ירושלים 08.07.22

במהלך מסע אופניים בנורווגיה

בסיום לימודי המשפטים, לצד עו"ד אבי חימי צילום: יוסי זמיר |

הגשמת חלום ילדות 10 היא גרה במבשרת ציון וסבתא גאה ל־ נכדים. אף שלקות הראייה הפכה לעיוורון , רק לפני כשששנים 40 מוחלט בסביבות גיל היא סיימה את פרק העבודה בכפר הנוער והחליטה להגשים חלום אישי - ללמוד מש ־ פטים ולהפוך לעורכת דין. בשלב הזה היא לא יכלה לנחש שהלימו ־ דים לא רק יוכתרו בהצלחה אלא גם יס ־ תיימו בתקופת התמחות מאתגרת ויוקרתית במיוחד. "חשבתי שאלמד רק תואר, אבל נמ ־ שכתי להתמחות", היא מספרת. "את ההתמ ־ חות עשיתי בבית משפט השלום בבית שמש, אצל השופט שמואל הרבסט, שהוא היום נשיא בית משפט השלום בירושלים. זו גם היתה סגירת מעגל עבורה, מכיוון שלמעט , 12 ביקורים אצל ההורים, אחרי שעזבה בגיל היא כמעט שלא ביקרה בבית שמש. "הוא באמת ליווה אותי מאוד יפה, התחשב במגבלה שלי, נתן לי יד תומכת כל הזמן, וכמוהו גם השופטים האחרים. עסקתי בעיקר בתיקים אזרחיים כמו משפחה ונוער, הכנתי לו תיקים, ישבתי בדיונים, נחשפתי לעולם הגישור, וגם בשנת הקורונה נסעתי כל יום לבית המשפט. היתה לי מלווה בשם אליש ־ בע, והיא סייעה לי בהתמחות עם עניינים כמו מחשוב והיתה לי לעזר גדול מאוד. "היו עוד כמה פרקליטים, כמו עו"ד שלום לוי, שליווה אותי ועזר לי להבין כל מיני סוגיות. אז אחרי שנת ההתמחות עברתי את בחינות הלשכה, והייתי צריכה להנגיש לעצמי את כל החומר לבחינה, את הספרים והסימולטורים, אבל תודה לאל, זה מאחו ־ ריי, והיום אני באמת בחיפוש של משרה".

פתאום מקבלים את החופש. "יש מתנדבות שרצות איתי כל שבוע בהר איתן שלוש פעמים בשבוע. אנחנו אוחזות בסרט ורצות יחד קשורות זו לזו. אני עושה מסעות אופניים באיסלנד, וזה כשכל הציוד עלינו, וככה נסעתי במלא ארצות, כמו טורקיה, נורווגיה, איסלנד, סלובניה וגם בארץ. שבילי אופניים רבים גמעתי באופניים שלי. גם זכיתי בכמה מדליות, כמו במרוץ התנ"ך, מאריאל עד שילה הקדומה, דרך יפהפייה אבל גם מלאה במתלולים לא פשוטים, ושם זכיתי 21 במקום ראשון לגיל שלי למרחק של ק"מ. רצתי במרתונים של תל אביב וירו ־ שלים. בתל אביב זכיתי במקום שני לגילי, ורצתי חצי מרתון בסקוטלנד". למרות ההצלחה, היא לא מנסה לרגע ליפות את המציאות. "בתוך העיר זה לא פשוט לרוץ בכלל. הערים לא בנויות כל כך לריצה או לאמהות עם עגלות, אבל יש מסלולי טבע מדהימים, כמו הר איתן, כל אזור מוצא, בית זית, סובב ירושלים, גן הפעמון, הרכבת. זה לא שאין מס ־ לולים, אבל לא בכל מקום אפשר פשוט להתחיל לרוץ, אלא אם יוצאים לטבע. אם אני רצה במבשרת, אני רצה רק ליד הכביש ורק בשעות מוקדמות. אבל אין ספק שצריך לבנות יותר מסלולי ספורט מותאמים לעיוורים ובכלל. בתל אביב יש פארקים, אז שם עוד אפשר טיפה לרוץ, והאמת שבכלל, ריצה יותר קלה כי יש חבל, אבל לרכוב על אופניים זוגיים זה פחות קל, וצריך למצוא מישהו שמיומן ברכיבה כזאת, ואני לא צריכה לספר לך שברכיבת שטח יש הרבה מתלולים, אז צריך להיות מאוד מיומן. הרבה יותר קשה לגייס שם מתנדבים, ואני אשמח לקרוא בעת הזאת לאנשים שאוהבים לרכוב לבוא ולהתנדב". אובדן הראייה ומשבר הגירושין בנוסף למשבר של אובדן הראייה היא נאלצה להתמודד גם עם גירושין, והיא מספרת על שניהם בכנות מרשימה.

"אובדן הראייה הוא משבר קשה מאוד. לחיות חיים ללא ראייה זה לחיות בחצי קלאץ'. אתה צריך כל הזמן להיעזר ולהיעזר, וזה מתסכל וזה קשה, וגם הסי ־ כון לפציעות ונפילות גבוה מאוד, אז הביטחון מאוד נפגע. "משבר נוסף זה להתגרש, וזה קשה מאוד, לבנות פתאום חיים חדשים. כל אחד יוצא לדרך שלו וגם הילדים. נשא ־ , וזה השפיע עליה 12 רתי בבית עם בת ה־ קשה. אנשים שהיו חברים נוטשים, המצב הכלכלי משתנה, וצריך לבנות את החיים מחדש. מצד שני, יש גם יתרונות, כמו חופש, עצמאות, והצלחתי ללמוד תואר במשפטים. בשביל להצליח בכל זה צריך המון זמן וכוח. "אני גם נהנית מהנכדים שלי ומהבנות שלי, כולם מסודרים ברוך השם. האתג ־ רים לא מפסיקים, יש את הזקנה, ובקרוב אצטרך לצאת לפנסיה ולצאת מהמסג ־ רת שהכרתי שנים. בפרישה אתה יוצק תוכן חדש בכל יום, אם מוצאים מסגרת. לימודי המשפטים עזרו לי מאוד כמובן והאופק שלי פתוח כולו. אני רואה את עצמי תורמת לעולם המשפט בדיני משפחה ובנושאי הזכויות. גם הצלחתי לרכוש נכס יקר מאוד שהפכתי לכמה יחידות דיור". מה היעד הבא? "לעבור לתל אביב, להמשיך לפתח את הקליניקות שלי בפסיכותרפיה, לעזור לילדים ונוער שצריכים אותי ולהתברג בעריכת דין. לא פשוט למצוא תעסוקה בשביל אנשים בעלי מוגבלויות. "לפני שבוע הייתי בכנס בבית חינוך עיוורים, והיו שם הרבה צעירים, ועשינו מין סבב היכרות, ולא שמעתי שם לצע ־ רי שהם מציגים את התפקיד שלהם ואת הקריירה. וזה אומר דרשני. אם היתה להם קריירה משגשגת או קריירה בכלל הם היו מתהדרים בה. "אבל החוק כיום שמחייב לקבל אנשים בעלי מוגבלויות לא אפקטיבי, והד ־ לת הזאת לא באמת פתוחה. אני מקווה שבאמת ישלבו אנשים בעלי מוגבלויות בתעסוקה".

"לרוץ לבד זה בלתי אפשרי"

אבל עוד לפני הניצחון בתחום האקדמי, היא החליטה להגשים את עצמה גם בעולם ר � שנים היא רצה חצאי מ 15 הספורט. מזה תונים ורוכבת על אופניים דו־מושביים. "אני תמיד מוצאת בספורט את החירות שנגזלה ממני על ידי העיוורון, כי ללכת לבד או לרוץ לבד זה בלתי אפשרי, אז

צילומים: יואב דודקביץ', עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, סטודיו אביעד תבל

עמק המצלבה

עמק הארזים

סכר בית זית

הר איתן

ידיעות ירושלים ˆ 8.7.2022 39