ירושלים 08.04.22

עיר תחת לחץ

מירב שלמה מלמד

גל הפיגועים האחרון בשילוב עם תחילת חודש הרמדאן הגביר את הסבל של רבים מתושבי העיר. הירי לעבר פסגת זאב מתגבר, בארמון הנציב יש הרגשת פחד למרות תגבור הכוחות, ובשכונת גילה חוששים לנסוע בלילה. במשטרה ניסו כל השבוע האחרון לה ־ כיל את המתקפות בשער שכם, ותמונת המצב שעולה מהשטח מדאיגה מאוד. "אני ישנה בממ"ד בגלל הירי הבל ־ תי פוסק והמואזין שקורא בקולי קולות בשעות הזויות", אומרת צביה ירושלמי. שנים היא עברה לפסגת זאב, 33 לפני ובשמונה השנים האחרונות היא גרה ברחוב משה שמיר, שצופה על ענאתא. "אני סוגרת את חלון הברזל ואת הדלת על מנת לישון לילה שלם בצורה בטוחה יותר ושקטה וכדי לשמור על השפיות. "אני פוחדת – היה מקרה שיש ־ בנו אני ובעלי בגינה. כש ־ צמר על הרצפה. אני מרימה ונופל ממנו קליע. אמרתי – מזל שהנכדים לא היו פה, ויש עוד הרבה סיפורים של אנשים שמוצאים קליעים במ ־ רפסות ובגינות שלהם. כמה וכמה פעמים התרענו". החשש של ירושלמי ושל עוד תושבים בפסגת זאב נובע משורה של אירועים בטחוניים שהיו בשכונה בע ־ שור האחרון, ועכשיו הם רק התגברו. במיוחד הכוונה ליריות שבטעות (או שלא) מגיעים לבתי התושבים. ששיחק 5 ילד כבן 2015 כך, באוגוסט בחצר ביתו נפצע קל מקליע שפגע בר ־ גלו. חודשיים לאחר מכן היה פיגוע שבו 13( שני מחבלים צעירים מבית חנינא ) ביצעו פיגוע דקירה בפסגת זאב. 17־ ו , שהיה 13 הם פצעו באורח אנוש נער בן .25 בדרכו למכולת, וצעיר בן פרצה שריפה בפסגת זאב, 2019 במאי והמשטרה העריכה כי מדובר בהצתה היו מקרים 2019 על רקע לאומני. ביולי רבים של ירי וקליעים פגעו במרפסות, בכלי רכב, ואפילו בבית ספר. רק בנס לא היו נפגעים בנפש. "הייתי עוזבת מזמן", אומרת ירושל ־ מי בצער, "אבל לבעלי אין כוח לעבור דירות – הוא התעייף. אני לא מסתובבת ברחוב, אני לא מעיזה לעשות הליכות בחורשה. אנחנו חיים במלחמה מתמדת. מה שקורה זה שעוטף עזה קורה גם אצ ־ לנו, רק שאף אחד לא מתייחס אלינו. "אני לא צריכה לחשוש שייכנס קליע לחדר שלי. הם משיגים את הר ־ צון שלהם, הם רוצים שנהיה מבוהלים. "הנכדים שומעים יריות ומבוהלים" רציתי להיכנס הביתה, אני רואה סליל של

מתח

גבוה

מפלס הפחד אצל הרבה ירושלמים הגיע השבוע לשיא ‰ תשאלו את חיה פרידמן מפסגת זאב, שסגרה את המרפסת עם בידודית בגלל ירי ‰ את אביבה אקשטיין מארמון הנציב, שפוחדת לפתוח דלת ‰ ואת עשרות ההורים המודאגים שפונים לקליניקה של הפסיכותרפיסטית ד"ר רוניתשרון ‰ כך נראית התקופה המתוחה שעוברת על העיר

את הבית, אבל לא מצאתי בית שאני יכול לקנות – צריך להוסיף הרבה כסף". "הבן שלי אוסף קליעים" "הבן שלי אוסף את הקליעים של היריות בחצר שלי ומהחניון של האוטו ־ בוסים", מספרת חיה פרידמן, שגרה מזה שש שנים וחצי ברחוב גיורא יוספטל בפ ־ סגת זאב, קרוב מאוד לשועפאט. "יש לי תינוקת בת שנה ושלושה חודשים שכל הזמן מתעוררת מהרעש של המואזין, אם אני לא סוגרת את החלון. בגלל המצב סגרנו את המרפסת שפונה לשועפאט עם בידודית, זה פחד אימים. ביום חמישי האחרון הייתי עם הבת שלי בחצר. הת ־ חילו יריות וישר ברחנו הביתה. סגרתי את הדלת, ואז ראינו מהחלון שהחיילים

הנכדים שלי ששומעים את היריות, מבוהלים ונכנסים לתוך הבית". "רוצה למכור את הבית" שנה ברחוב 22 יובל מרגי גר כבר אליהו מרידור בפסגת זאב, מול קו הב ־ תים הראשון של שועפאט. "בלילה יש יריות וזה קטסטרופה", הוא מספר. "זה מפחיד את אשתי ובגלל זה היא ישנה בממ"ד לבד. היא סוגרת את החלונות ואת דלת הממ"ד ונשארת בלי אוויר. כשהיא קמה לשירותים אני צריך לקום איתה. אני לא יכול לישון בלי אוויר – לא מסוגל, קשה לי מאוד". מתברר שלמגורים מול שועפאט יש גם מחיר חברתי. "יש לי חברים מהמרכז",

מספר מרגי. "יום אחד ישבנו במרפסת, היה צרור של יריות. הם עזבו את המקום ונסעו מייד. חברים שלי כבר לא באים אלי – הם פוחדים. "אני מתקשר הרבה פעמים למשטרה. אומרים לי כל הזמן שזה בטיפול. אני לא מסתובב בחוץ, מסיים לעבוד, בא הביתה. בתקופה האחרונה אנחנו רוצים למכור פרידמן: "בגלל המצב סגרנו את המרפסת שפונה לשועפאט עם בידודית, זה פחד אימים. בחמישי האחרון החלו יריות וישר ברחנו הביתה"

8.4.2022 ˆ ידיעות ירושלים 24