ירושלים 31.3.23

יונתן ולפר האהבה שלי היא לא עניין להכרעת הרוב

היום שאחרי המחאה

חברים מהימין פונים אלי בימים האחרונים ואומרים לי משפטים בסגנון: "זה מעליב שאתה לא סומך עלינו שלא ניתן לאף אחד לפגוע בזכויות שלך?" או "אנחנו אלה ששלחנו את סמוטריץ' לכנ ־ סת, ואנחנו מי שיעצור אותו אם הוא ישתולל" וגם "זה אבסורד שאתם בכלל מדברים על פגיעה בזכויות של הקהילה הגאה, אתם אחינו". שנים, לא כל 35 ואז אני נזכר שאם הייתי חי לפני כך מזמן, הייתי מתויג כעבריין סדרתי, הייתי מחוץ שנים רוב מסוים של חברי כנסת, 35 לחוק. היום לפני במסגרת סל שלם של שינויים בדיני העונשין, הפכו אותי לחוקי כשביטלו את האיסור על משכב זכר בחוק. וזה בעצם כל העניין של המחאה שבה השתתפתי: עם כל הכבוד לחברי וחברות הכנסת, מכובדים ככל שיהיו, החוקיות שלי בעולם היא לא שאלה שרלוונ ־ טית כלפיהם – לא במתן זכויות ולא בשלילתן. הז ־ כויות הכי בסיסיות שלי לא אמורות להיות מופקדות בידיהן של שולמית אלוני ויעל דיין, כמו שהן לא אמורות להיות מופקדות בידיהם של אבי מעוז וסמו ־ טריץ', על מצביעיהם היקרים לי מאוד. יש הבדל גדול ומשמעותי בין קביעת מדיניות לבין מתן או שלילה של זכויות יסוד. כשאני נותן לשר כל ־ שהו את המפתחות למשרד ממשלתי, לגיטימי שהוא ידון בשאלות כגון מה מקומם של לימודי מדעי הרוח בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, האם התחבו ־ רה בישראל צריכה להיות מוטת רכב פרטי או מוטת תחבורה ציבורית, האם לפתוח את המשק ליבוא או לסגור אותו במטרה לתמוך בחקלאות המקומית או האם להקפיא או לא את הבנייה בהתנחלויות. בכל מקרה אלו דיונים לגיטימיים במסגרת המאבק בשוק הרעיונות, ובאמצעות חבריי בימין, שהקהילה הגאה חשובה להם, אני אוכל ללחוץ על השרים השונים שהאינטרסים שלי יקבלו מענים ממשלתיים. זה לא דומה בשום צורה למתן המפתחות לשלוט בז ־ כויות היסודיות שלי. בזכות שלי לחיות, בזכות שלי לאהוב, בזכות שלי לנוע בבטחה ברחובות ישראל, בזכות שלי להביע את דעתי, או להשתתף בתחרות בשוק הרעיונות באמצעות הזכות לבחור ולהיבחר. שם אני לא מפקיד בידי אף פוליטיקאי, חכם ומוכ ־ שר ככל שיהיה, את המפתחות. לאף רוב לא צריכים להיות המפתחות להחזיר אותנו לארון. שנים שהקהילה הגאה בישראל כבר לא מחוץ 35 לחוק, ואין לנו שום כוונה לתת לאף חבר כנסת את היכולת, גם אם היא תיאורטית בלבד, להוציא אותנו שוב אל מחוץ לחוק. הכותב הוא יו"ר הבית הפתוח בירושלים וממפיקי ‰ טיפולי הרמה, הליין הירושלמי הגאה

עידו עפרוני "אחרי החמיצות התחושות התהפכו" מאז הקמת הממשלה הימין נמצא שלושה חודשים בתוך מגננה. התחושה שלי ושל עוד רבים בימין היא שהממשלה שנבחרה ברוב מכריע עשתה את כל הש ־ גיאות האפשריות לקידום הרפורמה המשפטית. הזירה בשטח ובתקשורת הופקרה לגמרי לשמאל, והתחושה של רבים בקרב הימין, כולל כותב שורות אלו, היא שהמצב לא יכול להמשיך כמו שהוא. השטח 'בוער', ולא רק כי השמאל דואג להבעיר אותו, אלא כי הימין מרגיש שהוא אומנם נבחר ברוב קולות אבל שהוא לא מצליח לממש שום מדיניות ושאנשיו הם אזרחים סוג ב'. הפגנת הימין הספונטנית שהתארגנה ביום שני בירוש ־ לים מעידה כאלף עדים שהציבור הימני התחיל להתעו ־ רר ויצא בהמוניו. אם בראשון בלילה הלכנו לישון עם תחושת חמיצות, בשני בערב המצב והתחושות התהפכו והרמנו ראש. חזרתי הביתה מלא גאווה, פגשתי אנשים שמאז ההתנתקות לא יצאו להפגין, שלא מוכנים שידרסו להם יותר את הקול או שישתיקו אותם, רק כי הם חוש ־ בים אחרת. הרימו ראש, זקפו קומה, הרפורמה במערכת המשפט יצאה מהתחנה. תפקידנו כאזרחים לתת גיבוי לממשלה ולוודא שהקול שלנו יישמע בבית הנשיא. הכותב הוא תושב העיר ‰

31.3.2023 ˆ ידיעות ירושלים 26