ירושלים 15.03.24

מקצועות בטעם של פעם שנה ראובן קמפניאנו משקם 40־ למעלה מ דוד פישר עשה 'הסבה' ‰ ומעטר ספרים עתיקים וגם בעשור התשיעי לחייו לב ‰ למגזרות יהודיות סטרינקובסקי בונה כינורות בשווי עשרות אלפי סיור חדש מספק הצצה לבעלי מלאכה ‰ שקלים ירושלמים שכמעט ונכחדו מהנוף

אומנות יהודית בלייזר אמן מגזרות יהודיות

מגזרת נייר יהודית מגזרת נייר יהודית היא סוג של אומנות יהודית עממית שהיתה נפוצה בקהילות יהודיות באירופה, בצפון אפ־ ריקה וברחבי העולם. היא הכילה בין היתר סמלים יהודיים, פסוקים מהמקורות, תפילות ובר־ כות. תור הזהב של אומנות זו בקהילות היהודיות של מזרח אירופה היה במאות . 20 וה־ 19 ה־

) משכונת בקעה, הוא בן לניצולת שואה 57( דוד פישר מרומניה שהסתירה את העובדה הזאת ממנו ומאחיו. הוא גילה זאת רק בגיל מאוחר, בעקבות עבודת שורשים של בנו, ואגב זאת, הפך מומחה לשואת יהודי רומניה. תוך שהוא לומד על מאורעות ההסטוריה ועל המסורת שאבדה, נחשף פישר לאומנות המגזרות היהודיות שהייתה מפותחת במזרח אירופה וכמעט וכלתה בשואה. שנה, נזכר פישר, 20 "זה התחיל כתחביב כמעט לפני "עיצבתי הזמנה מאוד יפה לבר מצווה של הבן שלי אותה חתכתי בלייזר. התגובות היו מאוד אוהדות, ולאט לאט מתחביב זה הפך למקצוע של אשתי נעמי ושלי". פישר מציג מגזרות נייר יפייפיות ומדויקות שחלקן נעשו תחת זכוכית מגדלת. "זו אומנות עממית שנעשתה בסוכות בבתי כנסת בבתים. מתוך עשרות אלפי המגזרות שיוצרו, שרדו את השואה בין פריטים, לא יותר". 300 ל־ 200 כמי שהפך למעין מומחה בתחום, פישר החל לעצב מגזרות של בתי כנסת שנכחדו בשואה ומלמד עליהם. "אני מרצה בכל הארץ, מתחיל בסיפור של אמא שלי ומ־ ראה מה עשיתי עם זה. בכל פעם אני בוחר שלושה בתי כנסת ומדבר עליהם. מתוך ה'אין' אני יוצר את ה'יש''. את השאריות מהגזרות אני שומר וקורא לזה זכר לחורבן". עבור פישר, המגזרות הן בבחינת פתח לסיפורים נוספים על מנהגים ייחודיים שנהגו בקהילות שנכחדו. "בקהילת זבלודוב שבפולין היו מוציאים את כל הפרוכות בשבת פרשת 'בהעלותך' ", הוא ממשיך. "תלו אותם בבית הכנסת סביב וכל הקהילה תרמה נרות לזכר הדלקת הנרות במשכן (כמסופר בפרשה ־ א"ז) והיה כליזמר, ורקדו ושמחו. "בגרמניה בחג שמחת תורה, כשהיו מוציאים את ספרי התורה, היו מכניסים נר נשמה במקום הספרים".

אבישג זהר

אין צורך להאריך על הקשר שבין ירושלים למ־ סורות והיסטוריה. אומנם התרגלנו לכך שהר־ חובות והמונומנטים הפזורים ברחבי העיר הם אלה שמכי־ לים את הסיפורים משלל הת־ קופות והאירועים, אך מיזם חדש

לא רק. כך למשל פגשנו כורך בלב ליבה של אחת השכונות היפות של ירושלים ובונה כי־ נורות ליד בניינים שאבניהם מדברות היסטוריה". אומנם רוב בעלי המלאכה די מבוג־ רים, אך תתלפאו לדעת שלא כולם יצאו לגמלאות, כמו למשל מעצב שהחליט לעסוק באומנות הע־ תיקה של מגזרות יהודיות. "ירושלים גדולה", מספרת כץ. "אי אפשר ללכת לכל המקומות שמצאנו ביום אחד, ויש עוד הרבה שעוד לא גילינו. כשאנחנו מגלים מישהו כזה אני שולחת מייד צלם, כי מי יודע כמה זמן הוא עוד ויותר". 80 יעבוד. בדרך כלל הם בני הנה לכם טעימה קטנה.

בעיר בשם 'מקצועות שנעלמים מה־ עולם' חושף את הקהל הרחב גם לסי־ פוריהם של לא מעט בעלי מלאכות עתיקות שפועלים ממש בתוכנו, בשכונות ובסדנאות נסתרות. מיטל כץ, יוזמת הפרויקט: "בסדנאותיהם של בעלי המלאכה אנחנו פוגשים הרבה מבוגרים שעברו לא מעט בחייהם ומרות־ קים לסיפורים, לריחות ולמקצועות, אבל

צילום: | כץ רמי זרנגר

פישר בסטודיו מרצה על עבודותיו צילומים: | אבישג זוהר

צילום: מיטל כץ | יוקרה ברמה אחרת. בילאל בחנות הבדים שלו

15.3.2024 ˆ ידיעות ירושלים 34