ירושלים 16.09.22

כך נראה הסלון של כהן

כהן: "צברתי לעצמי עבר פלילי לא בגלל שאני אדם רע חס ושלום, לא רציתי להזיק לאנשים, לא רציתי לגנוב. עשיתי את כל זה בגלל שהייתי במצב הישרדותי והייתי חייב לעשות את זה כדי להשביע את הרעב שלי" ראש :2015 אכ"א החליט לסגור את יחידות קצין העיר ברחבי הארץ רמ"י :2019 מתכננת למכור ליזמים פרטיים בעזרת 'עמידר' המקום :2021 מתפורר והעירייה מגדרת את המקום המסוכן רמ"י :2022 מוציאה למכרז: מחיר מינימום מיליון שקל 95 מ"ר 2,392־ ל ההיסטוריה של בניין קצין העיר הקמה :1886 של בית הספר שמידט והאכסנייה הקתולית בית :1948 הספר מעלה פועל במקום ובהמשך משרדי קצין העיר

עובר ברחוב ומחפש משהו כדי לה ־ כניס מהר רק כדי שירגיע את הכאב הזה בפנים. המטופלים היו מתחב ־ רים אליי בגלל שהם הרגישו שיש מישהו שמבין אותם. הייתי עובד שם יומיים בשבוע, אבל הם היו מגיעים בשמונה בבוקר בכל ימות השבוע ומחפשים אותי". ההומלס מלחמת העבודה של כהן ביחידה לדרי רחוב חשפה אותו לפתרונות שמספ ־ קות הרשויות להומלסים - פתרונות שהיה צריך להציע גם הוא עבור הפ ־ ציינטים שלו. "לפני כשלוש שנים כשנכנסתי כדי לעשות את הסטאז' שלי עם ההומלסים, הבנתי שהפת ־ רונות שהמדינה מספקת להומלסים לא מתאימים. אני הייתי במקום הזה, הייתי גם נרקומן. "הומלס לא יכול להתמודד עם זה. הוא צריך מעטפת, הוא צריך מקום שישקם אותו. זה לא נכון לפתור בעיות בלהדביק פלסטרים. כשהחתך הוא עמוק פלסטר לא יעזור כי הפצע רק יזדהם ויחמיר. זה לעולם לא ית ־ רפא ככה. אין מענה אמיתי, ואני לא מאשים את העובדים הסוציאליים. אני מאשים את הרשויות. כשיש הומלס שאומר שהוא רעב נותנים לו שובר לבית תמחוי כדי לקבל ארוחת צהריים - מה יעשה ההומלס מחר? מה יעשה בשבת כשבית הת ־ מחוי סגור? כשהוא אומר שאין לו 11 איפה לישון היום בלילה, בשעה מכניסים אותו לשלטר, אבל בשבע בבוקר הוא נאלץ לפנות את המקום. זה הומלס - הוא יוצא בשבע בבוקר, מה הוא יעשה? מה יהיה בעוד שלו ־ שה חודשים בחורף קשה? גם המיקום - אתה מוציא הומלס בשבע בבוקר משכונת מלחה, אבל המקום ההיש ־ רדותי עבור הולמסים הוא מרכז העיר. שם אתה יכול אולי למצוא אוכל, יכול לאסוף נדבות, למצוא "את מי מעניינים ההומלסים?"

מחוץ למסעדה סנדוויצ'ים שהם זורקים בחוץ. שם אתה יכול למצוא פתרונות. בתוך שכונת מגורים אתה תמצא רק התנכלויות - שכנים שי ־ תקשרו למשטרה ויגידו שיש נרקומן שמסתובב בשכונה, בני נוער שיכו אותך. לפני כשלוש שנים, בעקבות מקרה של הומלס שנמצא מת בחדר מד ־ רגות באחד הלילות המושלגים של החורף הקשה, הזדעזע כהן והחליט לעשות מעשה. "מאותו רגע החלט ־ תי שזה הפרויקט שלי. המענה היחיד שאני יכול להעניק לאותם הומלסים זה לשכן אותם במבנה הזה בלילות. אני יודע שזה נגד החוק, אבל לא יכולתי להישאר אדיש למצוקה של ההומלסים. כיום אוכלוסיית ההומ ־ לסים אצלי לא מסודרת ולא קבועה. אני גם לא יכול להבטיח להם שום דבר כי אין לי תקציבים. יש כאלה שמגיעים ליום־יומיים, ויש כאלה לשבוע או חודש. אז כיום המלח ־ מה שלי כפולה - גם עבור המקום שהיה שלי במשך תשע וחצי שנים ובו השתקמתי, וגם עבור ההומל ־ סים שעבורם המקום הוא סוג של פתרון. מבנה כזה אסור שיימכר. זה מבנה שאמורים לייעד אותו למרכז שיקומי. בניין כזה עומד להימכר מיליון שקל. מה זה 200 במשהו כמו מיליון בשביל המדינה? למחרת 200 בבוקר זה כבר נעלם על איזו סלילת כביש או שיפוץ מדרכות. אבל מה מ � מיליון שה 200 הערך של אותם דינה לא תרוויח ותשקיע את המבנה הזה עבור ההומלסים? זה בניין גדול. "לא חייבים את כולו להומלסים. אפשר לייעד קומה אחת לחיילים בודדים. אפשר להשתמש בו לכמה ייעודים. הפוטנציאל שלו אדיר, והיתרון הכי גדול שלו הוא המיקום שלו במרכז העיר. "להומלס אין איך להגיע ממקום למקום. הגיעו אליי הומלסים בני שנה בכלא ולא 20-15 שהיו 60-50 יודעים בכלל איך להתנהל. השאיפה שלי היא 'להרעיד' את האנשים האלה במשך כמה חודשים ולהחזיר

לגג כדי לטפל בכלב ובתרנגולים - רואים אדם שנכנס לכלוב של התרנגולים ומאכיל אותם במשך שעה-שעה וחצי. קשה להבין את זה, אבל הומלס שאף אחד לא מסת ־ כל עליו ולא סופר אותו, שחווה את השקיפות שלו בעוצמה, הופך להיות משמעותי עבור תרנגול כי הוא נותן לו לאכול, או שכלב מלקק אותו כהוקרת תודה על האוכל שנתן לו - פתאום הוא חווה איזו אהבה וחי ־ בור. זה פותח לו משהו אחר לגמרי ממה שחש מבני אדם". בשבתות כהן פותח על הגג שולחנות מתקפלים 30 עד 10 ועורך ארוחת שבת ל־ הומלסים. אני רואה את זה כחובה שלי כאחד שיצא מהמעגל הזה של ההתמכרות לסמים ולחיי הרחוב. יש לי כישרון שאין אותו להרבה במקצוע. גם בזמן הלימודים וגם בסטאז' לא ראיתי פרצופים כמוני. ראיתי עובדים ועובדות סוציאליות שהיו ילדי שמנת ושיש להם רצון טוב לעזור לאנשים ולשקם אותם. אבל הם לא חוו את הרחוב על הבשר שלהם, ולניסיון הזה, שאתה מכיר את מה שעוברים אלה שאתה מטפל בהם, יש כוח עצום וחשוב בתחום הזה. הם רואים מולם מישהו שמבין אותם. מה שהוא מספר לי, אני חווה את זה בגוף ורואה את זה בעיניים, והמטופל מרגיש את זה. אני גר פה תשע וחצי שנים ובעצמי אין לי לאן ללכת, כי בשנים האחרונות הייתי עסוק בשיקום שלי. אני עוד מעט מסיים את התואר שלי בעבודה סוציאלית נגד כל הסיכויים. אצא למאבק אחרון על בניין קצין העיר שמי ובשם ההומלסים". מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "מדובר בפולש שהתקבל לגביו פסק דין בהסכמה לפינוי. הרשות, לפנים משורת הדין ותוך התח ־ שבות במצבו, הסכימה לא לגבות ממנו דמי שימוש כמתבקש. בנו ־ סף, נאותה בזמנו, רשות מקרקעי ישראל, להעניק לו פרק זמן נוסף לצורך התארגנות ובכך לחסוך ממנו עלויות פינוי נוספות".

אותם לחברה, שייפתח להם כמו ש'נפתח' לי. מה שהחזיר אותי אלה השנים האלה שהייתי בשיקום". לא מפחיד אותך להיות במבנה הגדול הזה לבד? "לא. במשך השנים ניסו לפרוץ לי. לפעמים גם הומלסים. היום כבר רוב ההומלסים מכירים אותי אז הם יוד ־ עים מה הגבולות. גם בני מיעוטים ניסו לפרוץ ובני נוער שניסו לעשות זולות ודברים כאלה. במשך השנים נלחמתי, ובכל פעם שגיליתי מקום שממנו מנסים לפרוץ, חסמתי. היום כבר אטמתי את כל הדלתות בצורה שקשה לפרוץ. יש לי גם מצלמות בכניסה וכלב ששיקמתי שומר על המבנה". לפני כשלוש שנים נותקו אספקת המים והחשמל לבניין ההיסטורי, אבל זה לא הפריע לכהן. את המים המשמשים אותו לשתייה, רחצה ושירותים הוא שואב מבאר ישנה שממוקמת בקומת הכניסה. בקומה המרכזית הוא משכן את ההומלסים. באולם המיועד להם יש חלל רחב ידיים שבשוליו הימ ־ ניים חדרים פרטיים וקטנים יחסית. על הרצפות של כל אחד מהחדרים מונח מזרן, כבר מוכן להומלס שי ־ זדקק למקום לינה. בחדרים שמעבר למסדרון מוכנות שקיות זבל גדו ־ לות שמכילות מצעים, מעילים, שק שינה, פליז, כפפות, כובע צמר וחם צוואר. את השקיות הללו כהן מחלק למחוסרי דיור בגן העצמאות וב ־ שאר חלקי העיר בלילות הקרים של החורף הירושלמי. בחדר אחר בקומה המיועדת להומלסים - תרנגולים. "אני מאוד מאמין בטיפול דרך בעלי חיים. התגובה היא מיידית: באינטראקציה עם בעלי החיים הוא פתאום מגלה את עצמו. כאלה שלא הצלחתי לדבר איתם הייתי מעלה "מבנה מסחרי עם מטלות שימור"

16.9.2022 ˆ ידיעות ירושלים 54