ירושלים 15.03.24

כינור אחד, עבודה של חודשים.

| סטרינקובסקי צילום: עדו הלוי

בין הלקוחות: הרב עובדיה יוסף והאפיפיור יבואן בדים ) מהעיר העתיקה מייבא בדים מחו"ל. אלא שלא מדובר בסתם בדים כי אם 61( אבו כלף בילאל בכאלה שהקורא הממוצע לא יוכל להרשות לעצמו, ודאי לא באופן קבוע. בחנותו של בילאל שקל למטר, בדי פשמינה יפהפיים 3,000־ קראט שמחירם נאמד בכ 14 ניתן למצוא בדי זהב קראט של זהב ואבני חן. 21 שיובאו מחבל קשמיר וחלקם משובצים ב־ קראט עם ציורים של סלאח א־דין על סוס", הוא אומר וצוחק למראה פרצופיהם 14 "זה בד הנדהמים של התיירים סביבו. "אבל אל תדאגו יש לי לקוחות", הוא מרגיע. הוא ממשיך ומוציא לנו גליל בדים בצבע אדום שיובאו מסוריה. "הכלה בסוריה של פעם לבשה אדום, זכר לכתונת הפסים של יוסף", הוא אומר. באשר לחלוק הפסים שעל גופו מעיד בילאל כי הוא מתלבש "כמו אברהם אבינו". "כמו הנטורי קרתא", זורקת־מעירה תיירת ישראלית. "כמו תולדות אהרון", הוא מתקן אותה בידענות, ומצביע על תמונה של אברך המשתייך לחסידות המדוברת. לקינוח הוא מראה לנו בדים ממרוקו, מפות שולחן, ראנרים וכיסויי כריות. "אתם מכירים הרב עובדיה יוסף? הוא היה מזמין אצלי כפתנים", הוא מחייך, "וגם האפיפיור, להבדיל". 1990 הוא מספר כי במקצוע המשמח הזה יש גם רגעים עצובים. "לחנות הכינורות שנפתחה ב־ שנה 50 הגיע זוג מבוגר, כנר וצ'לנית", הוא מגולל. "הם ביקשו לאמת שהכינור שברשותם מזה הוא אכן מעשה ידיו של בונה הכינורות המפורסם, סטרדיווריוס. בדקתי וראיתי שהכינור אינו אמיתי, אבל ראיתי שאם אגיד להם את האמת אצטרך לזמן אמבולנס. אז אמרתי להם שלא ראיתי את הכלי הזה הרבה שנים ואני כבר לא במצב וברמה שאני יכול להעריך את הכלי, ויש רק יש שניים או שלושה אנשים שיכולים לעשות את זה, ושלחתי אותם לאחד מהם שמתגורר בלונדון". כיאה לחינוך שקיבל מהבית, גם בנותיו של סטרינקובסקי למדו לנגן, הגדולה בצ'לו והקטנה בפסנתר, אך שתיהן לא עוסקות בזה היום. כלים בהזמנה אישית בונה כינורות ) נולד בברית המועצות. אמו היתה כנרת גדולה באודסה, והוא עצמו למד 83( לב סטרינקובסקי , אך חלם לבנות כינורות. 6 לנגן כבר בגיל עליתי לישראל". בסדנא שלו בקטמון הישנה 1979 "הייתי חבר בסימפוניה ומורה לכינור ובשנת מוצגים שלל תמונות של כינורות עתיקים והוא פוצח במבוא לבניית כלי המיתר. חודשים, וזה ללא תהליך הצביעה, שלוקח זמן נוסף. המחיר 4 ל־ 3 "בניית כינור לוקחת בין אלף שקל. המיתרים עשויים מחוט של סוס, ולא סוסה, כיוון שסוסה 15 לבניית כינור מתחיל ב־ משתינה על הזנב שלה, והשיער עובר עיבוד".

הסבת מקצוע .40 בגיל | קמפניאנו צילום: מיטל כץ

מעבדת שיקום לספרים כורך ), נצר למשפחת קסוטו המפורסמת, נולד באיטליה. 82( ראובן קמפניאנו הוא שרד את השואה על ידי משפחה שהוכרה חסידת אומות העולם, ובגיל שלוש עלה לישראל. במרוצת השנים התגייס לצה"ל והגיע עד לדרגת סגן אלוף בחיל המודיעין. "משחר נעוריי אהבתי מלאכת יד", מספר קמפניאנו. "אמי היתה ד"ר למת־ מטיקה בתיכון וגם מורה למלאכת יד על סוגיה השונים. הגעתי למצב שבו , ומכיוון שאהבתי 40 אחרי שירותי הצבאי הייתי צריך לבחור מקצוע בגיל ספרים מגיל צעיר וכתבתי שבעה ספרים על תלמוד ירושלמי, בחרתי לכ־ רוך ספרים ולשקם אותם". את בית המלאכה הראשון, שהיה גדול ומפואר ומאז עבר גלגולים שונים, הקים ברחוב רפפורט ליד מאה שערים. בקורונה, כשכבר חשב לסגור, הק־ צתה לו בתו אפרת, חדר לעבודתו בשכונת בקעה. "בדרך כלל אני מקבל דפוסים ופחות כתבי יד שהם נדירים. ספרים עתיקים שמגיעים אליי צריכים בעיקר החלפה של הכריכה או שיקום. אני לא תמיד יודע מה כתוב בתחילת הספר בכתב יד אבל הבעלים כן, וזה חשוב לו". כדוגמה לעבודתו ראובן מציג את הספר 'קהילות משה' - פירוש לתנ"ך שנדפס באמסטרדם בשנת תפ"ז. "הספר הגיע עם קרעים במרכז ובצדדים. שתלתי כריכה חדשה בצדדים ובמרכז ושילוב עם הכריכה הישנה מעור. "לפעמים אני מוצא בספר דברים שאינם שייכים לו. למשל מצאתי לוח . על דף היומן צוין שהוא נדפס 1913 שנה שמישהו הניח כסימניה, משנת , ביום שישי, 1913 באפריל 11 בדפוס ריסקין בוורשה, בתאריך ד' בניסן, פרשת מצורע".

ידיעות ירושלים ˆ 15.3.2024 35