ירושלים 16.09.22

למעלה: 'הזולה' על הגג (למטה: אחת המיטות)

כהן וכלבו במבנה ההיסטורי

.90 המבחנים כשכל הציונים שלי מעל רק אז גיליתי שאני מסוגל ללמוד. בכל התקופה הזאת גם עברתי אשפוז ותה ־ ליך גמילה מסמים במרכז 'דולפין' ואחר כך ברטורנו. ככה התחלתי את השיקום שלי. בעקבות התוצאות שלי המנהלת הציעה לי להמשיך ולעשות בגרויות, ואחרי שהשלמתי את זה גם המשכ ־ תי לתואר ראשון בעבודה סוציאלית. זה כישרון שכאשר האדם עסוק במצב ההישרדותי הוא לא יכול לגלות אותו לעולם. בדיוק כמוני, יכולים להיות הומלסים שיש להם יכולות וכישרון, חלקם מודעים להם וחלקם לא". את הסטאז' שלו בעבודה סוציאלית בחר כהן באופן מכוון לעשות ביחידה לדרי רחוב ברחוב כורש בעיר, בחי ־ רה שהיתה מטלטלת במיוחד עבורו: "פתאום זה החזיר אותי לימים שהייתי הומלס - סוג של פוסט טראומה. אבל זה בא לי כפוסט טראומה ממקום טוב, כי אני כבר לא הומלס, יש לי איפה לגור, יש לי אוכל, יש לי קצת כסף בכיס כדי לדאוג לעצמי. אבל יושבים מולי אנשים שיכולים להיות אמא ואבא שלי ומספ ־ רים לי על מצוקות ושהם רעבים עכ ־ שיו ומתמודדים עם קריזים של סמים. הם מספרים לי את הסיפור שלהם, ואני באותו הרגע מרגיש את זה בגוף, מרגיש את הכאבים שלהם. הם אומרים לי שהם רעבים, ואני מרגיש בבטן את הרעב הזה ששום עובד סוציאלי אחר לא יכול להרגיש. זה לא הרעב לארוחה שנדחית משתיים עשרה לאחת או לשתיים בצה ־ ריים. רעב זה מה שאתה מרגיש בבטן אחרי שאתה לא אוכל שלושה ימים, ואז אתה מתחיל להרגיש את המעיים שלך, את הדקירות בקיבה מרוב רעב, שאתה מוכן לאכול עלים רק כדי להרגיע את הכאב של הרעב, שאתה מוכן לאכול ניירות. אני הייתי במצב הזה. הייתי

"חייתי כהן: ברחוב. בצר לי הגעתי אל בניין קצין העיר, פניתי לקצינה ואמרתי לה שהשתחררתי לפני כמה חודשים, ואין לי לאן ללכת. היא אמרה לי שמה שאני יכול לעשות זה לעלות אל הגג

של הבניין ולגור שם"

ידיעות ירושלים ˆ 16.9.2022 53