ירושלים 20.01.23

רחל דבש

הבעל יוסי (כיום פרודים)

אילן, בנה של רחל. 1997- נרצח ב

נדי (נדירה), הבת שנפטרה מסרטן )2019( 50 בגיל

מושיק, בנה של רחל. התמונה צולמה ביום חתונתו

לבנת, הבת שנרצחה בפיגוע 2002 . בקפה מומנט

11 לטנו שאנחנו לא יכולים להמשיך לחיות ביחד. כבר שנים שאנחנו פרודים". המכה האחרונה המוות המלווה הכה בשלישית כאשר הבת נדי, נפט י בלבד. היא 50 רה לפני כשלוש שנים מסרטן והיא בת הותירה אחריה ארבעה ילדים. "המוות היה מהיר, תוך שלושה שבועות", מספרת רחל." לפי התאריך העברי, יצא שהיא נפטרה בדיוק באותו היום שבו נפטרה לבנת, במרחק של עשרים ואחת שנים. עברו שלושה שבועות מהרגע שחלתה ועד שנפטרה. המחלה פרצה בלבלב וממנו התפשטה לכבד ולריאות וזה מה שגמר אותה סופית. "לפני גילוי המחלה, היא עוד הספיקה לחגוג יום

בכל יום שישי לנסוע לקברו, להדליק לו נר", מספ י רת רחל. "ביום שישי שלפני הפיגוע ב'מומנט', בסיום העלייה לקברו, לבנת המשיכה לעמוד עוד כמה דקות ליד המצבה. דחקנו בה לבוא אבל היא ביקשה להש י תהות. בדיעבד חשבתי שאולי היא הרגישה משהו ולכן התייחדה עם אילן דקות נוספות. "משם היא הלכה ל'מומנט', למפגש עם החברים שם ישבו כל שישי ומוצ"ש. באותו מוצאי שבת, שוב נפגשו החברים בקפה, ובמקביל התקיימה הפגנה מול בית ראש הממשלה. בסיומה, כל המפגינים נכנסו לקפה, והמחבל י � צעירים נרצחו, ב 11 נפצעו, ו- 60 נדחק איתם יחד. ניהם לבנת. אחרי שקמנו מהשבעה עליה עשינו סדר בארונות ומצאתי שרשרת שלבנת קיבלה במתנה לבת מצווה שלה. מאז אני עונדת אותה עלי והיא לא יורדת ממני". המחלה והפרידה "כמה שנים אחר כך חליתי בסרטן בוושט", ממשיכה רחל לגולל, "ואני מייחסת את זה ישירות למכות הללו. נאלצו להסיר את הוושט הסרטנית וסבלתי מאוד. אפילו מלשתות שלוק של מים הייתי מקיאה. בתוך חודש יר י קילו. הייתי עלה נידף ברוח ולא יצאתי מהבית. 14 דתי עברתי ניתוח להצרת הבטן בכדי שמחתיכות הבשר שמוציאים ממנה, יבנו לי צינור בליעה. כיום אני לא יכולה לאכול בשר, כי הוא לא מתעכל, ואני ניזונה רק ממאכלים קלים ובכמות מעטה. עדיין יש לי כל מיני תופעות לוואי מאז. "כשהייתי לפני ניתוח, בעלי ואני הבנו שיש לכל אחד מאתנו דרכים אחרות להתמודד עם הצער והאבל, והח י

רחל דבש ומשפחתה בחתונת בנה הבכור, מושיק, צילום: | 1979 אלבום פרטי

הולדת תשע לבת שלה. אף אחד לא העלה על דעתו שכשהיא התלוננה אז על כאבי גב זה בגלל המחלה. זמן לא רב לאחר מכן, עמדתי ליד מיטתה כשנשמה את הנ י שימות האחרונות שלה. רחל מספרת שלנדי היה מאוד קשה להתמודד עם מות אחיה ואחותה. "היא הייתה מאוד קשורה אליהם. היא חיה את המוות שלהם ועד יום מותה היא שמרה בגדים של לבנת וחפצים של אילן". ממשיכה למרות הכל "מי שרואה אותי אומר שאני כל הזמן מחייכת, גם בתמונות. את הכאב אף אחד לא רואה למרות שהוא בתוכי באופן קבוע. אין לי עניין לעורר את רחמיהם של אנשים עם הסיפור שלי. ברוך השם יש לי חברות שכל הזמן באות לבקר אותי, יש עמותות למשפחות שכולות שתומכות בי רגשית, וזה נותן לי המון כוח. לצערי, מאז שנפטרה נדי, אני לא מסוגלת ללכת לפעילויות האלה, אבל ממשיכה לעשות עבודות פסיפס בבית. אני מטבעי לוחמת, אני פשוט בנאדם כזה. נלחמתי במחלה, ואני נלחמת בכל דבר בשיניים. אני רוצה להיות דוגמא לנ י כדים שלי שאבדו אמא בגיל כל כך צעיר". "את הכאב אף אחד לא רואה למרות שהוא בתוכי באופן קבוע. אין לי עניין לעורר את רחמיהם של אנשים"

צילום: שלומי כהן | הפיגוע בקפה 'מומנט

ידיעות ירושלים ˆ 20.1.2023 31