ירושלים 17.12.21

אביגיל ושחר לוי בבולינט 2003־ ב צילום: | פרטי

מסיבת הסיום. האם יהיה קאמבק?

הדבר הראשון שיש לי להגיד זה ששם פגשתי אותך, בשנת , כשנכנסתי בדלת בפעם הראשונה, והבולינט היה נראה 99 כמו הדבר הכי מגניב ביקום. אתה ויוני בבר, הגר ממלצרת, כולם מכירים את כולם והקירות הכתומים (באותו לילה לא חלמתי שאסייד אותם במו ידיי כל כך הרבה פעמים), המוזיקה המיוחדת ובייחוד האנשים. את סיפור האהבה שלנו חיינו על הרקע הזה - סצינת הלי ־ , ניהול ביחד של 2000 לה של ירושלים של תחילת שנות ה- הבולינט. לא היה בן אדם שלא הכיר אותך בעיר, סחפת אותי איתך בהרפתקאה הזו, של בולינט. תשע שנים היינו שם יחד, בקיץ, בחורף, בפיגועים. אלפי אנשים חיו איתנו בבולינט, לקוחות של פעמיים ביום, פעם בשבוע ופעם בכמה חודשים. מה שבטוח שכל הזמן היה מלא מלא אנשים - האנשים הכי מדהימים בירושלים באותן שנים. , פתחנו ת'תחת פתחנו את 24/7 עם הזמן פתחנו בשבת, פתחנו הלב פגשנו מלא חברים והעסקנו אלפי עובדים. עשינו מלא טעויות, ועשינו מלא דברים נפלאים. בכל שישי צהריים היה נס והמטבח הזעיר הצליח להאכיל מאות אנשים. ״מגזית ועד רימון״ הייתי קוראת לזה, (רק ירושלמי אמיתי יבין), מחכים לאחת בצהריים שהפקח ילך ופותחים עשרות שולחנות שה ־ שאלנו קבוע מהשכנים הכשרים. עבדנו שנינו בכל תפקיד: בניהול ובאחמוש, בבר ובמלצור ובאירוח ובשטיפת כלים. והיינו כולנו כל כך כל כך צעירים! ידענו הכל בביטחון מלא ועפנו על החיים. מסיבות רחוב, תע ־ רוכות על הקירות, די ג׳יים, ישיבות צוות, ימי כיף בים המלח ובקולנוע סמדר וביקבים, הדרכות מקצועיות וכל שנה נהיינו קצת יותר רציניים… את כל זה ניהלנו בלי מחשב! אפילו בלי אימייל. עם טלפון נייח, נוקיה, וטבלאות ורשימות במחברת. היום הבולינט נסגר וזה עצוב לנו. זה היה הבייבי שלנו, והח ־ לום והחיים, עישנו שם מאות קופסאות סיגריות ושתינו מי ־ ליון בקבוקי ג׳יימסון, יצרנו, וקיווינו ועשינו ושיפצנו ואיל ־ תרנו והחלטנו ושנינו והכרנו וגדלנו ולמדנו כל כך הרבה על אנשים, ואהבה והחיים. אירחנו את מרסדס בנד, את די ג'יי האנס דה ויט מאמסטרדם, ואת שאנן והדג ואת אטמוספייר וקרולינה והג׳ירפות ועוד רבים וטובים. את ה״גולדים״ שנקראו על שם כוסות הגולד ששתו בהם קפה ושיחזרו כל בוקר בצעקות במבטא פולני את הויכוחים בין האצ"ל והלח"י, מתחרה שכתב בתפריט ״סלט בולינט״ ובלי בושה העתיק את המתכון, מלחמות אין סופיות עם העירייה ועם החרדים ועם אולמרט כי פתחנו בשבת והיינו לא כשרים. ואת שלושת ההודים מעל הבר תלויים. לפעמים היה נדמה שבולינט הוא כבר ישות בפני עצמה שלו ־ קחת אותנו למקומות שהיא רוצה:) כל כך אהבנו אותו. ואת החוויה, ואת הגרוב, ואת היצירה ואחד את השנייה. לפעמים הרגשנו שזה טעות, לקחת אחריות כל כך כבדה על הכתפיים בגיל עשרים. המון פעמים נהננו ממש, ולפעמים פחות, אבל בסוף, בולי ־ נט עיצב אותנו והפך אותנו לאנשים עם המון חוויות וניסיון והיינו שם מאוד מאוד מאושרים. בום בולינט. ותודה לך על כל מה שהענקת לנו. אביגיל לוי לא רק עבדה ב'בולינט' אלא גם מצאה שם אתשחר, שהפך לאהבת חייה ולבעלה ‰ בטור פרידה מרגש היא נזכרת ברגעים המיוחדים שאפיינו את המקום אהבת אמת

נן ושמחנו לקבל פסיקה תקדימית ארצית שהסדירה את נושא החמץ בפסח ומה נחשב הצגת חמץ ומה מכירה. לא חיפשנו עימותים אבל מצד שני גם לא נרתענו מהם." איזה סוג מוזיקה הייתם נוהגים להשמיע באופן קבוע? "וואו שאלה קשה… דבר ראשון היינו משמיעים בשגרה אלבומים שלמים ולא שירים בודדים. כדי לתת עומק ולא להיות גל ־

העיר שנדחו בנימוס. בעיקר היה לנו חיבור טבעי ומצוין עם 'הבית הפתוח' וגם עם הסטודיו של 'ניסן נתיב' שחלק קטן מהעובדים שלנו למדו שם. נתנו גם חסויות לבצלאל ולמכללת הדסה ואהבנו מאוד שי ־ תופי פעולה". על מה התעמתת עם אולמרט? "ירושלים הייתה מיובשת תק ־ ציבית אז, לא הייתה תמיכה עי ־ רונית באירועים ובמסיבות העירייה לבית המשפט בשביל למכור חמץ בפסח. "אנחנו לא הלכנו עד בג"ץ, ראש העירייה דאז, אורי לופ ־ ליאנסקי, לקח אותנו לשם. הוא הפר את הסטטוס קוו שהיה בעיר בכך שלראשונה שלח פקחי חמץ בכל אחד מימי חג הפסח , והם החלו לחלק קנסות אדירים. לא הייתה לנו ברירה אלא להתאגד ולהתגו ־ והחרדים לחצו בזמנו כל הזמן על מחלקת הפי ־ קוח להתנכל למי שהעז לפתוח בשבת." ובסוף הלכתם נגד

היה סגור בשישי בערב ובשבת. חוץ מהמודל העסקי מבחינתי היה חשוב שהבר־מסעדה יהיה במיוחד לקהל החילוני שכבר אז הלך ונ ־ עלם מהעיר. מקומות כשרים לא חסרים. מקומות לא כשרים כמעט ולא היו בירושלים. אנשים בירוש ־ לים היו צמאים לחדשנות ולמקום שונה, אפשר להגיד שהתפתחה סוג של הערצה ואהבה מאוד גדולה ומפרגנת למותג. כל הזמן השתד ־ לנו לחדש ולהפתיע ותמיד רצינו לעשות את הדברים בצורה שונה וטובה מהמתחרים." היו אירועים פוליטיים שהת ־ קיימו בגלל הקטע החילוני? נניח האם מפלגת שינוי או מרצ היו באים לשם? "נזהרנו מאוד והתרחקנו מזיהוי פוליטי של מפלגה זאת או אחרת למרות שהיו ניסיונות כאלה. לא פחדתי להתעמת אישית עם אולמ ־ רט וסגניו החרדים בשם החילוניות בירושלים ובשם הצעירים אבל בלי 'לשרוף את המועדון'. "היו גם הצעות לרוץ למועצת

גלצ. המון מוזיקה מג ־ וונת החל מרפי פרסקי ויציאת חירום ואהוד בנאי - ובלילה עברנו גם לאלקטרונית טכנו וג׳אנגל וקצת טראנס." איזה אמנים כיכבו על

הבמה הקטנה שלכם? "אסף אבידן היה לקוח, מרסדס בנד היו חברים, שאנן סטריט והדג נחש היו אורחי קבע, הבאנו גם את הג'ירפות, את קרולינה, את סולי ־ קו, את אטמסופייר עם מיקל בנסון ממשינה ועוד רבים וטובים אחרים. מה שבטוח, להיות בעלים של

אסף אבידן צילום: יובל חן |

קרולינה צילום: צביקה טישלר |

ידיעות ירושלים ˆ 17.12.2021 57