אילת 18.02.22

מיכלית נפט במפרץ אילת. קצא"א מעוניינת להגדיל את | הכמות צילום: עזרא ארבלי

מחאה בוערת הסכם "רד־מד" נחשב לאחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר הקשורים באופן ישיר למפרץ אילת בשנים האחרונות. מאז שנחתם ההסכם בין קצא"א לחברה מהאמירויות, פעלו עשרות פעילים חב ־ רתיים סביב השעון והרימו מחאות כנגד ההסכם, במסגרתו תוגבר משמעותית תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת. אל הפגנות שנערכו בעיר הגיעו פעילים חב ־ רתיים, פעילי סביבה, חברי מועצת עי ־ ריית אילת, ועוד. פורום רשויות החוף בישראל פנה לראש הממשלה, נפתלי בנט, בבקשה לעצור את ההסכם לשינוע נפט דרך המפרץ, במקביל ארגונים ירוקים העניקו למחאה רוח גבית והודיעו כי יתנגדו לה בתוקף. שיא המחאה הגיעה עם הגשת עתירה לבג"צ על ידי ארגוני החברה להגנת הטבע, אט"ד ('אדם, טבע ודין') ו'צלול' כנגד ההסכם. כמו כן פרסמה האגודה לאקולוגיה וס ־ מדענים 46 ביבה דו"ח עליו היו חתומים שקבעו כי מדובר בהסכם שיש לבטלו. לאחרשנודע כי המדינהתקבל אתעמדת המשרד להגנת הסביבה לפיה לא תהיה אף תוספת סיכון במפרץ אילת, הודעה שגוב ־ תה על ידי משרד המשפטים, משכו האר ־ גונים את העתירה ומסרו בהודעה משות ־ פת: "אנחנו מברכים על ההישג הסביבתי המשמעותי, שהושג בעקבות ההתנגדות הציבורית הנרחבת להסכם, שהובילה לכך שהמדינה סומכת את ידיה על עמדת המ ־ שרד להגנת הסביבה, שקבע מדיניות של

חבר מועצת עיריית אילת, שמוליק שלם: "נמשיך את המאבק להצלת מפרץ אילת. לשם כך, אנו מתכוונים לבקש את אישור מועצת העיר להעביר אלינו תקציב מיוחד שיסייע לנו בהמשך המאבק"

שמוליק שלם, שהתייחס באחרונה לה ־ סכם כשאמר: "גם אם תתקבל החלטה שונה מעמדתנו, נמשיך את המאבק לה ־ צלת מפרץ אילת. לשם כך, אנו מתכוונים לבקש את אישור מועצת העיר להעביר אלינו תקציב מיוחד שיסייע לנו בהמשך המאבק". לא מתרגשים מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בת ־ גובה לעתירה: "מפרץ אילת ושונית האלמוגים הייחודית שבו הם ערכי טבע רגישים ברמה עולמית, וכך גם החופים והים של עיר התיירות המובילה ביש ־ ראל. מתוקף אחריותו לסביבה ולערכיה, ומתוקף סמכותו, אימץ המשרד מדי ־ ניות 'תוספת אפס סיכון', המבוססת על עבודה מקצועית רחבה ומנומקת. בדיון בבית המשפט הבהירו נציגי פרקליטות המדינה כי לא יתערבו בעמדת המשרד ואת התשובה המשפטית לעתירה נגבש לאחר שנקבל אותה. נעמוד על כך שיש ־ ראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר נפט מזהם בעידן של משבר אקלים". מהחברה להגנת הטבע, שהייתה בין מובילות העתירה של הארגונים הירו ־ קים כנגד ההסכם, נמסר השבוע בתגובה: "החברה להגנת הטבע, תמשיך לתת גי ־ בוי מוחלט, למדיניות אפס תוספת הסי ־ כון, של המשרד להגנת הסביבה, ותפעל בכלים הציבוריים העומדים לרשותה, נגד הכוחנות, הביריונות ומסע ההפחדות של קצא"א".

הייחודית, ועל הסביבה הימית והחופית הערכית והרגישה". לפני כחודש הגיעה זנדברג לביקור באילת ונפגשה עם ראש העירייה, אלי לנקרי. במהלך הביקור ציינה השרה: "אילת היא פנינה מיוחדת שמשלבת בין הסביבה לאדם. הים והחופים, עם מפרץ אילת הייחודי, הם העוגן ומוקד הכלכלה והתיירות של העיר כולה. המאבק והמ ־ שימה שלנו היא לשמור על מפרץ אילת, ולהמשיך במדיניות של אפס תוספת סי ־ כון כדי לשמור על ערכי הטבע המיוחדים שנמצאים כאן". מי שהשתתף בלא מעט הפגנות כנגד ההסכם הוא חבר מועצת עיריית אילת,

אפס תוספת סיכון סביבתי ואומרת כי היא לא תתערב בשיקולי המשרד. בנסיבות אלה ובשלב זה, ההליך המשפטי הושלם, אך הפעילות הציבורית נגד ההסכם, תי ־ משך במלוא הכוח, כדי לוודא שההסכם, הכל כך מסוכן - לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לעיר אילת ולתושביה, בכלל לא ייצא לפועל, כפי שאנחנו מק ־ ווים ומעריכים שיקרה". השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה לאחר שעמדת המשרד התקבלה, כי "אנו ניישם את המדיניות בפועל ונעצור את הרחבת הפעילות של קצא"א. לא ניתן למדינת ישראל להפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם. נמשיך להגן על שונית האלמוגים

צילום: משה שיאל | הפגנה באילת נגד ההסכם

הביעו התנגדות להסכם:

פורום רשויות החוף בישראל

הארגונים הירוקים: החברה להגנת הטבע, 'אדם, טבע ודין' ו'צלול'

האגודה לאקולוגיה על בסיס דו"ח שעליו חתמו עשרות מדענים

ידיעות אילת ˆ 18.2.2022 11