ירושלים 07.03.25

יום האישה 2025

חנה אירם אחיות מברזל

כשפרצה מלחמת חרבות ברזל הבינה חנה ילדים משכונת רמות, 5 ), אם ל- 45 אירם ( שהרבה נשים חרדיות רוצות להתנדב ויחד עם חברותיה הקימה את 'אחיות מברזל'. "יצאנו 1,400 ימים היינו 3 לגיוס מתנדבות ובתוך מתנדבות חרדיות מכל הארץ", היא מספרת. "בהתחלה עשינו הרבה דברים ואז התמקדנו בנשות המגוייסים, אחות לאחות, כלומר מתמ נדבת שתלך לבית של מגויס ותעזור לאישה במה שהיא צריכה". מ � מתנדבות ש 3,600 היום ההתארגנות מונה גיעות באופן קבוע לבתים של מגוסים, כאשר על הדרך נוצרו קשרים מיוחדים. כך למשל כשאחת המתנדבות, מנהלת מרכז להתפתחות הילד בתפקידה, גילתה כי בבית אליו נשלחה להתנדב יש שני ילדים מחינוך מיוחד, היא מיד הציעה לה לקחת את הילדים אליה הביתה פעם בשבוע כדי לאפשר לאם מעט זמן לעמ צמה. "המתנדבת סיפרה שהיא פתאום הבינה איך זה להתמודד עם ילד של חינוך מיוחד בתוך הבית, שזה מאוד אחר מאשר בקליניקה", מספרת אירם בהתרגשות. לפני מספר חודשים התברר למובילות המיזם שהוא נדרש לאוכלוסיות נוספות. "החלטנו להקים עמותה בשם אחיות ולהוריד את המילה 9 מברזל", משתפת אירם, "הקמנו קהילות ב ערים בארץ והתרחבו לנשות פצועים ולאלמ מנות מלחמה. הרעיון הוא חסד ואחוות אחיות וקירוב לבבות, זה חיבור בין מגזרי. "אני רוצה שיהיו מפגשים בלתי אמצעיים בשביל להוריד את הקיטוב, זה נותן כוח בממ לחמה שגם הנשים החרדיות לוקחות חלק ובמ חודשים האחרונים עוד ועוד רוצות להתנדב. אנחנו עושות הרבה פעילויות לאמהות וילדים ביישובים שאין לנו בהם מתנדבות, לפחות אמהות וילדים השתתפו בפעילויות 2,500 האלה".

צילומים: הדסה, תומר פדר, הרצוג, פרטי

אורנה כהן "מפעל החיים שלי"

ד"ר סשה סטנובסקי הרופאה של האוגדה

מאז תחילת המלחמה, סא"ל ד"ר סשה סטנומ בסקי , מומחית באורתופדיה במרכז הרפואי הדסה, לא עוצרת: בין טיפול בחולים בבית החולים הדסה עין כרם וניתוחי חיילים פצומ עים, לבין פיקוד על הצוותים הרפואיים כרומ פאה של אוגדת עזה - אחת החזיתות האינמ טנסיביות ביותר, היא מוכיחה שכל גבול הוא רק עוד אתגר רפואי להתמודד איתו. השבוע היא גם זכתה באות הצטיינות מטעם הדסה על עבודתה בבית החולים והתעקשה להדגיש: "יש עוד כל כך הרבה כמוני". באוקטובר היא בכלל תכננה 7 רגע לפני לעבור לניו יורק עם המשפחה, הבעל התומ , כדי 3 ובת ה- 10 מך אסא, התאומות בנות ה להתמחות ברפואת עמוד השדרה. בינתיים, טרפה המלחמה את הקלפים ודחתה את תוכמ ניותיה לזמן בלתי ידוע. "הנורמלי החדש זה שאין נורמלי", אומרת ד"ר סטנובסקי. "הילדות שלי רגילות לדבר איתי מהמסך, מהטלפון, זום...הכל. כשחזרתי הביתה אחרי המילואים הייתה תקופה שהבת הצעירה שלי היתה נכנסת ויוצאת בשביל לוודא פיזית, ממש לראות, שאני באמת נמצאת כאן כרגע. שאני נשארת לישון ולא הולכת למקום אחר". אבל גם לכך נמצא פתרון, "העיקר הוא זמן האיכות, ולא כמה זמן מבלים", היא מסבירה. "הייתי רוצה לטוס עכשיו לחודש לעשות טיול טרקים עם הילדות שלי. אבל אני לא יכולה, אז יום אחרי תורנות אני לוקחת אותן ואנחנו עושות טיול יומי ומזהות פרחים, וצימ פורים, וזה הזמן שלנו". עם זאת היא מודה שהיא מצליחה הודות להמ תגייסות של בעלה, "הוא אחראי על התסרומ קות. הוא אפילו ראה סרטונים בשביל ללמוד איך עושים דברים מסוימים, כמו הגולגול של שיעור בלט. קנה חומרים, מסרקים, גומיות... הכל בשביל להצליח. הוא גם אחראי על הכמ ריכים, על החוגים... אני פחות ביום-יום. הוא על זה במאתיים אחוז".

כשהמרכז הרפואי הרצוג עמד על סף סגירה הזעיקו את אורנה כהן, מי שהיתה אז מנהמ לת משאבי אנוש ושכר, וביקשו ממנה לנסות להציל את בית החולים. אט אט היא ייצבה את בית החולים והובילה אותו בתוך מגפת הקורונה והמלחמה. לפני מספר ימים, במסמ ע � שנה להקמת המרכז, הו 130 גרת חגיגות נק לה אות מפעל חיים כהוקרה על תרומתה האדירה. שנה ייסדתי חברת כוח 40 "לפני למעלה מ אדם סטודנטיאלית ראשונה בארץ והייתי המנכ"לית שלה עד שעברתי לכאן", היא משחזרת. "מלכתחילה הגעתי לשנתיים שלוש, אבל באותו זמן היה משבר כלכלי ובית החולים היה על סף פשיטת רגל; ספקים לא קיבלו כסף, משכורות לא נכנסו לבנק והקופה היתה ריקה. פנה אלי יו"ר ועד הפועל שלמה הלוי, אביו של הרצי הלוי, והפציר בי להישאר. החלטתי שאני נשארת, כי המקום זעק לעזרה כי זה בית חולים ויש בו המון נשמה". כהן, שמונתה לתפקיד משנה למנכ"ל, התמ גייסה כל כולה, "לקח הרבה מאוד שנים להבמ ריא את בית החולים. אחד הדברים שאני מאוד גאה בהם שיצרתי לעובדים קופת פנסיה, אני קצת הקדמתי את המדינה בפנסיה צוברת. שנה שקדתי על הפנסיה הזו". 30 במשך ת � שנה אחרי, כהן זכתה להיות שו 30 היום , פה מרכזית להקמת בנייני סמון וגלסמן. "לא רציתי לשוות לזה מראה של בית חולים. זה נראה מלון שמזכיר מעט הייטק. "מבחינתי זה סוג של מפעל חיים, לקחת ארגון כושל ולהביא אותו לצמיחה ברמה מטאורית ממש. בית החולים הרצוג הוא אחד מבתי החולים הטובים ביותר לגיל השלישי, לפסיכיאטריה ולשיקום הגריאטריה. אצלנו החולה הקשיש לא בסוף המסדרון, הוא בחזית. הרופאים פה הם שחקני נשמה. עכשיו הכנסנו גם שיקום כללי לצעירים. יש פה עבודה של צוותים שעובדים מאוד יפה ביחד".

ידיעות ירושלים ˆ 7.3.2025 53