אילת 16.8.24
הם משרתים במילואים למעלה ממאה ימים ויותר • ונחושים להמשיך לתרום למען ביטחון המדינה גם במחיר של היעדרות מהעבודה ומהמשפחה • רגע לפני הצלצול, אנשי חינוך מאילת משתפים בחוויות ובקשיים • מספרים על החיבוק החם שקיבלו מהתלמידים ומקהילת בית הספר • ונערכים במקביל לפתוח שנה חדשה משדה הקרב לכיתה
צילומים פרטיים | עזרא ארבלי
"הסוד הוא הביחד" ) התחיל עם פרוץ המלחמה ללוות משפחות במערך האזרחי 39( אמנון ויסבוים וממשיך בשירות מילואים • הוא מודה לתלמידים ולצוותי ההוראה על התמיכה • מצב משפחתי: נשוי ואב לשבעה ילדים
67 ימים
אמנון ויסבוים.
"התלמידים גילו בגרות"
צמיח את הישיבה במהלך השנה, במציאות בה רוב הצוות מגויס חודשים ארוכים ללחימה". האם נוצר קשר בינך לבין התלמידים בזמן השירות הצ־ באי ואיך התקבלת כשחזרת ללמד? "אני עדיין במילואים. יצאתי להתרעננות ובאתי לבקר ביום האחרון של השנה, תלמידים שאלו, התעניינו, חיבקו, ובעי־ קר הביעו הערכה". איזה מסר אתה מעביר לדור הצעיר שאתה מחנך בסוגיית התרומה למדינה והגיוס לצה"ל? "בעיניי לשרת זו זכות עצומה תמיד, ועל אחת כמה וכמה ברגעים היסטוריים אלו. אנו חשים כי לצד כאב החטופים והאבידות הנוראות היורד עד עומק הלב, עמנו מגלה רוח גדולה של גבורה ועוז רוח". האם המראות שפגשת והחוויות שחווית בזמן המילואים השפיעו עליך? "כן. אני חושב על כך המון. מעבר לחוויות שבקצה, בעי־ קר לראות את האחדות, אהבת חינם ואהבת האחים הקיימת באופן מלא בצה"ל". לקראת השנה החדשה, איך אתה נערך ואיך תיראה מער־ כת הלימודים בצל המלחמה? "מבחינה מעשית השתדלנו מאוד לגבש את הצוות וליצור שילובים שיאפשרו את פעילות הישיבה גם בשעת מלחמה. תודה גדולה לעיריית אילת אשר מבינה את גודל השעה, תומכת, מלווה ומסייעת. החשובים מכל, התלמידים שגילו השנה בגרות יוצאת מגדר הרגיל. מאוד ארצה להשתתף עם הגדוד שלי במידה ואיקרא לשירות בצפון ובכל מקום אחר. אני סומך על התלמידים שלנו שהם
• עיסוק: ראש ישיבת "צביה אילת" • תפקיד בצבא: לוחם באלכסנדרוני כמה זמן עשית מילואים מאז פרצה המלחמה?
"בפרוץ המלחמה החלטתי כי לאור תפקידי במערכת החי־ נוך, עליי להישאר במערך האזרחי. ליוויתי משפחות תלמי־ דים וצוות אשר יקיריהם נפגעו ונעדרו במתקפת הפראים בשמחת תורה. חדרי הישיבה וחדר האוכל שימשו את תו־ שבי העוטף בהתנדבות של תלמידים מהישיבה וממשפחות קהילת 'אל עמי'. לאחר מכן התמודדנו עם אתגר גיוס צוות הישיבה. רוב המחנכים גייסו, כך גם רוב המורים וצוות הפ־ נימייה. לדאבון הלב, בהמשך המלחמה הכה השכול בבוגרי הישיבה. משפחת הישיבה ספגה אבידה נוראית בדמות שלו־ שת בוגרי הישיבה, מטובי בניה של האומה, אשר מסרו נפשם הטהורה בקרבות בעזה: בנימין מאיר ארלי הי"ד (צנחנים), לידור יוסף קראוני הי"ד (הנדסה קרבית), נחמן מאיר חיים ואקי הי"ד (סיירת גבעתי). בחיבור לגבורת בוגרי הישיבה ומשפחותיהם המופלאות, לקראת החופש הגדול וסוף שנה"ל גוייסתי לעזה כלוחם באלכסנדרוני". איך המשפחה מסתדרת ונושאת בנטל בהיעדרך? "אשתי חזקה מאוד. היא מחזיקה תמיד את המשפחה, ועכשיו יותר מתמיד הכל עליה. היא תומכת מאוד. היא רואה בכך זכות גדולה וכך גם ילדיי אשר הקריבו את החופש הגדול לטובת עם ישראל בשמחה. עוזרים לאמא ומדברים בטלפון עם אבא כשאפשר". איך משלבים גם שירות מתמשך עם העבודה במערכת החינוך?
מבינים את גודל השעה, ומתוך בגרות והבנה של המצב, ימשיכו להגדיל ראש ולקחת אחריות אישית וישיבתית, ויאפשרו לי ולשאר הצוות להמשיך ולהש־ תתף. הסוד בעיניי הוא היחד שלנו".
"שאלה זו היה ראוי בעיניי להפנות למ־ חנכים, למורים ולצוות הפנימייה, אשר שירתו השנה במילואים חודשים ארו־ כים מאוד. במסירות והקרבה משפחתית ואישית נערצת. אני מצדיע לכם. עיקר ההתמודדות שלי הייתה לשמור ולה־
"עיקר ההתמודדות שלי הייתה לשמור ולהצמיח את הישיבה במהלך השנה, במציאות בה רוב הצוות מגויס חודשים ארוכים ללחימה"
6
16.8.2024 ˆ ידיעות אילת
Made with FlippingBook Annual report maker