ירושלים 17.12.21

סופו של עידן

דרינק אחרון ודי

העובד והמלצריתשהתחתנו ‰ הברמן השיכור שרקד עם חבית בירה ‰ האמנים שהופיעו גם בתקופה שבה היו פיגועים ‰ מסיבות הרחוב הענקיות ‰ והזוגיותשהביאה אותו לגבהים חדשים ‰ פרידה מה'בולינט' - המקום שהיה סמל שנה 27 לחילוניות בעיר ונסגר השבוע, אחרי

צילומים: עמית שאבי

עומר אריכא

הבעלים, דור סירקוביץ: "כתוצאה ממגיפת הקורונה הרחוב עבר תהליך לא פשוט של היעלמות עסקים. מפאבים ועד לחנות המצלמות הנוסטלגית שישבה פה... זה גרם לי ולאחרים הפסד ענק"

מאוד. שמע, אם המקום חוזר, אני עוזב הכל וחוזר אליו. אלה אנשים שגידלו אותי, אני חייב להם תודה על כל מה שנתנו לי בחיים. מהם אני למדתי להיות אחראי, להיות עסקי, האנשים האלה הרימו לי. הייתי בחתונה שלהם והם בשלי". בייקון ביום חול, סגור בשבת ), היה הבעלים השני 46 שחר לוי ( של ה'בולינט', ומי שתרם באופן משמעותי לכך שהמקום הפך לאייקון ירושלמי. על ההחלטה לה ־ פוך לבעלים הוא מספר: "כשהייתי , היה לי 97 חייל משוחרר בשנת חבר טוב שעבד שם והתחלתי לצאת לבלות שם. הכל היה קסום בעיניי - השולחנות המצוירים בעבודת יד, התפריט הלא שגרתי עם סנדביץ וז׳אנרים במוזיקה שלא BLT ה- הכרתי לפני כן". ושנה אחרי קנית את המקום? "כן. עבדתי במגרש הרוסים באחד

ונודע 21 הפאבים כברמן, הייתי בן לי שסוגרים את המקום. אחרי כמה שעות וכמה דרינקים מיותרים הח ־ לטנו שנקנה אותו. לא היה לנו שקל על הנשמה אבל היינו עיקשים. היה מו״מ קצר עם דורון לוין, שייסד את המקום, ואחרי שבועיים השותפות התפרקה ואני נשארתי לבד עם העסק. היה קשה מאוד כלכלית. "אחרי כמה חודשים הכרתי שם את אביגיל שהפכה להיות אשתי, המקום החל להמריא ולאט לאט החלו להצטרף עוד לקוחות והוא הגיע לאיזון כלכלי. אחר כך באו ובקושי 2001 הפיגועים של שנת שרדנו את התקופה ואז הגיע הפ ־ 20 ריצה הגדולה שבשיאה שירתנו 24/7 אלף לקוחות בחודש, המקום והפך בית להמון ירושלמים מכל הסוגים ומכל הגוונים." 'בולינט החל בכלל כמוקד משיכה לחוזרים מהודו וסטודנטים, והוסב מהר מאוד למוקד חילוני מופגן. "המודל העסקי של המקום היה קצת מוזר כשקניתי אותו, כי מצד אחד היה בתפריט בייקון אבל הוא

לתי לעבוד ב'בולינט' כשהייתי בן , כשוטף כלים. השבוע ישבתי 16 בפעם הראשונה בבית, כי המקום

הוא היה סמל לחילוניות, בין הח ־ לוצים של מסיבות הרחוב הגדולות של ירושלים בניינטיז, על הבמה שלו הופיעו עשרות אמנים מוכרים, ולא פחות חשוב: הוא שימש לו ־ קיישן מצוין ללא מעט זוגות שה ־ חלו שם את היחסים שלהם. השבוע, שנה - נסגר ה'בולינט', 27 אחרי הבר־מסעדה שהיה הרבה יותר מאשר מקום לדרינק טוב ולארוחה. "האנשים הכי סחבקים" "אני ממש יכול לכתוב ספר על מה שעברתי בבולינט", אומר סוהל שנים בבר הידוע 14 שוויקי, שעבד במרכז העיר. "זו היתה משפ ־ חה - הקליינטים, הבוסים, אנשים כיפיים, האנשים הכי סחבק שיש בעולם. חצי מהחברים שלי זה הל ־ קוחות שהיו שם. יצאתי איתם לבי ־ לויים והגעתי גם לחתונות שלהם. הם אחים שלי. "הייתי מסתובב בעיר וחיפשתי ח � , הת 16 עבודה בתור ילד. בגיל

נסגר וזה עצוב מאוד". מה משך אותך לשם?

"כולם שם חברים, מלא סטונד ־ טים, מלא חיילים, מלא משפחות, זאת אווירה שאי אפשר לתאר אותה. תמיד רציתי להגיע לעבודה. המקום הזה גידל אותי והוא עמוס סיפורים". זה המקום לספר אותם. הכי זכור לי מקרה שהברמן הת ־ חיל עם המלצרית, ובסוף הייתי בחתונה שלהם. לא אשכח ברמן אחר שהיה שהיה כל כך שיכור שהוא התחיל לרקוד עם חבית הבי ־ רה. זה היה הדבר הכי מוזר שראיתי. היו גם לקוחות קבועים כמו אודי, שאיני זוכר את שם משפחתו, אבל כולם הכירו אותו כאן. אודי היה מגיע לכל 'בירה ונשירה', ומזמין פלאפל עם טחינה. היה לו שולחן קבוע והוא תמיד אהב לשיר. המקום יעשה קאמבק? "בטח. אני מאמין שגם בקרוב

היו על הבמה בבולינט:

מייקל בנסון צילום: מיכאל קרמר |

הדג נחש צילום: פרטי |

חמי רודנר צילום: חן וגשל |

| ירמי קפלן צילום: חן וגשל

17.12.2021 ˆ ידיעות ירושלים 56