ירושלים 05.08.22

גילי (משמאל) ויובל ז"ל, דקות ספורות לפני התאונה הקטלנית

24־ "זכינו במתנה ל חודשים" 3־ שנים ו (ההורים של יובל במילות פרידה יום בלבד לאחר שקברו את בתם)

נ � : יובלי שלי, לעולם לא האמ דני קשת – אביה של יוב ל תי שאעמוד בסיטואציה שבה אצטרך להספיד אותך. חש נ בתי שאצטרך לחלוק עם העולם איזו נערה היית כשתעשי את הדברים החשובים והגדולים שנועדת להם. יובלי שלי, חודשים וארבעה 3 שנים 24 זכיתי. זכיתי במתנה למשך ימים, ותאמיני לי, זו היתה מתנה מהיום שנולדת, קראנו לך תענוג כי מהיום הראשון זה היה תענוג רצוף לגדל אותך. לעולם לא התלוננת לעולם לא קינאת למה הוא כן ואני לא, לעולם לא שפטת אף אחד ורק ניסית לה נ בין ולראות את הדברים בדרכו שלו, אלו תכונות שהפכו אותך לכל כך מיוחדת לכל כך מדהימה, כמו שמש הפצת רק אור מסביב, כל כך הרבה שקט ושלווה בך, לצד עוצ נ מה וחוזק. כשהבעתי את מורת רוחי למה את לא הולכת ללמוד, הסברת לי שכרגע יש דברים יותר חשובים ואי אפשר לעזוב את החניכים שאת כל כך אוהבת לפני שהם יסיימו י"ב. אתמול כתב לנו אחד החניכים: "אני חניך של יובי בפני נ מייה… חייב לומר שאני שבור, מרוסק. אני חושב שאני לא צריך לספר לך איזו ילדה מיוחדת גידלת". השנה התחלת לעבוד סיגלית קשת – אמה של יובל: בעמותת אתגרים והתמודדת עם קהל לא קל ולא תמיד מתקשר, דיברת אליהם כמו לכולם, וכשחניך אמר שהוא מפחד לחצות גשר לא הסברת לו למה הוא לא צריך לפחד, פשוט צחקת ואמרת לו שכדי להגיע לשם צריך לעבור את הגשר. והושטת לו יד ועברתם את הגשר ביחד, עם חיוך. דובשנית שלי, נעשה הכל לשמור על המוטו שלך ולפזר אהבה וחמלה ונתינה בלי לשפוט ובלי לצפות לתמורה, ולעולם לעולם לא נשכח את החיוך והצחוק והחוכמה שלך שילוו אותנו לכל אורך חיינו. אני מבטיחה לך שנשמור על המשפחה ונשמור על אמיר ונמשיך לעשות ארוחות שישי שכל כך אהבת וכעסת אם רציתי לוותר, ותמיד תמיד תהיי איתנו עמוק בלב ברג נ עים הקשים וברגעים השמחים. נזכור אותך עם חיוך והמון אהבה כמו שאת ראויה.

"תודה שהיית חלק משמעותי מחיי" (גיל לוי, חברתה של יובל, במילות פרידה מלאות תודות) יובי שלי, חברה שלי. אחרי שאדם הולך מהעולם מספרים עליו רק דברים טובים. עלייך גם בחייך אמרו רק טוב. אם היית רואה את כל המילים היפות שכתבו עלייך היית בטח מתפדחת ואומרת 'חברים - אתם מגזימים'. הכרנו באמצע החיים, ככה בטעות. אבל לא באמת בטעות. החבורה שלנו מורכבת מהאנשים הכי שונים בעולם, שהמכנה המשותף שלהם הוא הרצון הכן לעשות טוב וליהנות מהחיים. אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על הזכות שהיית חלק כל כך משמעותי בחיים שלי. תודה על שחלקת איתי רגעים כיפיים, מצחיקים, וגם קשים. תודה על שהיית אוזן קשבת. תודה על שלימדת אותי להיות אדם טוב יותר, נעים, שקט ורגוע, עם כל התכונות הכי ראויות להערצה. מאחלת לעצמי ולכל אחד לקחת ממך אפילו מאית מהטוב שבך. אין שמחה ממני שזכיתי לבלות איתך את השבוע האחרון בחייך. ששכנעת אותי למרות החששות ולמרות שאני לא בחבורת בויאר לבוא, והבטחת שאיהנה. הבטחת וקיימת. היינו צמו נ . זה היה מהשבועות הטובים בחייך. כל כך נהנית, צחקת, בילית, והרגשת את החופש 24/7 דות האמיתי שחיכית לו. אני מתגעגעת אלייך בכל רגע, לא מפסיקה לחשוב עלייך ומבטיחה שתמיד תהיי בלב שלי ושל כולם.

"איך אפשר בכלל להיפרד?" (גלידה ובריכה - כך בילה רום טראב עם חבריו יום לפני האסון)

ההורים עם יובל והאח אמיר

אנשים, 7 מתוך 5 ברגע שקיבלנו את המכה הנוראית בסיני, צעקתי לכולם לצאת החוצה, יצאנו קשה להאמין שסיטואציה כזו בכלל יכולה לקרות, וגם אם קרתה אז חשבתי שלפחות נצא מזה ביחד. מתן, קשה לי למצוא את המילים, קשה לי לחשוב בכלל על המחשבה לכתוב מילים לפרידה. תודה שהיית שם, אני מעריך אותך ואוהב אותך המון. תמיד דאגת לחייך, תמיד דאגת להצחיק ולזרוק בדיחות, אבל בהומור שהוא רק שלך. היית גם שר כל כך גרוע את השירים שאהבת כל כך - אבל זה היה כל כך יפה. תמיד דאגת שלכולם יהיה חיוך על הפנים. רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך. יובל, איך אפשר בכלל להיפרד? אני לא אשכח את זה שיום לפני האסון היינו יחד כל היום, והיה לנו כל כך כיף. היינו בבריכה והלכנו לים, כשהיינו בים הקיפו אותנו מלא ילדים קטנים מקומיים שהתחילו לשחק במים. מאוחר יותר הסתכלנו על הנוף והערכנו כל דקה ודקה, את היופי, את הנוף, את הים והשקיעה. צילמנו כמה תמונות וצחקנו כמה הן מכוערות. אח"כ הלכנו לשוק, את קנית תיק ואני שש-בש קטן וצמיד, שלא רציתי לקנות אבל את התלהבת ואמרת שהוא יפה ועכשיו אני אוהב אותו מאוד. יקרים שלי, אני אוהב אתכם, מקווה שאתם בסדר שם למעלה. תודה שנתתם לי את ההזדמנות להיות חלק מכם.

ידיעות ירושלים ˆ 5.8.2022 39