ירושלים 30.08.24

מדברים על עבודת החקר צילום: | באולפן פרטי

מנפצות את | תקרת הזכוכית צילום: פרטי

אורט מינקוף מדעניות לעתיד

עמל ליידי דיוויס פודקאסט במקום מבחן

להקליט ולבצע שיר הקשור לנושא, לצלם סרט או להציג תערוכת תמונות. "המורים מלווים את התלמידים בכל התהליך ובסופו מתקיים ערב שבו התלמידים מציגים את התוצרים שהם הפיקו ויצרו בתערוכה", אומר אליהו. "ההערכה של העבודות מתבצעת באמצעות פרזנטציות שבהם התלמידים מצימ גים את תהליך העבודה והלמידה על הפרויקט. "אנחנו בית הספר היחיד בארץ המנסה ליישם את התוכנית בצורה הדומה ביותר למבנה המקומ רי אך שתתאים לבית הספר ולתלמידים שלנו". "משנה לשנה בית הספר משתדרג והשמ נה עם המעבר למבנה החדש אפילו יותר", מוסיף בגאווה מנהל עמל ליידי דייויס רפי אלפסי, "הקמנו חדר מוזיקה, אולמ פן הקלטות, חדר כושר מפואר, וחדרים שמתאימים לקדמה ולא היו קודם. התלמ מידים אוהבים לבוא לבית הספר ונהנים לחוות הצלחה שלא חוו במקומות קודמים".

בבית הספר עמל ליידי דייויס, תיכון סטארטאפ ליזמות וחדשנות, התלמימ דים יכולים לבחור לבצע פרויקט בממ קצועות ההומניים; ספרות, היסטוריה, אזרחות ותנ"ך, לבצע חקר סביב נושא ולהציג אותו באמצעות פודקאסט המוקלט באולפן חדיש ומתקדם שנמצא בבית הספר. "אנחנו מיישמים בבית הספר פדגוגיה 'למידה בתמונה הגדולה', תוכנית שנוסדה בארה"ב", מסביר סגן סגן מנהל והרכז הפדגוגי, אופיר אליהו. "התלמידים מלווים על ידי מנטור אישי מהעולם האמיתי, רוכשים מיומנויות, כלים ומושגים בתחומי העניין שלהם, מפתמ חים יכולת חשיבה ביקורתית, מקבלים כלים לחקר מעמיק ויוצרים פרויקטים יזמיים שיש להם השפעה משמעותית על הסביבה. התלמ מידים לומדים עריכת סאונד מקליטים ועורמ כים את הפודקאסט בעזרת מורים מקצועיים". מי שלא רוצה להקליט פודקאסט, יכול

ההייטק ובעיקר רואות שזה לא רק תחום לגמ ברים. "הבנות מוקסמות מהתנאים בחברת ההייטק והן נחשפו לתחומים השונים בחברה. מי שנמצאת בתוכנית מרגישה גאוות יחידה", אומרת רומם. "אני מאמינה שהבנות שלנו ישתלבו בתחומים האלה בעתיד. הן כבר משמ מ � יחידות ב 4-5 תלבות בתיכונים ברמה של תמטיקה, הן יותר מעורבות ופעילות חברתית וזה משפיע גם על עוד תחומים. בתיכון הן רואות את הערך המוסף שהן קיבלו".

הבנות של אורט מינקוף ירושלים סודקות את תקרת הזכוכית עם תוכנית העצמה מגדמ רית לבנות בכיתות ח'-ט'. "הבנות שנבחרות לתוכנית הן חזקות במתמטיקה והן עוברות סדנאות העצמה בנושא המגדר ועל איך הן יכולות לממש את היכולות שלהם", מסבימ רה הרכזת הפדגוגית של בית הספר, אורטל בנות לומדות בתוכנית שנפתחה 20 רומם. כ לפני שנתיים. כיתות ט' משתתפות בחידון לחשיבה מתמטית, הן נפגשות עם חברה שעוסקת בסייבר ונחשפות לתנאים של עולם

קשר שנמשך הרבה אחרי שמסיימים ללמוד צילום: פרטי |

קוראים ויוצרים . אוראל AI ב- | וקנים בתערוכה צילום: פרטי

המסורתי עפים על הכדור

קרית נוער קוראים עם הבינה המלאכותית

. איליה קבשה, אז בחור 1996 זה התחיל ב צעיר והיום רכז חינוך גופני ורכז מועדון הסמ פורט של כדורעף בבית הספר התיכון המסומ רתי על שם ז'ול בראונשוויג, יזם את הקמת נבחרת כדורעף לתלמידי בית הספר. שנה קודם לכן קמה התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל וקבשה התחיל לעבוד על הנבחרת שלו. "היה לנו מבנה היסטורי בשוק", נזכר קבשה. "בתוך הבניין היה לנו פטיו ומגרש כדורעף עם חלונות מכל הצדדים, פרשנו רשת והתחלנו באולם 8 שם. כעבור שנה עברנו לרחוב בית"ר הספורט שלנו עד היום. המנהל הראשון אבי לבסקי, היה זה שנתן לנו לפרוש כנפיים. הוא עדיין בא לכנסים. "כדורעף זה לא הענף הכי פופולרי", מודה קבשה, "אני והמאמן צבי ניסמן, התחלנו לחמ שוב איך אנחנו גורמים לילדים לבוא לשחק. לפי חוק לכל ילד מגיע שעתיים חינוך גופני. שעות של 4 אצלנו ילד בכיתה ז' מקבל עוד ספורט והילדים בוחרים בין כדורגל לכדורמ עף".

על מנת להביא את הילדים לשחק כדורעף קבשה והמאמן שלו עושים להם הרצאות, הדגמות ומשחקים ומביאים להם את נבחרת הבוגרים. "אני גם עושה הרבה פרסומות, יש להם לוח תמונות, המורים עוזרים מאוד כי אנחנו יוצאים לתחרויות. במשחקי הבית הרבה ילמ דים באים לעודד. לילדים שמשחקים זה עושה אחוז מהבנות בוחרות בכדורעף, 80 כיף גדול. אצל הבנים זה חצי-חצי. בסוף כיתה ז' אנחמ נו בוחרים שחקנים לנבחרת. אנחנו משחקים בליגת בתי הספר וגם מנצחים", הוא מתגאה. כארבעה בוגרים הגיעו לנבחרת ישראל, בוגמ רים אחרים חתמו בחו"ל וחלק מהבנות משחמ קות בליגה הלאומית באסא ירושלים. "לרבים מהתלמידים המשחק עזר למצוא את הדרך ולקשור חברים. היו לנו ילדים עולים והספורט עזר להם בשפה ובהסתגלות לחברה וללימודים. הבוגרים כל הזמן בקשר איתי. הם באים לאימון וזה טוב גם לילדים שמשחקים. אני אומר להם 'תראו אותם, הם סיימו בית הספר לפני כמה שנים והם עדיין באים'".

לא פעם מתלוננים על חוסר העניין של הדור הצעיר בקריאה ועל השליטה בשפה העברית, אבל האם הבינה המלאכותית תעשה מהפכה גם בתחום הזה? בישיבה התיכונית קרית נוער שיעורי הלשון קיבלו טוויסט בזכות השימוש . AI ב- "במסגרת שיעור לשון בכיתה ט', כחלק מתהליך עידוד קריאת ספרים תוך שימוש בכלים טכנולוגיים, בחרו התלמידים ספרים, קראו, סיכמו והציגו בעל פה מול הכיתה", מספר המנהל אביחי חרזי. "בכל שלב התמ קדמנו לאתגר יצירתי נוסף: מצגת, המחשה ויזואלית, ובשלב האחרון היה עליהם להציג את התוצר שלהם באמצעות בחירת ציטוט

משמעותי מהספר ולצידו המחשה על ידי בינה מלאכותית. המטרה היתה לאהוב את מקצוע העברית שהתלמידים ייהנו מהלמידה עצמה, שהלמידה תהיה חוויות ומשמעותית". כל התוצרים הוצגו בתערוכה גדולה ומרשימה. "בתחילת השנה אמרו לנו שיש שיעור לשון עם בינה מלאכותית, ולא ידענו מה זה", מספר התלמיד אוראל וקנין, "מאז אני מתעסק יותר עם בינה מלאכותית אם מורה נותן עבודה אני אחוז בבינה מלאכותית ואני חושב 70 נעזר ב שזה העתיד כך שטוב שאנחנו מתנסים בבינה מלאכותית כבר בבית הספר".

מירב שלמה מלמד

ידיעות ירושלים ˆ 30.8.2024 35