ירושלים 07.10.22

"אנחנו מקדמים ומייצריםמרקם חייםשלםשאותי זהמרגש"

התפתחותהרכבתהקלה, פרויקטפינוי־בינוי ברחבי העיר, אתגר השימור בשכונותהוותיקות והפתרון למחירי הדיור המשתוללים. מהנדס העיר יואל אבן מספר על השינוייםהמשמעותיים שירושליםעוברת

לגרום לכך לקרות. כל המהלך של פיתוח המרחב הציבורי, המ י שלב בתוכו את התנועתיות בשכונות מוטות התחדשות עירונית, מתוכלל תחת שולחן עגול מרחב ציבורי- אותו מוביל אדריכל העיר, עופר מנור, יחד עם אגף תושי"ה ותכנית אב לתחבורה, שאחראיות על מערכת הסעת ההמונים בכל העיר ועוד". נושא נוסף עליו שמים את הדגש ודואגים לפיתוחו בעירייה הוא "העצמת השטחים הציבוריים הבנויים", אבן מסביר: "בשכונה שהולכת וגדלה בקצב מואץ, אנחנו דואגים לאתר את כל השטחים הציבוריים בעלי הפו י טנציאל לבינוי והעצמה בשכונה, ועובדים על מיקסום השטחים האלה, ומייצרים מרחב ציבורי מעוצם, כגון מתחם חינוך, שמשלב בתוכו מתנ"ס, טיפת חלב, מעונות יום ועוד, כולל פתיחת שערים לציבור אחה"צ לפעילות קהילתית חשובה. כלומר, היום אנחנו מתייחסים לשטחים צי י בוריים בראייה אחרת לגמרי, ראייה מועצמת ועבור זה פתחנו שולחן עגול ציבורי שני ברא י שות מנהל אגף מבני ציבור, אהרן (ארהל'ה) בן נון, יחד עם מינהל החינוך העירוני וגורמי מקצוע רבים נוספים השותפים לעשיה המש י מעותית הזאת". על מנת לייצר תכנית עבודה מסודרת לש י כונות ההולכות וגדלות, מונה "פרויקטור שכונתי" שנמצא תחת אגף פיתוח בראשות שרון מנדלבאום, המרכזת גם את פעילותם של מתכנני הרובע ויחד עם מנהלת ההתחדשות העירונית, אגף תכנון עיר וגורמים נוספים, מייצרים תכנית עבודה לשכונה. "הפרוייקטור מייצר תכנית עבודה, כדי שכל פרויקטי ההת י חדשות העירונית לא יהיו רק מפעל ייצור לי י חידות דיור, אלא הרבה מעבר לזה, תוך יצירת תכניות לטווח זמן קצר, בינוני וארוך שבהן מתוכלל כל הגידול המשמעותי של יחידות

"אנחנו בוחנים שכונה קיימת, שנבנתה לפני עשרות שנים, שהתשתיות, מבני הציבור והש י טחים הציבוריים שלה נבנו בהתאם לסטנדרט שהיה נהוג בעבר ואנו מתגברים באופן משמ י עותי את היצע יחידות הדיור. זה מחייב עבודה מקיפה על צרכי הציבור של שכונה ספציפית". מה הכוונה? "נתחיל עם צרכי התחבורה של השכונה, כלומר ברור ששכונה שצפויה להתרחב בצורה ניכרת מהגודל שלה (במקור), צריכה תחבורה טובה ויעילה. בירושלים יש מערכת הסעת המונים המת י קדמת ביותר במדינה- הרכבת הקלה שכבר ק"מ של רכבת פעילה, בשנת 14 היום ישנם ק"מ נוספים (הארכה 6-7 יתווספו עוד 2023 להדסה ונווה יעקב). והקו הירוק- שעליו עוב י 3-4 דים בכל רחבי העיר, ייכנס לפעולה בעוד ק"מ. עד 20 שנים בלבד, שזה אומר עוד כ- גם הקו הכחול יפעל, כלומר בעוד שמונה 2030 ק"מ של 70-75 - שנים מהיום יפעלו בעיר כ מערכת הסעת המונים איכותית, ירוקה ויעילה המחברת את העיר לכל קצותיה". אבן מסביר שמכיוון שירושלים זו עיר עם טופוגרפיה הררית, נדרש לבצע אמצעים מש י לימים שיתגברו על הפרשי הגובה האלו. לטו י בת העניין, נבנים ברחבי העיר מעליות וגשרו י נים שנועדו להקל על התושבים עד כמה שניתן להגיע לתחבורה הציבורית במהירות ובקלות. "הם נקראים "אמצעים מגשרי טופוגרפיה" וזו דרכנו לגרום לאנשים לזנוח את הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה הציבורית". זה באמת יכול לקרות לדעתך? "כן. בעיר של מיליון וחצי תושבים, הפקקים שייווצרו יגרמו לכולנו לעבור לתחבורה צי י בורית ולכן אנחנו עובדים בשביל להדביק את הקצב וליצור תחבורה ציבורית איכותית ויעי י לה. ישנה השקעה של משרדי האוצר והתחבו י רה, ועיריית ירושלים משקיעה הון עתק כדי

- מוגשמטעם עיריית ירושלים - מאת: דנה יופה

צילום: שרון גבאי | יואל אבן

הדיור, אל מול כלל צרכי הציבור, וזאת בכדי שהשכונה תהיה עם מרחב ציבורי נכון, תח י בורה איכותית המושתתת על הסעת המונים, צירי הליכה, שטחים ירוקים (שעליהם אחראי אגף שפ"ע בראשות זיווה ניקוראי), ושטחים ציבורים בנויים. הוא מסתכל על הרצף המלא ומכין תכנית עבודה לשכונה". שרון מנדלבאום מנהלת אגף פיתוח אסט ־ רטגי עירוני ועיסקי מוסיפה: "העירייה בו ־ חנת את נושא ההתחדשות העירונית על כל היבטיו. אנחנו מסתכלים על המכלול ומקדי ־ שים פתרונות ותשומת לב לכל נושא בנפ ־ רד- בין אם זה לתכנון, ייצור תכנית עבודה, ולא שוכחים את ההיבטים החברתיים. כמו כן, אנחנו חושבים על העתיד- מה יקרה עם המבנים החדשים שאנחנו בונים, מוודאים שתהיה להם אחזקה ראויה, זו קשת רחבה של פעילויות שהעירייה עושה כי היא מבחינתה מנהלת את האירוע מתחילתו ועד סופו. אנחנו נמצאים בקשר עם הרבה גורמים אזר י חיים- עם התושבים, יזמים, מנהלים קהילתיים, כדי לוודא כל הזמן שיש לנו פידבק ראוי מהתושבים, אנחנו בודקים את עצמנו, מציפים לציבור ומקבלים פידבק נוסף כדי לוודא שכל הפעולות האלה צומחות בטוב במטרה לייצר מציאות טובה יותר, כי המטרה היא לא רק לב י נות להם קופסאות חדשות מבטון, אלא לבנות איכות חיים לתושבים, וכל זה בשיתוף עם גו י רמי עירייה רבים, מנהלים קהילתיים מצוינים, מנהל תפעול בראשות איציק נידם, מנהל חי י נוך בראשות זימי ועוד". הפתרון למחירי הדיור מחירי הדיור בארץ משתוללים וירושלים לא יוצאת דופן. אבן מסביר שהפתרון הוא להגדיל את יחידות הדיור בעיר והמשוואה הפשוטה היא היצע מול ביקוש, "בירושלים שגדלה בצו י רה כל כך מהירה כדי לייצר את ההיצע לכ י מות יחידות הדיור לתושבים שהולכים להגיע, יחידות דיור כל 5,000-6,000 צריך לבנות בין שנה. אם לא נייצר אותן, לא נצליח להדביק את ההיצע ביחס לביקוש. זו מתמטיקה פשוטה. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי לגרום לזה לק י רות. עד לפני שלוש שנים, ירושלים עמדה על

ירושלים, עיר הבירה של ישראל, היא גם העיר הגדולה ביותר בישראל עם כמעט מי י ליון תושבים שקוראים לעיר שלהם - בית. עיר שעברו בה עשרות מיליוני אנשים באלפי שנות קיומה, שכל אחד ואחת מהם הותיר את השפעתו על אופייה של העיר. כאשר מסתכ י לים על העיר מבחינה אדריכלית, העיר מהווה שפע של מבנים וסגנונות ארכיטקטוניים בתים שהושפעו מהתקופה העות'מנית, בתים מתקו י פת המנדט ובתים מהעת המודרנית, כמעט לכל שכונה שפה הנדסית ייחודית לה ולכל בית משכונות העיר הוותיקות היסטוריה מר י תקת. בימים אלה, עיריית ירושלים מובילה תהליך התחדשות עירונית חסר תקדים בהיסטוריה של העיר. העירייה עושה זאת תוך התמודדות מאתגרת - מצד אחד, לשמור על יופיה ואופיה של העיר, ומצד שני לדאוג לשדרוג מבני העיר תוך עמידה בסטנדרט הבנייה האיכותי, עליו מקפיד מינהל התכנון והתשתיות בעירייה. כדי ללמוד קצת יותר על המהפכה האורבנית של העיר, נפגשנו השבוע עם אינג' יואל אבן, מהנדס העיר, כדי לשמוע על התהליך שעוב י רת העיר ירושלים, בעקבות הצמיחה המואצת בעיר. י � שנים הקרובות, ירושלים תגיע למ 20 "ב ליון וחצי תושבים! עוד כחצי מיליון תושבים יתווספו בעשרים שנים הקרובות. על מנת לייצר כמות יחידות מספיקה להיקפים כאלה של תושבים בעיר כמו ירושלים שמשאב הק י רקע שלה אוזל, הפתרון הנכון לעשות זאת הוא בעזרת תהליך שנקרא התחדשות עירונית – פינוי בינוי, הריסה ובנייה ומחדש- כלומר, מפנים את הבניינים הישנים ובונים במקומם בניינים חדשים" מסביר אבן. איכות חיים לתושבים בדומה לשאר הארץ, גם בירושלים יש שכו י נות ותיקות (הנמצאות מחוץ לעיר ההיסטורית) ב � במאה הקודמת. ה 50-70 שנבנו בשנות ה - תים בשכונות אלה במצב ירוד מאוד ומחייב פינוי בינוי, אבל לא מדובר רק בהוספת יחידות דיור לשכונה, אלא במערך שלם של חשיבה והיערכות.

מימין לשמאל: מנכ"ל העירייה איציק לארי, ראש העיר משה ליאון, יועץ ראש העיר שמוליק כהן ומהנדס העיר יואל אבן. צילום: ארנון בוסאני

26

7.10.2022 ˆ ידיעות ירושלים