ירושלים 10.05.24

הקשיש "בר המזל" האחות זינב חוואמדה טיפלה בקשיש במסגרת תוכנית ייחודית שבה 90 בן הקשישים ממשיכים להתגורר בביתם. החלטה על ביקור פתע, הצילה את חייו

זו. היה חשוב לי שהמטופלים יקבלו את מיטב הידע שלי על מנת לשפר את איכות חייהם. בכל יום הרגשתי סיפוק מקצועי ונפשי ועוד תמונה חדשה נכנסה לי ללב מחייהם היומיים של המטופלים. שהתגורר לבדו ומנותק 90 המקרה שלא אשכח נוגע למטופל בן מילדיו שחלקם חיים בחו"ל והשאר עסוקים בחיי המשפחה האינטנסיביים. הרגשנו מחויבות להתערבות כיוון שלמטופל היו בעיות תקשורת והיה לו קשה לקבל סיוע. לפני חג הקורבן החלטתי לנסוע לביתו ללא תיאום יחד עם העו"ס. הגענו לבית ודפקנו בדלת מעל רבע שעה בלי מענה, רק שמענו כל של שיעול שהולך ונחלש, לאחר פרק זמן ממושך, הדלת נפתחה. מיד התחלתי בבדיקות בסיסיות וגיליתי כי המטופל היה עם לחץ דם נמוך ופנים נפולות. הגענו אליו על מנת לסייע לו מבחינה סוציאלית, אך נאלצתי להזמין לו אמבולנס ולהציל את חייו! המטופל אושפז בבית חולים במצב בינוני קרוב לחודש ואובחן שהוא סובל מדלקת ריאות קשה. בהמשך תקשרתי עם משפחתו של המטופל שלא ידעו על מצבו הרפואי דבר. ביתו של המטופל טסה לארץ מארצות הברית לאחר נתק של שנים. למדתי מהמקרה שחוויתי שמהלכים פשוטים וקטנים עלולים להציל חייהם של אחרים, מטופל זה היה עלול לאבד את חייו אם לא הייתי מתעקשת להיכנס לביתו. אני גאה שהייתי חלק מהתוכנית, בתקווה שתוכנית תגיע עם השירות המיוחד לכל קשיש בבית.

), ירושלמית, אחות ביחידת המשך 28( זינב חוואמדה טיפול של כללית מחוז ירושלים, בוגרת תואר שני בטיפול פליאטיבי אונקולוגי בסיעוד. במסגרת תפקידה מלווה מטופלים מורכבים ומטופלים סופניים השוהים באשפוז ביתי. זינב אחות מזה שש שנים. לפני כארבע שנים התחלתי לעבוד בתוכנית ייחודית 'תיאום וטיפול משולב לקשישים בקהילה' במזרח ירושלים. התוכנית נועדה לאפשר לקשישים הסובלים מבעיות מורכבות- בריאותיות וחברתיות להמשיך להתגורר בביתם. צוות התוכנית כולל אחות מכללית ועו"ס (עובדת סוציאלית) עורכים ביקורי בית אצל הקשישים, מזהים מהם הקשיים והצרכים, ובונים תוכנית טיפול מותאמת עם משימות ברורות וליווי לאורך הדרך עבור כל מטופל. התקופה הייתה בשיא ההתפשטות של נגיף הקורונה ומלאה באתגרים מהותיים. כשהתקבלתי לתוכנית למדתי טיפול פליאטיבי (טיפול תומך) וניסיתי לשלב את מה שלמדתי בעבודה

) גרה בישוב ענתות, נשואה ואימא 47( מרינה יצחקוב לחמישה ילדים. מנהלת תחנת טיפת חלב ביישוב אדם, תל ציון , מצפה יריחו ובקיבוץ קליה. במסגרת תפקידה היא מלווה משפחות עם הילדים מגיל לידה ועד לכניסתם לבית הספר שנה. 24 היסודי. מרינה אחות מזה אני עובדת כאחות טיפת חלב כי רואה במקצוע שליחות. כשהמנהלות שלי נכנסו לחדרי במרפאת כללית בתל ציון, אחת האימהות שלא הייתה מוזמנת אלי, ביקשה להיכנס יחד איתם. המקרה שנתן לי כוח להמשיך מרינה יצחקוב אחות טיפת חלב ייעצה וליוותה הורים מתוסכלים שחוו קשיים הולכים וגוברים עם בנם, התוצאה החיובית השאירה את כולם מרוצים

המטופלת שיתפה את המבקרים בסיפור שקרה עם בנה (כיום בן חודשים). ההורים היו על סף תסכול מול קשיים שהלכו 9- שנה ו וגברו סביב התפתחות הילד, על אף שהיה מטופל בפיזיותרפיה. חודשים. אחרי 10 ההורים ביקרו אצלי לראשונה כשהתינוק היה בן אנמנזה מקיפה והפניות שקיבל על ידי רופאה התפתחותית באותו יום- בנינו "יומן משימות". השארתי להורים דלת פתוחה לפנות אלי בכל דבר ועניין. חודשים הוא כבר נכנס למעון שיקומי ועם 3- בסביבות גיל שנה ו הזמן התחיל לצמצם פערים בהתפתחות. אמא שלו שיתפה את כולן היום בביקור עד כמה שהיא מעריכה את העבודה שאני עושה והליווי המקצועי שקיבלה לכל אורך הדרך. היא אמרה בחיוך רחב: 'כל הצוות כאן בתל ציון מעולה ומקצועי, דר' טומס רופא מעולה ותמיד מאבחן את המחלות. ומאז שמרינה ליוותה את הטיפול של בני אני רוצה לבוא רק אליה. ושלא תבינו לא נכון, אני לא מטיפוסים שאוהבים לפרגן". הרגשתי מבוכה, כי בעיניי עשיתי רק את עבודתי. אבל מודה, שמילים כאלו של הערכה כן משפיעות עליי ונותנות כוח להמשיך לעבוד באותו קצב.

),ירושלמית, אימא לשני ילדים וסבתא 63( רינה ראז לשני נכדים, במסגרת תפקידה הנוכחי היא מלווה את הנשים מתחילת ההריון ועד הלידה, מדריכה ומעניקה להם תחושת הביטחון שיש להם למי לפנות בעת הצורך. רינה אחות שנה, במהלכן הייתה גם מיילדת. 31 מזה באחת השבתות בשעות הבוקר נשמעות דפיקות מפתיעות בדלת ביתי. שכן עטוף בטלית אומר לי בדחיפות: 'רינה אשתי צריכה ללדת יש לה כאבים תוכלי בבקשה לבוא ולראות אותה?' מיד מטר מביתי. 100 לקחתי כפפות ונגשתי לביתם שנמצא במרחק מדובר על משפחה חרדית מחסידות חב"ד, מיד חשבתי שמכיוון שזו משפחה חרדית צריך לדאוג כמה שפחות לחילול שבת. נגשתי לביתם ומצאתי אישה מאוד כאובה, שאלתי אותה 'כל כמה זמן יש לך כאבים?' דקות, לא סדיר', בדקתי אותה ועדיין לא 10-20 ענתה: 'כל הייתה פתיחת צוואר. לידה בהפתעה רינה ראז, אחות לווי הריון נשים ממרכז בריאות האישה של כללית בשערי צדק, לא תישכח את היולדת ששכחה לספר פרט קריטי שכמעט גרם לה לאבד את חייה

אמרתי לה: 'אין התקדמות ללידה, נחכה כיצד יתפתחו הכאבים', שוב דפיקות בדלת שוב הבעל עטוף 14:00 בסביבות השעה בטלית מבקש שאבדוק את אשתו, בבדיקה ראיתי כי הראש 16:00 החל לרדת לתעלת הלידה אך עדיין אין פתיחה, בשעה הגעתי לבדוק את האישה שוב, הראש ירד יותר בתעלת הלידה ועדין לא הייתה פתיחה צוואר. בנקודה זו אמרתי: 'חיכיתי כדי לא לחלל שבת, אבל אין ברירה לפנות לחדר לידה'. שעתיים לפני צאת השבת נסעו השניים לבית חולים, השניים רצו ללדת בפוריה אבל אמרתי להם בתוקף שהיא חייבת להגיע לבית חולים בהקדם ולכן הם חייבים לנסוע לזיו שקרוב יותר. כשחזרתי לביתם לאחר מספר שעות, הסבתא שנשארה לשמור על הילדים סיפרה לי שהאמא נמצאת בניתוח חירום. מה הסתבר? הם נסעו לפוריה, בדרך הם התקשרו לרופא מיילד ידוע באזור שמבצע לידות בית ושאלו בעצתו וגם הוא אמר להם לנסוע דחוף לבית חולים בצפת. כשהגיעו שם הרופאים נדהמו לראות שהאמא על סף קרע ברחם וכדי להציל את האימא והתינוק חייבים לבצע ניתוח חרום. בבדיקות שערכתי לאמא, היא לא עדכנה אותי על פרט קריטי והוא- שהיא עברה ניתוח קיסרי. אילו הייתי יודעת שעברה ניתוח בעבר, לא הייתי משאירה אותה עם צירים בבית, מיד הייתי מפנה אותה לחדר לידה, כי אחד הסיכונים אחרי ניתוח קיסרי במידה ויש צירים, הוא קרע ברחם. למרבה השמחה, האמא והתינוק עברו את הניתוח בשלום.

ידיעות ירושלים ˆ 10.5.2024 19