אילת 25.04.25

מכתב שובר לב לחיבוק החם ‰ הם מתגעגעים לצחוק שלהם לסיפורים ‰ לארוחות המשותפות ‰ ולנשיקות בני משפחות שאיבדו ‰ ולחוויות שצברו יחד את היקר להם מאז השבעה באוקטובר כותבים בלב כואב לאהובים שלא ישובו עוד

"הלוואי והייתי זוכה רק לעוד חיבוק ממך" שרה לוין כותבת לבנה, רס"ן (במיל') איתמר לוין ז"ל, מפקד צוות צלפים בלוט"ר שנפל בקרב בג'בליה שב־ בנופלו 34 רצועת עזה, נשוי לאלמה ואב לשניים, בן "איתמר שלי, איתוש שלי, ילד שלי. כל כך מתגעגעת, כל כך מתגעגעת לקולך. לשיחות הטלפון שלך, שתמיד התחילו ב'אמא שומעת?', כן איתוש שלי, אני שומעת, אבל היום אני בעיקר שומעת את הבכי שבלב, את הגע־ גוע הקשה מנשוא. כל כך מתגעגעת לכניסה שלך הביתה עם הילדים ועם אלמה, כן, אפילו לכניסה שלך עם בינגו הכלב אני מתג־ עגעת. כל כך מתגעגעת לשעות אחר הצהריים בהן היית בא אלינו כדי שאלמה שלך תוכל לנוח. היית בא ותוך דקות משתרע על הספה ואומר לי בעדינות 'אמא, אני נח קצת', ותוך שניות היית נרדם ונופל לשינה עמוקה כי ידעת שאתה יכול להיות רגוע, ידעת שאדאג ליל־ דים המתוקים שלך. ואז אחרי כחצי שעה איילה מט־ פסת עליך ואורי מצטרף אליה, והם רוצים שתשתולל איתם, שתעשה איתם 'שיגועים', 'שיגועים' שרק אתה יודע לעשות עם הילדים שלך. היית עושה איתם תרגי־ לי ספורט על הרצפה בסלון, והם הקטנים שלך מחקים אותך, וכולנו צוחקים ושמחים. כל כך מתגעגעת לימי שישי בערב כשהייתם מגיעים אלינו לקידוש. מהר מאוד הילדים שלך למדו לברך ול־ נהל את הקידוש, למזוג את התירוש ולחלק את החלה הטבולה במלח. כל כך מתגעגעת לראות אותך גומר לבד את כל סלט החסה ולא משאיר לאף אחד. כולם ידעו - החסה זה לאיתמר. בשנה האחרונה השתנת כבר, לא היית אותו ילד, היית אחר. אחרי החוויות שלך בשבעה באוקטובר כשנלחמת בעוטף, כבר לא היית אותו דבר. חייכת והקרנת אהבה, אבל ראיתי שמשהו עמוק בפנים כבה. אני זוכרת שיום אחד אלמה אהובתך אמרה לי 'אני לא רוצה שישתנה', אבל אני כבר זיהיתי את השינויים. היית חדור מטרה להיכנס שוב ושוב לעזה, להילחם למען הצלת החטופים והצלת עם ישראל שהיה כל כך חשוב לך. אפילו במחיר חייך (אלה מילים שאתה כתבת, לא אני המצאתי). היית נכנס ויוצא מעזה. שבע פעמים נכנסת לעזה. כמעט ולא היית בבית. ואני כל כך חיכיתי לרגעים בהם אספתי אותך מהבסיס של הלוט"ר. הייתי מחבקת אותך, ואתה היית אומר לי 'אמא, אני מסריח, לא התקלחתי שבו־ עיים', ואני המשכתי לחבק אותך. אוי כמה שאני מת־ געגעת לסירחון הזה, לסירחון שהבאת איתך כשחזרת הביתה. איתוש, הלוואי והייתי זוכה רק לעוד רגע לחיבוק ממך. איתוש, הגעגוע לא מרפה כל כך, אוהבת אותך ילד שלי". "היית חדור מטרה להיכנס שוב ושוב לעזה, להילחם למען הצלת החטופים והצלת עם ישראל שהיה כל כך חשוב לך"

עזרא ארבלי // צילומים פרטיים

שרה לוין עם בנה, רס"ן (במיל') איתמר לוין ז"ל

25.4.2025 ˆ ידיעות אילת 22