ירושלים 08.07.22

נשלחה מרגלית שחר ל'בית חינוך 12 בגיל שנה 26 לפני ‰ עיוורים' עם לקות ראייה קשה העיוורון נעשה מוחלט, אך שחר לא נכנעה: היא עבדה שנים עם נוער בסיכון, הגיעה להיות אחת מרצות השטח המובילות באזור ולאחרונה סיפורה ‰ שברה עוד מחסום והפכה לעורכת דין המרגש של הלוחמת ממבשרת ציון האישה שסירבה להיכנע לאובדן הראייה: הריצה מחזירה את החירות שגזל העיוורון

עומר אריכא

רושלים, ללמוד ב'בית חינוך עיוורים'. לימים היא הכירה במקום את מי שבמשך תקופה ארוכה היה גם בעלה ואבי חמשת היא החלה לעבוד ב'כפר 25 ילדיה. בגיל 33 הנוער קרית יערים', ושם, לאורך שנים, היא סייעה לצעירים בסיכון. "אחרי שסיימתי את סמינר דוד ילין עברתי ללמד בכפר הנוער. זאת היתה תקופת חיים מעניינת ומאתגרת. חלק מהשנים עסקתי בהוראה וחלק בייעוץ חינוכי. ליוויתי שם הרבה תלמידים, בכל מה שקשור ללמידה ועיצוב העצמי שלהם. נתתי תוכניות של כישורי חיים. "אני חושבת שהגיל הזה של הנעורים זה גיל מאוד מעניין. בנשמה שלי אני מאוד רוצה לתת, והנוער בסיכון הוא נוער מאוד מאתגר. הוא גם בא ממשפחות מצוקה, ואני גדלתי במשפחה שבה שני ההורים נאבקו לשרוד את החיים, וגדלתי בשכו ־ נות כאלה וחוויתי מה זה נוער שלא לומד ונושר, אז באופן טבעי נמשכתי למקום הזה, וזה באמת היה מאתגר. "תוך כדי העבודה שלי בקרית יערים למדתי גם פסיכותרפיה ופתחתי שתי קליניקות טיפוליות, ואני עובדת יחד עם ה'כללית' לסייע לנוער, זוגות וילדים שמנסים להתגבר על קשיים ומשברים".

למרגלית שחר יש שלושה תארים אקד ־ מיים. היא עבדה שנים ארוכות עם נוער בסיכון, ובתחרות ריצה של חצי מרתון זכתה במקום הראשון לגילה. היא גם אם לחמישה ילדים, וכשמסתכלים על ההישגים המרשימים שלה, קשה להאמין שמדובר במי שכבר בגיל צעיר התמודדה עם לקות ראייה קשה. "האופק שלי פתוח כולו", היא אומרת בחיוך. ) נולדה במרוקו, וכשהיתה בת 66 שחר ( שנתיים המשפחה עלתה לישראל והש ־ תקעה בבית שמש. כבר כילדה הרופאים זיהו כי היא סובלת מ'רטיניטיס פיגמנ ־ טוזה'. מדובר במחלה תורשתית של הר ־ שתית, שהולכת ומצמצמת בהדרגה את היקף הראייה עד לעיוורון מוחלט. המומ ־ חים שבדקו אותה הסבירו כי המחלה שכי ־ חה יחסית ביהודים ממוצא צפון־אפריקאי ובעדה התימנית. אבל המידע הזה הגיע רק אחרי שמרגלית הקטנה ועוד שלושה מתוך שמונת ילדי המשפחה כבר סבלו מהבעיה. י � שלחו אותה הוריה ל 12 כשהיתה בת המחלה התורשתית שהיכתה במשפחה

"אובדן הראייה הוא משבר קשה מאוד. לחיות חיים ללא ראייה זה לחיות בחצי קלאץ'. אתה צריך כל הזמן להיעזר ולהיעזר, וזה מתסכל וזה קשה, וגם הסיכון לפציעות ונפילות גבוה מאוד, אז הביטחון מאוד נפגע"

שחר בריצת שטח. רצה עם מתנדבות צילומים: פרטי |

רשימת מקומות הריצה המומלצים לעיוורים של שחר

גן סאקר

8.7.2022 ˆ ידיעות ירושלים 38