אילת 13.8.21

c media צילום:

טוב לישראל איציק לוי, מנכ"ל קצא"א, מהנדס מכונות ואלוף משנה במיל' בחיל הים, סבור שההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל "באחרונה נשמעים חששות מיישום הסכם מד־רד. בעוד שאת החששות ניתן להפיג, הרי שאת הפגיעה מביטול ההסכם על השלכותיו המדיניות, הכלכליות ועל יכולתן של חברות ממשלתיות וישראליות למלא את ייעודן ולהשיא ערך לאזרחי ישראל, הבעלים של החברה, לא ניתן לגמד. השמירה על ערכי הטבע היא ערך עליון, אולם אין לקבל מצב שבו מתקבלות החלטות מהותיות בשיח רדוד ופופוליסטי שאינו מסתמך על עובדות וניהול סיכונים מחושב ומקצועי. סביבה ותעשייה יכולים לדור יחד, אנו רואים זאת בהרבה ערי נמל בעולם המערבי וגם בישראל. התעשייה משקיעה משא ־ ) BAT בים רבים תוך שילוב טכנולוגיות חכמות ואמצעים ( המאפשרים קיום חיים זה לצד זה, וכן את פעילות החברה הע ־ רוכה במקצועיות לכל תרחיש בהתאם לסטנדרטיים הגבוהים ביותר. קצא"א חברה ותיקה מאוד, מקצועית ומפוקחת, מחויבת לש ־ מירה על הבטיחות בכל אזור שבו היא פועלת וזאת במקביל לשמירה אדוקה על ערכי הטבע, הים והסביבה. קצא"א פועלת על פי תקנים בינלאומיים גבוהים ביותר וערוכה לפעילות הצפויה בכלל, ובנמל אילת, בפרט. לכל אורך שנות פעילותה חתמה על הסכמים מסחריים ובינלאומיים והסכם זה אינו שונה במהותו ממאות הסכמים אחרים שעליהם חתמה. מדובר בפעי ־ לות רגילה ושגרתית. להסכםתועלות ויתרונות רבים, בהם יתרון מדיני וגיאופוליטי. ההסכם מחזק משמעותית את היחסים הנרקמים בין ישראל

מכה אנושה לעיר חבר מועצת העירייה ויו"ר הוועדה להגנת הסביבה בעירייה, שמוליק שלם, מסביר מדוע ההסכם של קצא"א ומד־ רד הרסני כל כך לאילת מכל הבחינות "בהיבט הסביבתי, מדובר בהסכם שנעשה במ ־ חשכים ואף אחד עד רגע זה אינו יודע באמת מה הוא מכיל. ההסתרה של פרטי ההסכם מעוררת חשד כי נעשו בו דברים לא כשרים העלולים לפגוע בים האדום, בשוניות האל ־ מוגים הנדירות, ובתושבי אילת כולם. בפגישתנו עם בכירים בקצא"א דרשנו דברים מינימליים כמו סקר סיכונים, מיגונים נד ־ רשים ותחנת ניטור שהם הדברים הבסיסיים ביותר שאפשר לבקש. אבל התשובה שקיבלנו הייתה שדברים אלה יהיו בעתיד. אי אפשר לעבוד הפוך ולהביא את המכליות לפני קיום הדרישות המינימליות. קצא"א מחויבת קודם להוכיח שאין לנו ממה לחשוש, אבל היא אצה רצה להביא קודם את הנפט. סקר הסיכונים שקיימה קצא"א לפני כשבועיים לא עבר את אישור השרה להגנת הסביבה ולא את אישור אנשי המקצוע במשרד. המשרד ביטל על הסף את הסקר שהוצג לו והשרה הודיעה

סיכון ממשי הביולוג הימי בנימין

צילום פרטי

צילום: דוברות קצא"א

חושב WeSea יזביצקי מארגון שתעשיית הנפט והתחבורה של מכליות הענק יצרו משבר סביבתי וכלכלי חמור, וזה עוד לפני שקרה אסון "מתוך כוונה לייצר חלופה תחרותית לשי ־ נוע של נפט גולמי בין אסיה לאירופה, אם דרך תעלת סואץ ואם במסלול סובב אפרי ־ קה, פועלת קצא"א להגביר את היקף פעילו ־ תה כדי ליצור מעבר קרקעי ודו־כיווני לשי ־ נוע ואחסון של נפט גולמי בשטחי מדינת ישראל, מהים התיכון (אשקלון) לים האדום (אילת). גשר יבשתי שכזה מצריך נוכחות, טעי ־ נה ופריקה של ספינות מטען עצומות משני צדי המעבר, שינוע של כמויות נפט אדירות לאורכה של כמחצית ממדינת ישראל, ומהווה סיכון ממשי לבריאות התושבים והסביבה. בהיבט של העיר אילת, שהתברכה בנוף ייחודי של מדבר צחיח לצד שונית אלמו ־ גים שוקקת וצבעונית, עיר מבוססת תיירות ונופש, תיצור תעשיית הנפט והתחבורה של מכליות הענק משבר סביבתי וכלכלי חמור, וזה עוד לפני שקרה אסון. אף תייר לא יבוא לשבת עם הילדים על החוף כשמולו מכליות

למדינות המפרץ בהמשך להסכמי אברהם. ההסכם ממצב ומחזק את מעמדה של ישראל כשחקנית גיאופוליטית אזורית בעלת גשר בין־יבשתי וכן מהווה סנונית ראשונה ופורצת דרך בשבירת החרם הערבי בתחום הנפט על ישראל, אחרי עשרות שנים. זהו הישג מדיני שלא ניתן להמעיט בחשיבותו למדינה. שנית, היתרון הכלכלי: קצא"א היא חברה ממשלתית וישראל צפויה להרוויח רבות מיישום ההסכם שיחזק את הכלכלה וירחיב את התעסוקה בקרב התושבים. בנוסף, אחסון והזרמת דלק גולמי דרך ישראל מגדילים את ההיצע הזמין מיידית של דלק גולמי, מה שמ ־ ביא להורדת עלות רכישת הדלק הגולמי לבתי הזיקוק, וכתוצאה מכך להוזלה בעלות התזקי ־ קים למשק ולצרכן הישראלי. ישראל משולה לאי אנרגטי, ולכן המציאות הביטחונית המתוחה שבה אנו חיים מחייבת שמירה על פעילות וכשירות נמל קצא"א

'מעשנות'. והתושבים? עם הגברת היקף הפעילות של קצא"א, הם כבר מתלוננים על הריח. בהיבט המדיני נשאלת השאלה אם בכלל יש צורך בחיכוך הכלכלי עם המצ ־ רים הנהנים מרווחי מעבר הנפט בתעלת סואץ וביצי ־ רה של סיכון ביטחוני חדש בשטחי ישראל. בהיבט העולמי, כשכל מדינות המערב משקיעות את מירב המאמצים בייצור ושימוש באנרגיה מתחדשת, נשאלת השאלה למה מדינת ישראל חוזרת לאחור במקום לקדם ולהוביל את תחום האנרגיה הירוקה?

מכליות במפרץ אילת. חשש מפגיעה קשה

באילת, מה שיאפשר רציפות אנרגטית של קבלת נפט לי ־ שראל. נמלי ישראל בחיפה, באשדוד ובאשקלון ממוקמים לאורך חופי הים התיכון והם מאוימים בנשק רקטי בטווח קרוב ובאיומים נוספים. העולם עובר מאנרגיה ישנה לאנרגיה מתחדשת. זהו תהליך מבורך וארוך שקצא"א לוקחת בו חלק פעיל, אולם כל עוד ישראל צורכת נפט - ולפחות בעשור עד שני העשורים הק ־ רובים תמשיך לעשות כן - יש להבטיח את אספקתו, ודאי על רקע הרצון לסגירת בתי הזיקוק. רק פעילות רציפה של נמלי קצא"א יכולה לקדם את סגירת בתי הזיקוק, שכן הדבר יחייב ייבוא נפט ותזקיקים עד לגמילת המשק הישראלי מנפט בעשורים הקרובים. מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל באמצעות הגדלת היצע הנפט הגולמי, מה שמאפשר למשק האנרגיה הישראלי מלאי חירום נוסף הזמין בעת הצורך. לא ניתן להתעלם מהיתרונות הגלומים בהסכם, שהינם בעלי חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. זאת תוך שמירה מיטבית על ערכי הטבע, הים והסביבה. לצערנו, אנו נתקלים בשיח פו ־ פוליסטי, מלא פייק ניוז המובל על ידי גורמים אינטרסנטיים".

שהיא עוצרת את ההסכם עד שיעבור דיון ואישור בממשלה. בפנייה לבג"צ שנעשתה על ידי הארגונים הירוקים השיבה ממשלת ישראל וביקשה ארכה של שלושה חודשים כדי ללמוד את ההסכם. מה שמוכיח מעל לכל ספק שכל שרי הממשלה ידעו ולא היו מעורים בהסכם. אם מנסים להסתיר את פרטי ההסכם המפוקפק, כנראה שיש ממה לחשוש. אחרת אני לא רואה כל מניעה להציג את ההסכם על כל פרטיו. בהיבט הכלכלי ההסכם הוא מכה אנושה לעיר אילת. העיר לא תשרוד אם חלילה תהיה דלי ־ פה שתפגע במפרץ. אין לאילת כל זכות קיום בלי המפרץ, מה גם שתושבי אילת לא ירוויחו פרוטה מההסכם הזה. אנחנו צריכים להחליט אם אילת תהפוך לעיר נמל ונפט או לעיר תיירות, נופש וחופש. כי שני הדברים אינם הולכים יחד". "אי אפשר לעבוד הפוך ולהביא את המכליות לפני קיום הדרישות המינימליות. קצא"א מחויבת קודם להוכיח שאין לנו ממה לחשוש, אבל היא אצה רצה להביא קודם את הנפט"

תעשיית הדלקים המאובנים רחוקה מלהיות מושלמת. זו תעשייה נפיצה ובעלת השלכות סביבתיות מרחיקות לכת. אנו רואים את זה בדליפה במאוריציוס לפני כשנה שבה מכ ־ ר � עלתה על ש MV Wakashio לית הנפט טון סמוך לאי הנופש, פלטה את תכולתה אל שוניות האלמוגים וגרמה לאסון האקולוגי החמור בתולדות מאוריציוס. אנו רואים את זה בדליפה התת־מימית במקסיקו לפני כחו ־ דש. אנו רואים את זה גם אצלנו בנפט שנפלט כזפת לחופי הים התיכון בחודש פברואר או אפילו מתשתיות קצא"א, מפעילותה לאורך השנים עם הדליפות החוזרות בשמורת הטבע עברונה או אלה שהתרחשו בשמורת האלמו ־ . 80 וה־ 70 גים של אילת בשנות ה־ לסיכום, הגדלת היקף הפעילות של קצא"א אינה שאלה של אם יקרה אסון, אלא שאלה של מתי". "בהיבט של העיר אילת, עיר מבוססת תיירות ונופש, תיצור תעשיית הנפט והתחבורה של מכליות הענק משבר סביבתי וכלכלי חמור"

"קצא"א מחויבת לשמירה על הבטיחות בכל אזור שבו היא פועלת וזאת במקביל לשמירה אדוקה על ערכי הטבע, הים והסביבה"

ידיעות אילת ˆ 13.8.2021 19