ירושלים 12.04.24

שבועות. היה זה כאשר בשיאה של המחאה ששטפה את ישראל תועד יו"ר החברה, עמר בר-לב, כשהוא מפגין בבני ברק עם כמה פעילים מ"אחים לנשק" בסמוך לביתו של ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדפ לשטיין. פטירתו של המנהיג הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי כמה ימים לאחר מכן, אם נשתמש במטאפורה מתחומי האפייה, הוסיפה מחמצת לבצק שתפח ממילא, ועד מהרה החל להתגלגל חרם שהלך ותפס תאוצה. באנג'ל בחרו בהתחלה בגישת השתיקה וההתעלמות מתוך ציפייה שהסערה תירגע. כשזה לא קרה דאג מי שדאג להדליף שכלל לא מורגשת פגיעה במכירות. ב"ידיעות ירושלים" לעומת זאת נחשפה עלייה חדה במפ כירות של המאפיות הקטנות והבינופ ניות בעיר. אז אולי החרם לא יכול היה לגרום לקריסה של המאפייה הגפ דולה בישראל, אבל אין ספק שהכעס מצד צרכניהם הבולטים של הלחם הפרוס והחלות לא היה נעים. טענתם בהתחלה שזה לא עשה נזק, אבל עובדה שהתנצלתם בסוף. "אין ספק שזה גרם לנו נזק במכירות אבל זה היה משהו זמני ונקודתי ואחפ רי ההתנצלות הכל חזר להיות כמו קודם. לכן לא מדובר היה בנזק בלתי הפיך. לטעויות יש מחיר וצריך לדעת לשלם אותם ולהמשיך הלאה. אני שלם לגמרי עם ההתנצלות, למרות שלא היתה לנו כוונה לפגוע במישהו, ובטח לא באוכלוסייה שלמה". ולמרות ההתנצלות אנג'ל עדיין משוכנע שהסערה נופחה למימדים מוגזמים, "מההתחלה הרבנים בכלל לא תמכו בזה והיו כאן הרבה טעויות והטעיות. בר-לב היה פעיל ב'אחים לנשק' והפגין מול ישיבה בבני ברק שהיתה לגמרי במקרה בקרבה לבית של הרב אבל בפירוש ההפגנה לא כוונה נגדו. בסוף העברנו התנצלות כתובה והגענו לנחם בשבעה של הרב. היתה נגדנו הסתה נוראית, במיוחד ברשתות החברתיות, אבל הפיוס היה אמיתי והעיקר שזה מאחורינו". האטרף של פסח בימים אלה החלו לפרק את קווי היצור במפעל שנסגר ועד סוף השנה האזרחית הכל ייהרס והקרקע תימסר לרוכשים החדשים, שמקדפ מים כאן הקמת שכונת מגורים עם שימושים מעורבים גם למסחר. מה שיוותר מכל המיזם הענק היא רק חנות המפעל הקטנה, וגם היא תיפ סגר באיזשהו שלב. אז נכון שבצאת פסח שיחול בעוד קצת יותר משבוע כבר לא נריח את ריח אפיית הלפ חמים הטריים אבל התורים בחנות צפויים להתארך גם השנה. המוציא לחם

צילום: פרטי | אנג'ל ועמר בר לב מתנצלים לאחר החרם

"הכי נמכר". אנג'ל והלחם האחיד

תנורי ספירלה, אבל בשנים האחפ רונות הם הוחלפו בלחם ממותגים אחרים. מעבר לזה שהצבא הוא ספק ענק, יש בהפסקת ההתקשרות איתו משהו מאוד סימלי, לא? פ � שנה וסי 40 "היינו עם צה"ל קנו לחמים לכל בסיס קטן וגדול בכל חור הכי נידח. ברור שיש לזה גם המון משמעות סמלית, להיות ספק הלחם של הצבא שלנו, מעבר לעניין העסקי-מסחרי. אבל בסוף נאלצנו להפסיק את ההתקשרות כי זה מזמן כבר לא היה רווחי. אנפ חנו אומנם ממשיכים לגשת באופן פורמלי למכרזים של האספקה לצבא, אבל בתמחור הריאלי של השוק, ברור שלא נזכה באף מכרז כשהם מורידים כל הזמן את התעפ ריפים. עם זאת אנחנו עדיין עובפ דים עם חברות הסעדה שמספקות אוכל גם לצבא ודרכן חלק מסוים מהחיילים עדיין מקבלים את הלפ חמים שלנו". אבל אין צורך לדאוג לאנג'ל - הצבא אמנם כבר לא, אבל מותגים גדולים אחרים ממש לא חסר, ולא את כולם ניתן לפרסם. "יש רשת פיצה ארצית שאנחנו מספקים להם את כל הבצקים לא אפויים. גם את כל לחמניות ההמבורגרים של רשת מקדונלד'ס אנחנו מספפ קים ואם רוצים לחמנייה דומה להפ מבורגר הביתי שמכינים בבית, אז זה מוצר שגם אנחנו מוכרים בכל רשתות השיווק. אנחנו גם מייצרים את הפיתות המיוחדות של רשת חומוס אליהו, אבל את זה אנחנו מייצרים עבורם בלעדית ולא ניתן לקנות אותן בשום מקום אחר פרט לחומוסיות שלהם". לקוח גדול נוסף הוא השכן הירופ שלמי, שבעצמו הפך למותג, רמי לוי, "את כל מוצרי המאפה של המותג הפרטי שלו אנחנו עושים", אומר אנג'ל ומאבחן, "רמי הוא סוחר קשוח אבל חשוב לו כירופ שלמי שהשם אנג'ל יופיע ויימכר אצלו בכל הרשת. אם תשאל תל אביבי או חיפאי איזה לחם הוא אוכל הוא יגיד לך את השם או הסוג של הלחם, דגנים או מחמצת, אבל לא את שם היצרן. הירושלפ מים שמים לב אם זה אנג'ל, ברמן, חבה או כל שם אחר. יש לזה חשיפ בות עבורם. וזה מעבר לעלות של שקל יותר או שקל פחות".

ונותן לילדים המון אנרגיה זמינה. אבל עדיין המוצר הכי-הכי נמכר אצלנו זה הלחם האחיד הפרוס. זה מקום ראשון בהפרש משמעותי וזה המצב ככה כבר שנים ואין להערכתי צפי שזה ישתנה בקרוב". לחם קימל מכיתה גימל כמו הפריחה הפתאומית של הפיתות, הביקוש לסוגי המאפים לפי תקופות שונות יכול ללמד בהחלט על הרגלי האכילה המשתנים של הישראלים, "הבייגלה הירושלמי הוא טרנדי אבל אין לו שוק גדול ויציב, וזה גם מוצר בעייתי שמתייבש מהר וחיי המדף שלו קצרים, אז אנחנו לא מייצרים אותו כל יום כי זה כבר לא משתלם. אני לא יודע בן כמה אתה, אבל היה לנו בעבר מוצר בסיסי שהיה מאוד מזוהה איתנו - לחם קימל. כל היקים, ולא רק הם, היו קונים אותו באדיקות והיו ממש מחפשים בכל מקום איפה באיזו מכופ לת עוד אפשר למצוא. אבא שלי היה אומר שעם כל יקה שמת הצריכה של הלחם קימל יורדת במקביל. היו אנפ שים שמאוד אהבו אבל היו גם לא מעט שלא מסוגלים לגעת בזה - ילדים בכלל נגעלו. ראיתי פעם ילד שישב והוציא כל גרגר וגרגר. בכלל הבנו שילדים לא אוהבים גרעינים ואגוזים, או כל מיני תוספות בלחם או בלחמפ ניות שלהם. אז את לחם הקימל אנחנו כבר לא מייצרים למרות הנוסטלגיה". הלכה אנג'ל 90 וה- 80 בשנות ה צעד נוסף, התרחבה לענף הקמעונאות ופתחה רשת חנויות ממותגות משלה. סניפים כיום סך הכל, 15 "יש לנו כולל גם מחוץ לעיר. בשיא היו לנו עשרות נקודות מכירה שנסגרו לאט. האמת שזה מסורבל להיות גם יצרן וגם קמעונאי. אתה צריך להיזהר לא להצליח מדי בחנויות שלך, כדי לא לפגוע בלקוחות הגדולים שלך - הסופ פרים ורשתות השיווק.

"יש עדנה לפיתות". מתקן טחנת הקמח

"אפרופו פסח", נזכר אנג'ל בחיוך, "היו דופקים לנו עם מטבעות של שקל על החלונות כל מוצאי חג, ממש חצי שעה אחרי שהוא היה יוצא כדי לזרז אותנו שכבר נפתח את החנות. הלחמים עוד היו בתנור והמדפים ריקים וכולם עמדו וחיפ כו ללחם הראשון של אחרי פסח". לדבריו, בשנה שעברה הגיעו כמה חבר'ה שזיהו את הפוטנציאל. "הם קנו בייגלה ירושלמי מהעיר העפ תיקה והתחילו למכור למי שחיכה בתור, לא היתה לו סבלנות לחכות ושהוא גם לא מקפיד על תעודת כשרות". פיתות באמריקה באנג'ל, אם נשתמש שוב במונחים מעולם הבצקים, ממש לא שוקטים על השמרים ולא מסתפקים בלהיות המאפייה הגדולה בארץ, "אנחנו מחדשים ציוד ומגדילים את כושר היצור במפעלים הקיימים. יש לנו מפעל ליצור פיתות בניו ג'רזי באפ רצות הברית, שהולך ממש טוב ואנפ חנו משווקים את הפיתות דרך אחת מרשתות שיווק המזון הגדולות באפ רצות הברית. אנחנו בודקים אולי גם אפשרות עתידית להשקיע ולהיכנס לשוק המזון באירופה, לפתוח מפעל חדש באחת המדינות שם שיתמקד גם בייצור של פיתות וישווק לכל אירופה. בלחם יש לכל אזור את המסורת שלו אבל בפיתות יש לנו טכנולוגיות מתקדמות וניסיון רב בייצור. בארצות הברית ואירופה יש לזה עכשיו ביקוש הולך וגדל". ובארץ מה הכי נמכר שלכם? "גם בארץ יש עדנה מחודשת לפיתות. פעם זה היה יותר מגזרי אבל עכשיו כולם רוצים פיתות. אין לי הסבר לזה. אולי זה בגלל הטפ לוויזיה ומאסטר שף עם אייל שני והקטע שלו עם פיתות, לך תדע. מה שעוד הולך יופי זה 'לחם אמריקה' זה מוצר שתפס אש, במיוחד בקרב הילדים. זה לחם עם מרקם יותר רך וטעים, עם קצת סוכר שמתפרק מהר

על החרם החרדי: "מההתחלה הרבנים בכלל לא תמכו בזה והיו כאן הרבה טעויות והטעיות. היתה נגדנו הסתה נוראית, במיוחד ברשתות החברתיות, אבל הפיוס היה אמיתי" "אם תשאל תל אביבי או חיפאי איזה לחם הוא אוכל הוא יגיד לך את השם או הסוג של הלחם, דגנים

או מחמצת, אבל לא את שם היצרן. הירושלמים שמים לב אם זה אנג'ל, ברמן, חבה"

מרמי לוי עד חומוס אליהו

במשך עשרות שנים היו אנג'ל ספק הלחם המרכזי של צה"ל וכופ חות הביטחון. דורות שלמים של חיילים גדלו על טוסטים מהלחמים הפרוסים של אנג'ל שנצרבו בחום

12.4.2024 ˆ ידיעות ירושלים 40