ירושלים 12.04.24

"מחירי הקרקע עלו בטירוף". אנג'ל במאפייה שבגבעת שאול

. משאית חלוקה של אנג'ל 1935

50־ העמסת לחם על משאיות בשנות ה

צילום: שלומי כהן

ירון בצעירותו עם אביו דני אנג'ל

אבא שלי היה אומר שעם כל יקה שמת הצריכה של הלחם קימל יורדת במקביל. היו אנשים שמאוד אהבו אבל היו גם לא מעט שלא מסוגלים לגעת בזה, ילדים בכלל נגעלו. ראיתי פעם ילד שישב והוציא כל גרגר וגרגר"

משנה, אנחנו חייבים להיות באזור תע־ שייה כדי להמשיך להתקדם, להשקיע ולהתרחב. פה זה כבר לא היה מתאפשר לצערי". מישהו בעיריית ירושלים ניסה לה־ שאיר אתכם כאן? "לא. גם אני התפלאתי. זה היה עוד בתקופה של ניר ברקת, פניתי ואמרתי אז שזה לא תקין ולא בטיחותי לה־ שאיר עיר בירה ללא טחנת קמח פעילה אחת לפחות. זה אפילו מסוכן מבחינה ביטחונית של אבטחת אספקת מזון בחירום. אבל זה לא היה חשוב כנראה ולא עשו עם זה כלום". ומה יעשו העובדים? "חלק ממשיכים איתנו בלוד וחלק צריכים לקבל החלטה אם הם רוצים לעבור איתנו או אולי לפרוש". "תם עידן בירושלים", מודה יו"ר מוע־ צת התעשיינים בהתאחדות התעשיינים ויו"ר מרחב ירושלים לשעבר, רן טו־

בות, שם הכל הרבה יותר חדש ועכשיו נגדיל משם את התפוקה". צריך לומר ביושר שהעזיבה של המתחם המיתולוגי קשורה לא רק לצורך להתחדש, אלא גם למחירי הק־ רקע שרק עולים. "בהחלט. מישהו אמר לי שלהשאיר כאן את המפעל זה כמו שנגדל בצל על קרקע שיש בה נפט. מחירי הקרקע אכן עלו בטירוף ובגבעת שאול אין כמעט מפעלים שנשארו אחרינו. יש את ברמן אבל גם הם לא יישארו כאן לנצח. "אני זוכר כילד שרחוב כנפי נשרים היה בכלל שדה התעופה הזמ־ ני של ירושלים. הייתי הולך לקצה המ־ פעל, עולה על איזה גג וצופה בפייפרים שנחתו כאן. זה היה עולם אחר. אבל עם כל הכבוד לעסקאות נדל"ן וקרקעות, בסוף אני תעשיין והבנתי שלא נוכל להמשיך לייצר מכאן. זה שהמאפייה כאן הפכה מזמן למוסד ומותג זה לא

שנות עבודה 25 אביו, דני אנג'ל. אחרי משותפות קיבל ירון קיבל את המושכות לידיו והפך אותה למאפיית הלחם הת־ עשייתית הגדולה ביותר בארץ. "זה בהחלט רגע עצוב, היסטורי ומ־ שמעותי עבורי", הוא אומר, "אבל יש באוויר גם תחושה של התחדשות. זה דומה להרגשה שיש כשעוברים דירה. אחרי הרבה שנים בבית הישן נצברים מלא זיכרונות ויש המון נוסטלגיה, אבל אז פותחים דף חדש במקום אחר ונכסים לבית חדש ונקי שאין בו עדיין הרבה רגשות. ככה זה כשמתקדמים, משאירים את העבר מאחור. "הזיכרונות לא תמיד היו הכי טובים", הוא מוסיף בכנות. "יש גם את הסיפו־ רים על החשמל שקפץ, התנור הישן שהפסיק לעבוד והגג שהתחיל לדלוף בחורף. אין בעולם מאפייה תעשייתית ששרדה כל כך הרבה שנים, כמונו. עכ־ שיו חייבים ציוד חדש ותנאים אחרים. אנחנו כבר לא מעט שנים בלוד ובנתי־

טנאור. "לאורך עשורים רבים היוותה מאפיית אנג'ל סמל ירושלמי וחלק בלתי נפרד מנוף העיר ומההיסטוריה שלה. בנוסף, משפחת אנג'ל היקרה הייתה במשך שנים ארוכות מהתע־ שיינים המשפיעים והפעילים בהתאח־ דות התעשיינים במרחב ירושלים. אנו מודים לאנג'ל על התרומה החשובה לקידום ענף התעשייה בירושלים ועל הפעילות הרבה למען התעשיינים בעיר ומאחלים להם הצלחה בהמשך הדרך". "היתה נגדנו הסתה נוראית" עם קצב המאורעות המסחרר בשנה החולפת כבר הספקנו לשכוח שבחודש מאי שעבר השם אנג'ל הגיע לכותרות בנסיבות הרבה פחות טעימות ומנח־ מות, ועמד במרכזה של סערה שנמשכה

ידיעות ירושלים ˆ 12.4.2024 39