ירושלים 03.11.23

באוקטובר 7 של ה־ סוף השבוע היה אמור להיות מוצלח מבחינתו של סטפן שאלוי. "אני משמש כספורט דירקטור בקבוצת זלאגראג מהליגה הראשונה בהונגריה ואנחנו בתחתית, ועשינו את 1:2 אז ניצחנו משחק חשוב דרכנו הביתה, אני אשתי ונשיא המוע־ דון, כשאנחנו מרוצים". כמה דקות לאחר מכן, כששאלוי נכנס לפייסבוק הוא הת־ חיל לקרוא על הזוועות שמתרחשות בד־ רום ישראל. "זה פשוט נורא. אתה שומע את הסיפורים והזוועות והלב נקרע לג־ זרים. ישראל זה הבית שלי, אחים שלי, מדינה ואנשים שעשו לי ולמשפחתי רק טוב בחיים. העצב שלי עצום. איפה בעו־ לם יש מציאות שילדים נחטפים, שאנ־ שים נהרגים על לא עוול בכפם? שמתע־ ללים בנשים, בזקנים? הרוע, האכזריות, אלה דברים שגורמים לך להתרסק. בא לי לבכות". אלא ששאלוי, שעוד בימים שלו 90 ככדורגלן על בבית"ר של שנות ה־ היה תמיד דעתן ואסרטיבי, לא נשאר רק עם האמפתיה מרחוק אלא הפך, בעל כורחו, לשגריר נהדר שלנו שעובד במרץ כדי לתת שירות למדינת ישראל, עניין שהוא רואה בו ממש שליחות. "יום אחרי הטבח הנורא בדרום פנו אליי מ'ממכבי ואק הונגרי', מועדון כדורגל יהודי שמייצג את הונגריה במשחקי המכבייה, וביקשו שאביע תמיכה והז־ דהות עם אחת החטופות, מרגיט סיל־ ברמן, וכמובן הבעתי תמיכה והזדהות בחפץ לב. לצערי הרב, סילברמן נהר־ גה". שאלוי מקפיד בכל פלטפורמה שפו־ נה אליו לתמוך ללא סייג בישראל וגם מבהיר שאזרחי הונגריה, על פי רוב, בצד שלנו, כמו גם ראש הממשלה של המדינה ויקטור אורבן, שהביע תמיכה פומבית בישראל. שאלוי גם נמצא בקשר רציף עם שגריר ישראל בהונגריה, יעקב הדס הנדלסמן. "אם הייתי צעיר לא הייתי מתגייס להשתתף בשום מלחמה", אומר ו � . "כל המלחמות בע 57 שאלוי בן ה־ לם חסרות משמעות כי אחריהן הכל נשאר אותו דבר. בסיפור של ישראל מול החמאס זה שונה לגמרי. אתם נלח־ מים על הבית שלכם ועל הצדק הבסיסי של הרצון שלכם לחיות, ובגלל זה אם היה אפשר תאמין לי שהייתי מתגייס לצה"ל. אני מסביר לכולם בהונגריה שאין כאן שום שוויון או שני צדדים, כפי שמנסים בצורה בזויה להציג בעולם. זו התרומה הקטנה שלי למען מדינה ואנ־ שים שעשו עבורי כל כך הרבה. למרות

ספורט

שר ההסברה

שלומי אהרוני

סטפן שאלוי מסביר לכל מי שרוצה לשמוע בהונגריה מהו פרצופו האמיתי של חמאס: "הם רוצים משתף עד כמה כואבת לו ‰ להרוג" המלחמה בישראל: "אני מרגיש שכל ‰ הרוג וחטוף הוא בן משפחה שלי" מבין לגמרי שחקנים זרים שמסרבים לחזור לארץ, אף שמעולם לא נטש: "אני הרגשתי מחויב, אבל לא יודע ולא ‰ מה הייתי עושה עכשיו" מפסיק לפעול כדי שבאירופה ישמעו את האמת: "זו התרומה הקטנה שלי למען מדינה ואנשים שעשו עבורי כל כך הרבה"

שהפלסטינים באירופה אולי יותר רוע־ שים, כולם בהונגריה, או לפחות הרוב המכריע, מבינים מי כאן הנבל ומה הצד הנכון, והוא כמובן הצד של ישראל. אני אישית מסביר בלי סוף שהמשוואה היא כזאת: יש את חמאס, שרק רוצים להרוג ולהשמיד ולרצוח, ואתכם הישראלים היהודים, שרק רוצים לחיות בשקט לגדל ילדים ולנסות לשרוד במציאות הבלתי אפשרית הזאת. "אותי, וסליחה אם זה נשמע פטרוני, אף אחד לא יכול ללמד על מה שקו־ רה בישראל. אני זוכר מצוין איך חבר קרוב שלי ישראלי נורה במהלך שנות למוות על ידי פלסטיני בלי שום 90 ה־ סיבה. אני זוכר מצוין איך נסעתי לטייל עם משפחתי כששיחקתי בבית"ר לטיול בבית לחם. לא ממש ידענו את הדרך וביקשתי מאיזה ילד פלסטיני שיד־ ריך אותי לאן לנסוע. הוא ביקש ממני כסף עבור המידע הזה שהוא הדבר הכי טריוויאלי בעולם. שילמתי לו. אחרי כמה דקות ניגש ילד אחר, קצת יותר גדול, ביקש גם הוא כסף וניסה לתקוף אותנו עם זעם בעיניים, כשאנחנו נכ־

עם האמר ופישונט. "אנחנו מרגישים בישראל בבית" צילומים: | האלבום הפרטי

54

3.11.2023 ˆ ידיעות ירושלים