ירושלים 29.09.23

שכבר לא עניתי לה היא אמרה שאני חוצפנית וקראה לבלנית אחרת, תוך שהיא אומרת: 'קחי תטבילי את החוצפנית הזאת'. כעסתי ונפגעתי, וכשהבלנית השנייה באה אמרתי לה שאני טובלת לבד". איך השפיעו עלייך המקרים האלה? "תמיד היה לי סטרס גדול מהטבי־ לה. לאט לאט רכשתי כלים ונחשפתי לזכויות שלי במקווה, וידעתי שהן לא אמורות לשאול שאלות כי זה שלי, וזה עזר לי להבין שאני בחיים לא טובלת עם בלנית. אני טובלת כבר שנתיים לבד, ותמיד הן אומרות: 'את לא רוצה שאני אסתכל? את מפספסת מלאכים'. זה לא נבלע להן בגרון והן תמיד מנסות לשכנע". מקשה על נפגעות תקיפה מינית מי שיוצאת באופן נחרץ נגד הנ־ תונים שעלו במחקר היא מנכ"לית 'קולך', שרון בריק-דשן, אשר חוששת שההתעקשות של חלק מהבלניות שלא לכבד את בקשת האישה עלולה למנוע מרבות לקיים את המצווה. "יש מקרים שעצם זה שיש מישהי שמביטה באישה עירומה וחשופה עלול למנוע ממנה לטבול, כמו נפגעות תקיפה מינית בעברן, שעבורן טבילה חשופה כזאת מתקשרת מייד לפגיעה ולכן הן נמנעות", היא אומרת. "מעבר לזה, אישה מסוגלת לקבל החלטה ולהיות אחראית בלעדית להחלטה על טבילה, לעצם הטבילה ולהכנה הפיזית שלה, וצריך לכבד זאת. היא לא צריכה אישה בתפקיד מבקר, אלא אם כן היא מב־ קשת". אולי הבלניות חוששות שזה ייתר את תפקידן? "יש מספיק עבודה, ויש נשים שכן רוצות כי חשוב להן לדעת שהן טבלו כראוי, ויש שחוששות מהמים. כל מה שמותר לא צריך לאסור. בנוסף, ולא פחות חשוב, יש את נושא התאמת המקוואות לנשים עם מוגבלויות, מה שמצריך הכשרה של ממש של הב־ לנית". חברת מועצת העיר יערה שילה ('התעוררות') פנתה בסוגיה לראש העירייה משה ליאון ודרשה ממנו לטפל בנושא באופן מיידי. "התירוץ שלפיו מדובר בנושא באחריות המו־ עצה הדתית, הוא ניסיון התנערות בלבד. אפשר וצריך לפעול באופן אקטיבי כדי לשנות את המצב שבו זכותן הטבעית של אלפי נשים בי־ רושלים נופלת בין הכיסאות ויוצרת מציאות אטומה וחסרת התחשבות בחוק ובפסיקת בג"ץ".

43%־ ב מהמקוואות בירושלים לא נותנים לנשים לטבול לבד

המחשה: שאטרסטוק

היתה לי אג'נדה לטבול לבד, ואם הב־ לנית נעימה לא היה אכפת לי", היא מספרת. "אבל היתה לי חוויה לא נעי־ מה עם בלנית שהעירה לי. באתי ואמ־ רתי שאני רוצה לטבול לבד, כי לא בא לי שמישהי זרה תראה אותי עירומה, אז היא אמרה: 'אני אכנס רק לטבילה הראשונה', ולכל אורך הטבילה היא לא הפסיקה להעיר. אני מבינה שזה התפקיד שלה, אבל היא עשתה את זה מעצבן וזה יצר בי התנגדות. אף אחד לא רואה אותי עירומה. אני אפילו לא מתקלחת עם בעלי וזה לא נעים לי. כנראה הבלנית עוררה בי אנטגוניזם. מאז אני טובלת לבד, אני אומרת להן בביטחון: 'אני נכנסת לטבול' ומציבה את זה כעובדה". , ולא ידעתי 24 "התחתנתי בגיל שיש אופציה לטבול בלי בלנית", .) 28 מספרת ג', ירושלמית נוספת ( "פעם אחת טבלתי בבית הכרם אחרי החתונה והחוויה לא היתה נעימה. הייתי עירומה בתוך המים, וכל הזמן היא אמרה: 'זה לא כשר'. ההתנהלות שלה מולי היתה בעצבים ובחוסר סב־ לנות, במקום פשוט להגיד שהשיער מחוץ למים ולהסביר לי מה לעשות. אחרי שיצאתי מהמים היא נזכרה לשאול אם הורדתי איפור מהעיניים, וגם כשאמרתי שכן היא המשיכה לשאול אם אני בטוחה. במקרה אחר הבלנית שאלה שאלות מציקות, וכ־

תגובות *מעיריית ירושלים נמסר: "האחריות לתפעול כלל מבני הדת וההת־ נהלות בהם, ובכלל זה מקוואות, מוטלת אך ורק על המועצה הדתית על פי חוק. הרשות המקומית דואגת לתקצוב ולבניית המבנים בלבד, ולאחר שהם מוכנים הם מועברים לתפעול ולניהול של המועצה הד־ תית. בעקבות פניית העירייה למועצה הדתית הובהר כי כל פנייה לטבול במקוואות תיענה בחיוב". למרות פניות חוזרות ונשנות, במועצה הדתית לא טרחו להגיב על הכתבה, עד למועד סגירת הגיליון.

29.9.2023 ˆ ידיעות ירושלים 20