ירושלים 25.07.25

כולם רוכבים עכשיו

בדרך שלהם

מהולכי הרגל, ואפילו עם מתקנים לנוחות הרוכב, כמו תחנות תיקונים ואפילו רמזורים. "יש מקומות שאכ פשר לנפח בהם גלגל, או לעשות תיקונים קלים באופניים", אומרת פרוביז. "אני רוכבת בירושלים וזו הדרך שלי להתניידות בעיר, וזה מאוד נחמד שאם נתקעת לך שרשרת או משהו כזה, אז יש לך על השביל מקום שיש כמה כלים די פשוטים שעוזרים לתקן דברים. זה קיים, למשל, בקריית המוזיאונים, בגבעת רם, בהר הצופים וגם באוניברסיטה. "צומת מרומזר ראשון בוצע על כ � , ב 2023 ידי חברת מוריה בשנת ניסה לגבעת המשואה", היא מוסיפה, "האחרון כרגע היה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי הפלמ״ח". ירושלים היא עיר הררית, יש דגש מיוחד כשמתכננים מסלולי אופ־ ניים? "לא בהכרח. היות שבעצם אופניים חשמליים נכנסו לשוק לפני יותר מעשור, הם די שינו את המאזן בין השיקול ההררי לעומת מישור. אם קודם מי שרכב אלו היו כל מיני בחוכ רים צעירים או כאלה שמאוד בכוכ שר, האופניים החשמליים הכניסו גם אנשים שאינם בכושר לרכיבה. זה מדהים לראות את כמות הרוכבים שעולה, וגם לראות את התשתיות נפתחות בזו אחר זו. אם פעם היה לנו בירושלים רק את פארק המסילה, שהוביל משום מקום לשום מקום, מה שאנחנו עושים עכשיו במשרד התחכ בורה ובצוות אב לתחבורה זה בעצם 80%- לחבר את הרשת. שמי שרוכב, מהנסיעה שלו, תהיה על תשתית 70 מופרדת, וזה גיים צ'יינג'ר. "יש בירושלים את השירות של ירופאן, שמאפשר להשכיר אופניים. אני רואה את המתקנים שם ברוב הזמן ריקים, זאת אומרת שיש לזה ו � אלף ר 15 בירושלים ישנם כ- - כבי אופניים על פי ההערכות. כדי לעודד עוד אנשים לעבור לאופניים נערכים מעת לעת שיעורי רכיבה גם למבוגרים. "ירושלים זאת עיר מאוד אקטיביסטית בכל דבר, וגם באופניים. יש את ארגון הרוכבים 'אופניים בשביל ירושלים', שמאגד בתוכו את קהילת הרוכבים", מסככ מת פרוביז. "גם במשרדי הממשלה מעודדים עובדים להגיע באופניים לעבודה, ואפילו יש כאן מקלחות שמעמידים לרשות העובדים שרוכ צים אחרי רכיבה ארוכה באופניים, להתקלח, לפני שהם נכנסים לעכ בוד". שימוש", מתרגשת פרוביז. שיעורי רכיבה למבוגרים

בלי לחפש חניה, בלי דלק ו � אדיר שורץ, סגן ראש עיריית יר הרוכב: ‰ שלים י � "לי אין שביל מהבית לע המסלול שלי: ‰ רייה: אני נוסע מרחוב עזה (שצריך להפוך לנת"צ, ואנחנו על זה!), לרחוב אגרון (שם ראוי לייצר שביל, מהירות הנסיעה גבוהה), פונה שמאלה לכיוון כיכר החתולות אל רחוב דקות 5 הסורג ודרך מגרש הרוסים, לעירייה. מדלת לדלת. חוויה ממש, ממליץ לכם!". "ירושלים עוברת מהפכה חוויית הדיווש: ‰ מדהימה, ואמיצה בנושא האופניים, שיש לנו בהתעוררות הזכות לתמוך בה ולהיות שותכ פים לקידומה. שבילים רבים נסללים, ובהכ דרגה, הם גם איכותיים יותר, רציפים יותר ורלוונטיים יותר. מספר הרוכבים בעיר הולך ועולה, ואני בטוח שככל שנשלים את המשיכ מה לסלילת כל השבילים המתוכננים נראה עוד ועוד רוכבות ורוכבים מדוושים ברחובות. "כשהייתי ילד, לא ידעתי ועוד משהו: ‰ לרכב על אופניים. בן זקונים, אמא ניסתה 13 פעם אחת - לא הצליח, לא נורא. בגיל חברים שלי החליטו שזה לא סביר, ואחד מהם, יואב גולדשמידט, לקח על עצמו את המשיכ מה ללמד אותי. הסוד, שרלוונטי גם לתחומים אחרים, הוא להרים את הראש ולהסתכל תמיד קדימה. מאז ועד היום אני רוכב באופניים לכל מקום בעיר. כאדם בוגר, התחלתי לרכב באופניים לא בגלל אידיאולוגיה, אלא בגלל נוחות. עם הזמן אני מבין את החשיבות והכוח שיש במעבר לתחבורה אלטרנטיבית, את המכ שמעות של עיר אורבנית, הליכתית, פחות מזוהמת, יותר בטוחה - וכזאת שמעדיפה את הולך הרגל על פני הרכב הפרטי. האופניים, מאפשרים לי להגיע בזמן ללא פקקים, ללא עצבים, ללא חיפוש חניה, ללא טסט או טיכ פולים יקרים וללא דלק. זה פשוט משתלם".

משאירה את המכוניות מאחור 3 אני אלטה, במקור מהולנד, נשואה ואם ל- הרוכבת: ‰ בנות. ו � "אני ובעלי מאוד אוהבים לגור ביר המסלול שלי: ‰ שלים, ואחד הדברים שחשובים לי זה שהעבודה והבית יהיו בטווח רכיבה אחד מהשני, ואנחנו עושים כמעט הכול על אופניים. עבורנו זו לא פעילות פנאי אלא פשוט אמצעי תחבורה עיקרי. בהתחלה, בעלי חשש שאקח את הבת הגדולה שלנו, שהיתה אז בת שנה, על האופניים בירושלים — זה הרגיש לו מסוכן מדי. אבל עם הזמן גם הוא קנה אופניים, והיום שנינו לוקחים את כל הילדים לבתי הספר והגנים ברכיבה. אנחנו גרים ברחוב שמעוכ ני, אני רוכבת עם שתיים מהבנות לרחוב טשרניחובסקי ומשם להורקניה, שמה אותן במסגרות, ואז חוזרת דרך רחוב שמעוני, משם להרצוג ועולה את עזה לחנות שלי. בעלי שם את הבת השלישית, ואז רוכב משמעוני להרצוג ועולה על השביל בעמק המצלבה וגן סאקר, עולה את בצלאל, חוצה לאגריפס ומשם לשוק. זה חוסך לכל אחד מאיתנו בקלות חצי שעה של פקקים בבוקר — יתרון עצום מבחינתנו". "אני מרגישה שרוב שבילי האופניים חוויית הדיווש: ‰ בירושלים לא משרתים אותי מספיק. במקרה שלי, יש לכאורה שביל ברחוב שאני רוכבת בו, בהרצוג, אבל הוא בצד השני של כביש רב נתיבי, והוא לא מתחבר לעזה, אז אין איך לחצות אליו ולהשתמש בו. רוב שבילי האופניים לא נמצאים ברחובות אלא בפארקים, ואם אתה לא יודע מראש שהם שם, לא תמצא אותם. העיר בהחלט צריכה לחבר את השבילים בצורה רציפה ונוחה יותר. אני גם חושבת שכל רחוב חד סטרי לרכב חייב להיות דו סטרי לאופניים, מה שעובד מצוין וללא בעיות בהמון מקומות בעולם". "חשוב להקפיד על כללי הבטיחות. אני ועוד משהו: ‰ מקפידה על כמה כללים אישיים לבטיחות, לאו דווקא קסדה ואפוד זוהר — אלא עקרונות שלמדתי בהולנד שממנה באתי: לרכוב תמיד בצד ימין ולחצות רק כשיש אור ירוק, לא משנה אם לרכב או להולך רגל. כמעט תמיד אני משאירה את המכוניות מאחור!".

25.7.2025 ˆ ידיעות ירושלים 40