אילת 6.8.21

רחבת קניון מול הים בימים שלפני משבר הקורונה. לא מעט מוניות

הרחבה של הקניון השבוע. כמעט ללא מוניות

ברשויות המדינה ואין להם דורש. אם בעבר היו הבעלים משכירים את המספר שקל לחודש, 2,000 עד 1,500 תמורת 1,000 עד 800 כיום הם מסתפקים ב־ שקל". תורג'מן מונה עוד סיבה לקריסת הענף ולתדמית השלילית שדבקה בו. "קיימת בעיה נוספת באילת שלא מו ־ סיפה כבוד לענף", הוא אומר. "לעיר הגיעו כעשרים חאפרים מהפזורה הב ־ דואית שעובדים בעיר ללא פיקוח ועם מונה שאינו מותאם לאילת". לא רוצים לשלם ישראל רודלמן, מנהלה הוותיק של תחנת המוניות "טאבה", מסכים גם הוא שמצב הענף אינו כבעבר. "מספר הק ־ ריאות שאנחנו מקבלים עולה כשמספר המוניות בעיר הולך וצונח. הירידה במ ־

ספר המוניות פוגעת בשירות, גורמת לנוסעים לכעוס ולהגיע לעימותים מיותרים עם הסדרנים בתחנות ועם הנהגים עצמם". רודלמן מספר על מקרה שאירע בש ־ בוע שעבר. "נוסעים שביקשו לנסוע ממלון 'המלך שלמה' לנמל רמון נתקעו בפקק שנמשך כשעתיים וחצי ובסופו של דבר החמיצו את הטיסה. אבל פה לא הסתיים הסיפור. בגלל הפקק הראה שקל 256 המונה על מחיר נסיעה של והם לא הסכימו לשלם את הסכום. הם שקלים בלבד וירדו 100 שילמו לנהג מהמונית. רק לאחר התערבות המשט ־ 100 רה, ניאותו הנוסעים לשלם לנהג שקל נוספים". "אבל זה לא תלוי רק בנהגים", מוסיף רודלמן. "יש נוסעים שמבקשים נסיעה לאזור בתי המלון, וכשהמונית מגיעה לאזור פקוק, הם פשוט יורדים ממנה ומשאירים את הנהג תקוע בפקק. מונית כזו שתקועה בפקק אינסופי, יורדת למ ־ עשה ממצבת המוניות הפנויות, ובכך גורמת לקושי נוסף במענה לפניות הר ־ בות שאנו מקבלים בתחנה". עלה רקוב אבל לא רק הקורונה והפקקים אש ־ מים במחסור במוניות. יש מי שמפנה אצבע מאשימה אל עבר הנהגים עצמם, ובייחוד אל מי שבחרו לעבוד ב"שחור", כדבריהם. נהגים שעבדו לפני משבר הקורונה באופן לא חוקי והצהירו בפני רשויות המס על הכנסות נמוכות מאוד, קיב ־ לו מהמדינה פיצוי נמוך מאוד. כידוע, הפיצוי שהמדינה העניקה לשכירים ועצמאים על אובדן הכנסות בזמן משבר הקורונה חושב לפי ההכנסות שנרשמו בשנה שלפני פרוץ המגפה. אותם נהגים שהצהירו על שכר נמוך, קיבלו פיצוי נמוך לפי הצהרותיהם. "לא מעט נהגים עבדו בשחור ולכן לא קיבלו כל פיצוי על אובדן הכנסות", מסביר אבי פייביש, לשעבר נהג מונית. "זה כבר לא ענף, אלא עלה רקוב", הוא מוסיף ותוקף בחריפות. "אם אתה שונא מישהו - אל תקלל אותו, פשוט תאחל לו שיהיה נהג מונית. בתקופת הקורו ־ שעות במשמרת 12 נה עבדו הנהגים כ־ שקל ברוטו 200 והצליחו להכניס כ־ בכל השעות האלו. ההכנסות הנמוכות לא כיסו את הוצאות האחזקה של הרכב והנהגים פשוט החזירו את המוניות", מסביר פייביש את הירידה במספר המו ־ ניות. "לכשעצמי, ניצלתי את ההזדמ ־ נות ועזבתי את הענף אחרי שקיבלתי הצעת עבודה טובה יותר".

דה בתקופת הקורונה ירדה עד לאפס, החזירו רבים מהנהגים ששכרו מספרים את המונית לבעלים והפסיקו לעבוד. המוניות שאותן רכש הבעלים באמצ ־ עות הלוואות לא עבדו ולא הכניסו כסף, ולכן הבעלים נאלצו להחזיר אותן לח ־ ברה המממנת. כשחזרה העבודה, המו ־ ניות כבר לא היו בעיר והמספרים הוכרו לנהגים במרכז הארץ". לדברי שיש, המחסור במוניות המע ־ ניקות שירות לתושבים נובע גם מה ־ פקקים שהנהגים נמנעים מלהיכנס אליהם. "הגענו למצב שהנהגים בוררים נסיעות, ואם יש סיכוי קטן שהם ייכנסו לפקק באזור המלונות, הם מוותרים על הנסיעה. בנוסף, כדי לשמור על מצבם התקין של המוניות, הנהגים נמנעים מלהיכנס לדרכי עפר או לכבישים משובשים כמו הדרך לחוות היען, הדרך לחוף מפרץ השמש והכבישים המשוב ־ שים שבאזור התעשייה". חששו לפרנסה בימים אלה העיר מלאה. ישראלים רבים מנצלים את חופשת הקיץ ובאים לנפוש בעיר, ולנהגי המוניות שעדיין עובדים, יש עבודה רבה. אם כך, מדוע בכל זאת לא מוצאים בעלי המוניות נהגים שיסכימו לחזור לעבודה? הסיבה לכך היא שנהגים רבים שלא עבדו בתקופת הקורונה, עזבו את הענף ופנו לאפיקים אחרים. אבי תורג'מן, בעליו של המשרד המ ־ חזיק במרבית מספרי המוניות בעיר, מסביר שנהגים שלא עבדו בתקופת הקורונה, חששו להישאר שוב בלי פרנ ־ סה וחיפשו תעסוקה אחרת. לדבריו, "רבים מהם קיבלו הצעות מפתות מחברות האוטובוסים שהציעו להם שכר גבוה, ביטחון תעסוקתי ות ־ נאים סוציאליים הולמים, בלי שבתות ובלי חגים, והנהגים נענו להצעות המ ־ פתות. אחרים עזבו לגמרי את הכביש, ואני רואה אותם היום מועסקים כמאב ־ טחים במקומות שונים בעיר". תורג'מן מוסיף שהמחסור בנהגים נובע בין היתר גם מפרישתם לגמלאות פלוס 60 של הנהגים המבוגרים. "בני ה־ פלוס שעבדו בעבר כנהגי מוניות 70 וה־ פשוט עזבו את הענף מחשש לבריאותם ומחשש ממפגשים עם נוסעים שהם ה � נ 50 אינם מכירים. אני מכיר לפחות גים מבוגרים שפרשו מהמקצוע". לדברי תורג'מן, בעלי המוניות שמ ־ חזיקים במספרים שהושכרו לאחרים הורידו את מחירי השכירות, אולם למ ־ רות זאת, אין ביקוש. "יש כיום במדינת מספרים המופקדים 4,000 ישראל כ־

מי פנוי באילת?

אלי שנה, בעל תחנת המוניות "פתאל": "הקורונה פגעה אנושות בענף ורבים מנהגי המוניות נטשו את הענף"

יותר מהיר, יותר זמין רבים מתושבי אילת שאין ברשותם רכב מעדיפים לנסוע במוניות במקום באוטובוסים שנסיעה בהם עלילה להימשך זמן רב הנסיעה במוניות היא חלק משגרת החיים באילת. הזמינות והמהירות שהן מגיעות ממקום למקום הפכו את המוניות אמצעי התחבורה הנוח ביותר, בייחוד כשהתחבורה הציבורית בעיר לא פועלת תדיר בשכונות. נוסע שמבקש לנסוע מביתו בעיר לאזור התעשייה כדי לרכוש דבר מה, יעדיף תמיד, אם אין ברשותו רכב, לנסוע במונית. באוטובוס הנסיעה הזו עלולה להימשך זמן רב מאוד: כך למשל נסיעה לאזור התעשייה, שבמקור אמורה להימשך כחמש דקות, 2 משכונת מערב עלולה להימשך כשעה באוטובוס שנכנס לשכונות אחרות לפני שהוא מגיע ליעד. נסיעה באוטובוס מאזור בתי המלון לשכונת שחמון עשויה אף היא להימשך דקות עד שעה. במונית הנסיעה נמשכת כעשר דקות בלבד בהנחה 45 כ־ שאין פקקים באותה שעה.

נסיעה באוטובוס באילת. ארוכה ומייגעת

6.8.2021 ˆ ידיעות אילת 10