ירושלים 07.10.22

ביותר בתחום שבו הוא מבין ויפעל להשפיע בדרך שבה הוא יכול לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. הדרך שלי להשפיע מבחוץ גדולה יותר מאשר מבפנים. ואם מדברים על ספרא, אני חייב לדבר על ראש העירייה, משה ליאון, כי הוא הבנאדם שמנהיג את העיר בצורה יוצאת דופן". הזיכרונות, החוויות והפיגוע מה בכל זאת חסר בעיר לדעתך? "מבחינת פיתוח העיר בשיאה. מאז שאני ילד לא זכורה לי תנופת פיתוח שכזאת בתעסוקה, בינוי, רכבת קלה, ניקיון וטיפוח. ירושלים היא גאוותנו וחשוב שנשמור עליה. הייתי רוצה לראות יותר אחדות בקרב תושבי ירו ־ שלים, דבר שמשום מה הוא לא מובן מאליו. לדוגמה, שמעתי שבשבוע שעבר בקרית יובל מחו נגד בניית בית ספר לבנות חרדיות שגרות בשכונה. למה למחות? למה שהן ילכו ללמוד בשכונה אחרת? הרי אם זה היה הבן של אותו מוחה שנמצא בסיטואציה הפוכה, מה הוא היה רוצה עבור הילד שלו? סביבת מגורים שיהיה בה הכל - ממוסד תרבות ועד מוסד חינוכי. אנו צריכים להכיל, לחבר ולחבק זה את זה. לחיות זה לצד זה ולא אחד על חשבון האחר". ומה לגבי בית"ר ואברמוב? "מה שנשאר לי זה נוסטלגיה וגעגו ־ עים לימים עברו. אני היום לא מוצא שום דבר מהתקופה שלנו, כאילו בית"ר היא לא שלנו. אני כן חושב שאם הייינו יורדים ליגה ומגיעים לבית המ ־ שפט אפשר היה להציל את הקבוצה, כי אז היו רואים אותנו האוהדים שבאמת יודעים מה זאת בית"ר לפני שהגיעו הלה־פמיליה, כי מאחורי בית"ר יש

כוחות אדירים שאנשים לא מודעים להם ואם היינו הולכים לפירוק הכוח הזה היה חוזר. תקופת המפיות של דדש הראתה שמספיק כמה אנשי עסקים עם לב ונשמה כדי שהקבוצה שלנו תהיה בטופ. כרגע כשאברמוב הוא הבעלים רק דחו את הקץ. בסופו של יום זה לא יעזור. לי כבר לא נשאר מבית"ר כלום". מה הזיכרון הכי כואב שלך מהשוק? "הפיגוע שהיה בחנות הממתקים של משפחת חיים, שנמצאת ממש מול שנים 45 החנות שלנו. זה היה לפני . זה היה גם הפיגוע 17 כשהייתי בגיל הראשון שהייתי בו. מחבל הניח מטען חבלה מתחת לדוכן של משפחת חיים והפיצוץ היה מטורף לגמרי. שמ ־ עון חיים ז"ל היה החבר הכי טוב שלי מהילדות, והוא נרצח שם בצורה שאי אפשר היה בכלל לזהות אותו. הפי ־ גוע הזה השאיר בנו צלקת נפשית. עד היום הרבה מאוד אנשים חווים פוסט טראומה רק שלא מדברים על זה". ומשהו טוב שלעולם לא תשכח? "הגיע לבקר בישראל הבעלים של צ'לסי, רומן אברמוביץ'. אני חולה כדורגל ואירחתי אותו בסיור בשוק מחנה יהודה, ולאחר מכן הלכנו כולנו למסעדה של עזרא קדם בעין כרם לא ־ רוחת ערב. הוא העניק לי כובע מיוחד שיש רק לחברי המועדון של צ'לסי. עד היום אני שומר את הכובע הזה מכל משמר. זאת חוויה שלא אשכח כל חיי". יש משהו בשוק שלא תוותר עליו גם אם תעזוב את העסק? "הכוס קפה בבוקר היא רק בשוק. גם אם באותו יום אני אמור לעשות דברים אחרים שלא נמצאים בשוק, אני קודם אבוא לשוק, אשתה את הקפה ואז אצא לסידורים שלי".

גמה כמהין וזעפרן. מי היה חושב פעם לקנות כמהין או זעפרן ולהשתמש בהם במאכלים כמעט בשוטף? גם בשל היותם מוצרים יקרים וגם כי אנשים לא ידעו כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה. היום, הרבה בזכות החשיפה התקשורתית סביב האוכל בכל מקום, מעיתון דרך אתרים ועד תוכניות פריים טיים בטלוויזיה, אנחנו רואים את הלקוחות קונים כמהין וזעפרן בכל הזדמנות ומשתמשים בהם במגוון רחב של מאכלים. "עוד דבר שרואים זה שהדור הוותיק היה אוכל את המטעמים שהכיר מארץ מוצאו. היום יש תמהיל. האשכנזי יאכל את האוכל המזרחי ולהפך. אשכנזי אוכל קובה וכורדי אוכל הרינג. למשל, הגבאי של בית הכנסת הכורדי בנחלאות מזמין מאיתנו קיגל ודג מלוח לשבת חתן. פעם זה היה דבר לא הגיוני ועל גבול הלא אמין. היום כלום לא יפתיע אותנו. "דבר נוסף הוא שפעם היו מכינים בבית את כל הסלטים. הדור של היום מעדיף לרכוש את הסלטים במעדנייה, לקבל מוצר איכותי במחיר אטרקטיבי מבלי לשרוף את הזמן במטבח. גם אין מוצר שנמצא למכירה במעדנייה שלא האמנו שיימכר. אחרת הוא לא היה מוצע למכירה מלכתחילה. "לגבי השוק, אז פעם הוא היה אותנטי, מקום שעושים בו קניות, בלי צעירים שבאים ואפילו מתביישים להגיד שהם נמצאים בשוק. הכל השתנה, התפיסה, החנויות, המושג שוק שהיום מביא קה ־ לים שונים ומגוונים. היו רגעים קשים ותקופות פחות נעימות שאני אפילו לא רוצה להזכיר כאן, וכמובן הקורונה, אבל בסופו של יום, השוק הזה ייחודי, יודעים להתגבר על כל מכשול ומשבר. האנשים כאן חזקים. כלום לא יבהיל אותם, לא שינויים, לא משברים ולא סגרים. הנש ־ מה תנצח כל קושי". תתגעגע לשוק? "אני מתמוגג מאושר בכל יום שאני נכנס לשוק כי לפעמים רצות לי בראש תמונות איך אני בתור ילד הולך בר ־ חובות, אומר שלום לסוחרים הוותיקים ולאלו שהיו בראשית דרכם באותה עת. השוק הוא סיפור מדהים, העובדה שיש כאן תמהיל שמשלב חיי יום לצד חיי לילה, דוכני פירות וירקות לצד מסע ־ דות, מעדניות לצד בתי קפה ואטליזים לצד ברים היא מדהימה. השוק, שחוגג שנים להיווסדו, הוא 100 בימים אלו פסיפס אנושי מדהים שמקבץ לתוכו את כל המינים והסוגים של בני האדם: ישראלים, זרים, יהודים, ערבים ונוצרים, ספרדים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים. שוק מחנה יהודה הוא נכס צאן ברזל של העיר. אני גאה שזה הבית שלי והאמת היא שהיום גם לגביו אני שקט כי הוא נמצא בידיים טובות, בידיים של יושבת הראש טלי פרידמן, שלדעתי עושה עבודה נהדרת". כדאי בכלל לפתוח היום עסק בירו ־ שלים? "ירושלים היא מקום מעולה לפתי ־ חת בתי עסק, רק חשוב לבדוק לפני הכל, להתייעץ, להבין את המצב, לב ־ חון אם מקום מרכזי בשכירות גבוהה עדיף על פני מקום פחות מרכזי עם שכירות פחותה בחצי. לא לקפוץ מעל הפופיק. חלום זה טוב, חזון זה מעולה,

צילום: עוז מועלם

הבנה בתחום זה הדבר החשוב ביותר. קחו נשימה, תבינו לאן אתם נכנסים ואז תקבלו החלטה". יש רמיזה שאולי במקום הבסטה תעבור לכיכר ספרא? "זה שאני מעביר את המפתחות לא אומר שלא תראו אותי בעסקים ובשוק. זה לא רק העסק. לפני הכל השוק ומ ־ עדניית צדקיהו זו הנשמה. לגבי הפו ־ ליטיקה, הציעו לי מאות פעמים, אבל תמיד אמרתי שכל אחד יעשה את הטוב לימים עברו. היום אני לא מצליח למצוא שום דבר מהתקופה שלנו, כאילו בית"ר היא אכן כבר לא שלנו" על בית"ר ירושלים: "מה שנשאר לי זה נוסטלגיה וגעגועים

זהו. אני פורש

ולמה הכי תתגעגע? "היי, אני עוד כאן".

מבסטה למיזם קולינארי בשוק

רגע לפני הפרישה צדקיהו חונך יחד עם ילדיו ואחיו את ה'פוד מרקט', מיזם קולינארי יוצא דופן בעיר: "וואו, אני מתרגש כי הרבה בזכות הפרויקט הזה הרגשתי שאני באמת יכול ככה לשחרר ולצאת ל'פנסיה'", הוא מודה ומחייך את חיוכו המפורסם. "זה מקום שאני בטוח שיהפוך להיות בית ומקום בילוי לכל הירושלמים". המקום, בתחילת רחוב אגריפס, הוא בית אוכל ומעדנייה מקומות ישיבה. קומת 35 בעלת גלריה עם גג נפתח. יש בו הכניסה מחולקתלמחלקות: הראשונה היאמחלקתהגבינות, שבה ניתן למצוא גבינות מכל העולם ואף מיוחדות בעבודת יד ממחלבות בארץ ובעולם. מחלקה נוספת היא האוכל המוכן, ושם ניתן למצוא ממולאים של עלי גפן, בצל, כרוב, פלפלים, ארטישוק ממולא בשר/פטריות, מוסקה ועוד. בנוסף, במחלקת הדלי ־ קטסים אפשר למצוא את כל סוגי המטוגנים, קובה נבלו ־ סיה, סיגרים, פסטלים, שניצלונים, חצילים, כרוביות וכל מה שנכנס לחלה, עם מטבוחה או שאר הסלטים, שגם הם נמכרים בחנות ונעשים במקום. בגזרת החמוצים, כאן ממש מדובר על 'אין גבולות', כי כל זית רגיל/שחור/סורי מגיע בעשרות וריאציות, כמו פסטו, לימון, כבוש, חריף, מתוק, ממולא. בנוסף השקיעו במקום במבחר האדיר של היינות, שני ־ תן לקנות גם במחיר עלות ולעלות לשתות אותם בגלריה תחת כיפת השמיים. במקום יתקיימו אירועי בוטיק וסדנאות

צדקיהו ודור ההמשך במעדנייה

אוכל ויין. עוד שינוי שהביא איתו הדור הצעיר הוא נושא המארזים (שהיה להיט בקורונה ונשאר בועט בחוזקה). המ ־ קום החדש מתפקד בבוקר גם כבית קפה עם ארוחת בוקר, כריכים שנעשים במקום על ידי קונדיטורית המקום עדי אברהם. צדקיהו מסכם: "היה לא מעט קושי ואתגר מאוד גדול כי שינוי הכיוון בראש ממקומות קטנים ואינטימיים ל'פוד מרקט' ענק היה מטורף, כי מבסטה קטנהשל חמוצים פתאום יש חלל ענק שבו יש כל מה שאדם צריך. המילה מוזר לא רלוונטית. פעם אנשים היו באים, קונים והולכים, והיום הל ־ קוח מצפה לחוויה, אחרת הוא לא יקנה אצלך".

צדקיהו במשפט אחד:

‰ סיגריות: "רוגע" ‰ משפחה: "כל עולמי" ‰ ירושלים: "בית, לב" געגוע: "לאבא ציון ז"ל" ‰ אהבה: "תכלית החיים" ‰ משה ליאון: "מנהיג"

7.10.2022 ˆ ידיעות ירושלים 20