקשת המדינה לאר ־ כה של שלושה וחצי חודשים בהגשת התגובה לעתירת הארגונים הסביבתיים נגד ההסכם. בית המשפט דחה את הבקשה לצו ביניים מצד העותרים.

"אני כמובן מתנגדת בתוקף להסכם הובלת הנפט דרך מפרץ אילת. הסיבות לכך הן רבות, ובראש ובראשונה, ההשלכות ההרסניות העלולות להיות על הסביבה הימית ועל שונית האלמוגים. השאלה בכלל היא לא אם יהיה פה אסון טבע, אלה מתי הוא יקרה כי ניסיון העבר מלמד אותנו שתקלות יכולות לקרות בכל מקום. בלי הים של אילת ובלי שונית האלמוגים, פני העיר כולה ישתנו. הקיום של העיר אילת מושתת על כך שיש כאן את המפרץ המדהים הזה ואת שונית אלמוגים, הם הדנ"א של העיר. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה יהיה כאן אם שונית האלמוגים תמות בגלל אירוע של דליפת נפט, תקלה או חבלה. הסיכון הוא שאפילו אם אחוז אחד מתוך מאות מיליוני הליטרים של נפט שי ־ גיעו עם המכליות, ומדובר בעשרות אלפי ליטרים של נפט, ידלוף מספינות הענק הללו על שוניות האלמוגים, זה יהפוך לאסון שאין דומה לו בעולם כולו. התיירות, שהיא הענף הכלכלי המרכזי של העיר אילת, וכל השירותים הנל ־ ווים של העיר ייפגעו ישירות ואנושות בעקבות זאת, זה יפגע בכל התושבים, בלי יוצא מהכלל. במקום ים כחול מלא חיים נהיה כולנו חסרי אונים מול ים שחור ומסריח, מלא בנפט ובלי חיים מתחת למים".

"הקיום של העיר אילת מושתת על כך שיש כאן את המפרץ המדהים הזה ואת שונית אלמוגים, הם הדנ"א של העיר"

18

13.8.2021 ˆ ידיעות אילת