ירושלים 29.09.23

צילום: יעל צ'קוטאי | הרבנית רבקה צ'קוטאי

"רגישות בלי לוותר על ההלכה" הבלנית והרבנית רבקה צ'קוטאי, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל "כשהתחתנתי הלכתי למקווה עם אמא שלי בשכונת רחביה", מספרת הרבנית והבלנית רבקה צ'קוטאי, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל. "הבלנית רצתה להראות לאמא שלי שהיא בלנית טובה ובדקה אותי וחיטטה בצורה משפילה. כשחזרתי הביתה אמרתי לאבא שלי: 'פעם ראשונה ואחרונה. לא הולכת יותר למקווה'. אבא סגר את הספר בתנועה שלא אשכח, הושיב אותי לידו והסביר לי את חשיבות מצוות הטבילה, כמה היא חמורה וחשובה יותר מיום כיפור. אמרתי לו: 'אבל אבא, היא השפילה אותי', והוא אמר: 'יעלה בדעתך שמישהו ישו פיל אותך ולכן תאכלי ביום כיפור? חפשי בלנית נבונה וחכמה', וכך עשיתי. בכל חודש הלכתי למקווה אחר עד שמצאתי מקווה כלבבי". לדברי הרבנית צ'קוטאי, ההחלטה לטבול לבד היא בעייתית הלכתית, והיא נובעת מסמכויות שחלק מהו בלניות לקחו לעצמן ללא סיבה, שיוצרות אנטגוניו זם מיותר. "בהלכה כתוב שאישה טובלת אחרי שהיא ספרה שבעה ימים נקיים, והיא טובלת כשעומדת עליה בת ישראל כשרה ורואה שכל גופה במים באותה שנייה. זו ההלכה. מפה הבלניות לקחו לעצמן תפקידים של לבדוק את הנשים ולהציק להן בשאלות שונות. האחו ריות שהטבילה תהיה בלי חציצה היא של האישה. סומו כים עליה שהיא יודעת לעשות הפסק טהרה של שבעה נקיים ואת כל ההכנות לטבילה, אז היא מספיק חכמה ונבונה לדעת גם להסיר את החציצות וזה לא תפקיד הבלנית". אז מה תפקיד הבלנית? "לראות שכל גופה של הטובלת במים באותה שנייה. אני למשל נוהגת לתת לנשים להיכנס לבד למקווה, ורק אחרי שהן במים אני נכנסת ורואה שהן צוללות וכל גופן במים באותה שנייה. בזה מסתיים תפקידי. היא נכנסת לתוך המים, ואז אני נכנסת ורואה רק את הגב שלה ואת שערותיה ונותנת לה את ההרגשה הכי נעימה בעולם ואת הפרטיות הכי גדולה בעולם. כמובן, אישה שרוצה עזרה ורוצה שאבדוק אותה או אזכיר לה את ההכנות לטבילה, אני מוכנה לעזור לה". את יכולה להבין נשים שרוצות לטבול לבד? "אני יכולה להבין את הנשים שלא רוצות בלנית כי לפעמים הן חטטניות, אבל במקום שהטובלות יוותרו על ההלכה, פשוט שיבקשו מהבלנית: 'אל תיכנסי עד שאני בתוך המים, תראי רק את הגב שלי'; 'אל תשאלי אותי שאלות ותסמכי עלי'. כשנשים אומרות: 'אני לא רוצה לטבול עם בלנית', הן שופכות את התינוק עם המים, כי אם ההלכה אומרת: 'עומדת עליה בת ישראל כשרה', ההלכה יודעת מה היא אומרת".

"באתי ואמרתי שאני רוצה לטבול לבד, כי לא בא לי שמישהי זרה תראה אותי עירומה, והיא אמרה: 'אני אכנס רק לטבילה הראשונה', ולכל אורך הטבילה היו לה הערות"

נשים רבות שלא מקבלות את הזכויות שלהן. נשים שטובלות מדי חודש מבקו שות לשמור על האוטונומיה שלהן ולטו בול ללא נוכחות של הבלנית - בהתאם לחוק ולפסיקת הרבנות הראשית, אך לצערנו, במקוואות רבים הדבר לא ניתן. מציאות זו מרחיקה את הטובלות מהמצו ווה החשובה". אם אין בעיה הלכתית, למה זה קורה? "אחת הסיבות למצב הקשה בירוו שלים היא העובדה שהמועצה הדתית השנים האחרונות על ידי 20 מנוהלת ב־ ועדה ממונה ולא על ידי מועצה דתית שמייצגת את תושבי העיר. אני מקווה שהמתמודדים בבחירות יקחו את העניין לתשומת ליבם ויתחייבו לפעול לתיקון המצב. אנחנו פנינו בעצמנו למועצות הדתיות כדי לקדם דיון בכנסת בנושא". "אף אחד לא רואה אותי עירומה" ), נישאה לפני 32 ל', תושבת ירושלים ( כשנתיים והחלה לטבול במקווה. "לא

הבעיה הירושלמית על רקע דיווחים שונים שלפיהם ההנו חיה אינה מיושמת בשטח, בשנה האחו רונה ערכו אנשי 'עתים' מחקר מקיף ו � מקוואות ציב 365 שבמסגרתו נבדקו ריים בערים גדולות בכל רחבי הארץ. 40 מקוואות מתוך 35 בירושלים נבדקו המיועדים לנשים בלבד, ומהבדיקה עולה נ � מקוואות הבלניות איפשרו ל 15 כי בו אחוז), 43 שים שביקשו זאת לטבול לבד ( מקוואות הן סירבו לבקשה באופן 15 ב־ המקוואות 5 אחוז), ואילו ב־ 43 נחרץ ( אחוז) הבלניות התחמקו 14 הנותרים ( מתשובה חד־משמעית. מהמחקר עולה כי בירושלים נמצא האחוז הגבוה ביותר של מקוואות שבהם סירבו לתת לנשים את האפשרות לטבול לבד, וזאת בפער ניכר מערים אחרות. "הנתונים שעולים מהדוח שלנו הם קשים, ולצערי הרב בנוגע לירושלים הם קשים במיוחד", אומר היו"ר והמייסד של ארגון 'עתים', הרב שאול פרבר. "מאחוו רי המספרים שמופיעים במחקר עומדות

אלא שעניין אחד שמציק לירושלו מיות שמגיעות לטבול, שלא מעט מהן נשים שלא מקיימות אורח חיים דתי, הוא מעורבות הבלניות וכניסתן למתו חם בור הטבילה כדי לפקח על הנשים שטובלות, בעירום מלא כמובן. , במסגרת מאבק 2016 כבר בספטמבר משפטי ארוך שהוביל הארגון, נתן בית המשפט העליון תוקף להסכמת הצדדים שלפיה במידה שטובלת תבקש לטבול שלא בנוכחות של בלנית אין למנוע זאת ממנה. הדברים אף עוגנו במפורש בשני חוזרי מנכ"ל המשרד לשירותי דת. אלא שמתברר כי בפועל קיים פער בין דרישות החוק לבין היישום בשטח. בארגון 'עתים', שמסייע לאנשים במפו גש עם שירותי הדת השונים, מסבירים את הפער באופי האינטימי של הטבילה במקווה, שמתבטא בשיח מצומצם בנוו שא, וכן בעובדה שניהול הטבילה נעשה בידי נשים שפעמים רבות אינן חשופות לפסיקות בג"ץ ולהגדרת תפקידן המו שפטי ופועלות בכפיפות להוראות הרב המקומי.

ידיעות ירושלים ˆ 29.9.2023 19