ירושלים 07.10.22

בשיחות שערכנו עם תושבים בשכונות במז ב רח העיר הם לגמרי בשלים לקבל את זה. בימים אלה יש עבודה אינטנסיבית שנעשית בבתי הספר, בשטחים הציבוריים ובתחבורה, אבל אם נוכל לקדם את זה לפינוי בינוי זה יגרום לשי ב נוי משמעותי מאוד". ספר על אתגרי התחדשות עירונית בחברה החרדית. "אכן אתגר גדול. בחברה החרדית יש מגבלה של הגובה. לכן אנחנו בונים מגדלים באזורים הרלוונטיים. יש פרויקטים מתקדמים מאוד, הדיירים יקבלו דירות חדשות בסטנדרט גבוה ואנחנו מאוד רוצים שיצליח ומקדמים את הנו ב שא במרץ". מה הכוונה במדיניות הפטור מהשבחה בפרויקט פינוי בינוי, ולמה העיר החליטה את ההחלטה הזאת? מה זה תורם לעיר? "העיר קיבלה החלטה מאוד משמעותית- לתת פטור מהשבחה בפרויקט פינוי בינוי, הסיבה שעשינו את זה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון בשביל לייצר יותר פרויקטים בשטח קיים. אם היינו לוקחים השבחה, היינו צריכים לייצר יותר אינטנסיביות בשטח קיים ואז הייתה נוצרת סיטואציה שבה היינו נאל ב צים לוותר על הפרשות קרקע חשובות. כש ב וויתרנו על ההשבחה יכלנו לתכנן נכון יותר עם אינטנסיביות סבירה לכל פרויקט. סיבה שניה היא כדי לגרום ליזמים וליוזמות להגיע לעיר. אנחנו אומרים ליזמים: "תבואו לעיר אנחנו ניתן לכם פטור מהשבחה, ניתן לכם לעבוד יותר בקלות", אבל בזכות הפעילות הזו אנחנו מקבלים יוזמות חדשות ונוספות באזורים שעד היום פחות יזמים הגיעו אליהם. לדוגמא- יזמים שבזכות מדיניות הפטור מגיעים לעשות פינוי בינוי בירושלים, הם מגיעים לעיר וקונים עוד קרקעות להשקעה- כגון בתלפיות, שבה גיבשנו מדיניות שמאפ ב שרת בניה של כמות גדולה של יחידות דיור ושטחים ציבוריים, הכניסה לעיר ועוד, וכך נוצרת השבחה מאוד משמעותית בעיר. אני תמיד נותן את המשל של חנות מכו ב לת- שנכנסים לחנות מכולת יש את המוצרים המסובסדים ויש את המוצרים היקרים יותר, בעל המרכול יודע שהוא מפסיד על המסובס ב דים אבל מרוויח על היקרים יותר, אותו דבר זו העיר. כשאנחנו נתנו מדיניות של פטור, אמרנו ליזמים תבואו תשקיעו- באזורים המסובסדים אולי אנחנו לא מרוויחים השב ב חה, אבל בגלל שנכנסות הרבה מאוד יוזמות לעיר, העיר צומחת ומתפתחת ורואים את היקף ההשקעות המטורף שקיים בירושלים, העיר נהייתה הזירה הגדולה והמשמעותית להשקעות במדינה- כל יזם יודע שירושלים היא המקום להשקיע בה".

יחידות דיור בכל 2,000-2,300 סדר גודל של שנה. בשנה שעברה, בוצעו התחלות בנייה של יחידות דיור, ובשנה הנוכחית נחצה את 5,400 התחלות בניה ליחידות הדיור. 6,000 לא מדובר על תוכניות תאורטיות, אלא הית ב רי בנייה והיתרי חפירה. כל זה נובע מעבודה מאוד אינטנסיבית שאנחנו עושים, החל מראש העיר ומנכ"ל העירייה, דרך הועדה המקומית בראשות אליעזר ראווכבגר שעושה עבודה נהדרת, וכלה במינהל התכנון העירוני, שאני ב � עו 500 עומד בראשו, על אגפיו המסורים ו - דיו, אגף פיתוח בראשות שרון מנדלבאום, אגף תכנון עיר בראשות רועי לביא ואגף פיקוח ורישוי בראשות אופיר מאי, מינהלת להתח ב דשות עירונית בראשות נטע ניסים ועוד. זהו מערך שלם, שמטרתו לצלוח את הבירוקרטיה בתכנון ובהוצאת היתרי הבניה, לייצר שול ב חנות עגולים שאנו מבצעים עם יזמים ואנשי מקצוע כדי לדחוף את הדברים קדימה. הראייה שלנו ייחודית. אנחנו לא עיר שמחכה שהיזמים יבואו אליה, אנחנו לוחצים על היזמים, יותר משהם בכלל חושבים ללחוץ על עצמם. יש מערכת שלמה שעוקבת ומנהלת לוחות זמנים, נותנת מענים לחסמים ודוחפת אותם קדימה. בסופו של דבר, זאת מערכת שכוללת כמה וכמה רבדים- הרובד של היזמים, העירייה וגם הרובד של התושבים. אנחנו צריכים לדאוג לכל שלושת הרבדים האלה." אבן גם מדגיש את שיתוף הפעולה הנהדר הקיים עם הועדה מחוזית בראשות היו"רית שירה תלמי. מה נדרש לעשות בכדי לעשות את זה נכון, ולאפשר איכות חיים טובה בעיר ולהיקף הד ־ מוגרפי החדש? "בשביל לייצר עיר בריאה וטובה בנוסף על כל מה שתואר לעיל, אנחנו צריכים לייצר גם אזורי תעסוקה משמעותיים. לכן ירושלים עו ב בדת על פרק תעסוקה ייחודי בתכנית המתאר החדשה, ומפתחת מאות אלפי מטרים של תע ב סוקה. דוגמאות למספר פרויקטים בולטים: ¿ הכניסה לעיר: רובע עסקים חדש קם בימים אלה, הכולל מעל מיליון מטר של תעסוקה, מסחר, תרבות ומלונאות. כל הכניסה לעיר מ � קומות. ה 40 עוברת שינוי עם מגדלים של קום גם נגיש עם רכבת כבדה שמגיעה מהמרכז רכבות קלות שעוברות שם. 2 ומתחברת ל- אלף מטרים 150 פארק העברית בגבעת רם: ¿ של הייטק. נמצא בלב האוניברסיטה העברית וכך, סטודנט שילמד בגבעת רם, יוכל תוך כדי לימודיו לעבוד באיזור ולגור במעונות שגם אותם נבנה בקרוב בסמוך. זהו מכלול שלם שנותן מענה בלימודים וגם אחריהם. אזור תעסוקה מאוד הגן הטכנולוגי מלחה: ¿ משמעותי שמוקם. מוקם בו אזור תעסוקת הייטק הר חוצבים: ¿ וטכנולוגיה עתירת ידע מאוד גדול. כ � מבצעים קירוי מקטע מסוים ב קירוי בגין: ¿ ביש בגין ומייצרים לצידו מתחם של תעסוקה, מגורים, מלונאות, שטחים ירוקים נרחבים וש ב טחים ציבוריים. כמו כן, יש מספר רחב של פרויקטים בעיר שיאפשרו גם תעסוקה וגם מגורים באותו מתחם ממש. מלבד נושא התעסוקה יש גם את נושא הת ב רבות בעיר: אנחנו נמצאים במהלך הקמת תכ ב נית אב לתרבות בעיר שמבוצעת ע"י חברת הבת העירונית, חברת עדן, בשיתוף עם מנהל התרבות העירוני בראשות אריאלה רג'ואן שלמעשה בודקת מה נכון תרבותית להפעיל בכל שכונה, לדוגמא: הגדרנו את שכונת הג ב בעה הצרפתית כשכונה אוניברסיטאית ואנח ב נו רוצים לייצר במקום תרבות שתואמת לזה.

ברחביה ששמר על הצביון ההיסטורי 38 דוגמא לתמא

בשכונת פסגת זאב הקמנו מתקנים תרבותיים, כולל אמפי תיאטרון שנפתח לפני כמה שנים. בשכונת רמות נפתח לאחרונה היכל תרבות ועוד. בכל שכונה אנחנו ממפים את הצרכים ומתאימים לה את המענים התרבותיים שלה". שומרים על השכונות ההיסטוריות בוא נדבר על הייחודיות של ירושלים שהיא סוגיית השימור: האם יש הבדל בין בנייה במרכז העיר ההיסטורי לבין בנייה בשכונות מסביב? "בהחלט. כל מה שאמרתי: פינוי בינוי וב ב נייה לגובה רלוונטיים לשכונות שלא נמצאות בלב העיר ההיסטורית של ירושלים. על העיר ההיסטורית אנחנו מאוד שומרים כי בסופו של דבר, אדם שמגיע לירושלים, צריך לדעתשהוא מגיע לירושלים. בעיר ההיסטורית ישנן שכו ב נות ותיקות ביותר, שהקמתן החלה בסוף המאה , כגון רחביה, טלביה, המושבה הגרמנית, 19 ה מרכז העיר, נחלאות, נחלת שבעה ועוד. במקו ב מות אלה אנחנו מקדמים פרויקטים בעצימות , למעט מקומות מסוימים 38 נמוכות כמו תמ"א שבהם כן מאפשרים בנייה יותר גבוהה (לדוג ב מא, לאורך ציר הרכבת הקלה בקווי הרכס של ירושלים ובאזורים מיוחדים שמאפשרים את

זה). בעיר ההיסטורית במקומות שסימנו אותם כבנייה נמוכה אנחנו מקפידים על כך ומסתכ ב לים על כל המכלול של שימור מצד אחד וב ב נייה בצד אחר- כמכלול שצריך לעבוד ביחד, אנחנו מקדמים ומייצרים מרקם חיים שלם שאותי כמהנדס עיר הכי מרגש". בנייה לגובה בעיר ובנייה באבן ירושלמית כיצד מתמודדים עם האתגרים? "הבנייה באבן היא אחד העקרונות החשובים בעיר. אבל כשמגיעים למגדלים גבוהים, כמות האבן מתחילה להיות לרעת המגדל, כי אבן קומות 40 בנויה מלמעלה עד למטה בגובה של זה פחות נכון, ופחות נראה טוב. קבענו מדיניות שלמה עם אדריכל העיר לגבי סוגי האבן שבהם אנו משתמשים, מה היחס בין כמות האבן, הז ב כוכית ושאר החומרים, הגיוון והשילוב הנכון, כי בכל מגדל בירושלים תמיד תהיה אבן. כך אנחנו שומרים על צביון העיר". האם במזרח העיר עושים התחדשות עירו ־ נית? "מדובר על אחד האתגרים הגדולים שאנחנו מאוד רוצים לקדם. אני חושב שזוהי הזדמנות גדולה לאפשר לחדש את כל התשתיות שם, לאפשר בנייה נכונה יותר, עם היתרי בנייה וכל שאר המהלכים הנלווים. זה מאוד מאתגר אבל אם נצליח, זה יעשה שינוי מאוד משמ ב עותי.

הדמיה: משרד האדריכלים אמציה אהרונסון | התחדשות עירונית בסן מרטין

27 ידיעות ירושלים ˆ 7.10.2022