ירושלים 7.6.24

צילום: דיויד פרסטון

מתי רוזנשטיין

לא לפחד לבנות בעמק

האדריכל מתי רוזנשיין, מומחה לעיצוב אורבאני, מסביר איך לבנות נכון במורדות ובעמקים ירושלים היא עיר המובלעות - אוסף שכו־ נות הבנויות בעיקר על הרכסים, מנותקות זו מזו ללא רצף עירוני כשהעמקים מפרידים ביניהן. לצורך ההשוואה היא גדולה יותר בשטחה מפריז אך עם אוכלוסייה של רק כשליש ממנה. למעשה, הגישה התכנונית של בנייה רק על הרכסים מימי השלטון הבריטי הפכה לפרה קדושה שלא ניתן לערער עליה. מה גם שב־ עיני רבים רווחת הדעה שלא ניתן לבנות במורדות ירושלים בגלל שיפועי הטופוגר־ פיה, ושבנייה בעמקים תפגע בעיר. הבעיה היא שעל מנת לחבר בין המובלעות קמ"ר נסללו 125 הפרוסות על שטח של כ־ בעמקים כבישים ואטוסטרדות ואלו למע־ שה פגעו בהם באופן בלתי הפיך. מורפולו־ גיה עירונית זו היא ביטוי מובהק של עיר, המאופיינת בגדילה אורגנית, שלא יכולה לקיים את עצמה ביעילות, במושגים חבר־ תיים, כלכליים ותשתיתיים. לפיכך ניתן לחשוב אחרת על אסטרטגיות תכנוניות שיאפשרו גדילה פנימה, ציפוף, שמירה על הירוק תוך יצירת עיר בת קיימה. לא מדובר בניסיון לטעון שנכון כעת לבנות ולהציף את כל העמקים בבניה, אלא שככל ועולה הצורך לבנות במורדות ובעמקים המהווים חוליה חסרה במרקם האורבני, יש לקבוע עקרונות תכנון לחוליה זו, הכוללים את הנושאים הבאים: מ � תכנון איכותי ליצירת בינוי מדורג ה � שתלב בסביבה ומגשר בין מפלסי טופוגר־ פיה משתנים. יצירת עקרונות תנועה אנכית בשטחים פתוחים וגם מבונים. יצירת קישוריות רגלית רציפה בין כל חלקי העיר, רכסים ועמקים. שמירה על איזון נכון בין שטחים ירוקים פתוחים לשטחי בינוי. קביעת קווי מתאר לרצף שטחים פתוחים וטבע עירוני לרבות קביעת שטחים אסורים לבנייה. בעולם קיימות ערים רבות בהן ישנה בניה רציפה גם באזורים בעלי טופוגרפיה משו־ ויותר, ובירושלים ישנן 20-30% פעת של שכונות הבנויות על גבי טופוגרפיות דומות. לטעמי בחינה מחדש של עקרונות תכנון שנה ושוכפלו במשך 80־ שנקבעו לפני כ השנים, אולי תביא ליצירת עיר עמידה, יעילה ובת קיימא.

עסק (כ)ביש אחת הבעיות המרכזיות של בנייה במורדות היא נושא הכבישים. ככלל, עוד בתקופה שב־ ניית השכונות התאפשרה רק בחלקם העליון של הרכסים, נסללו בעמקים כבישים ואוטוס־ טרדות כשלעצמם היוו פגיעה סביבתית, כמו בנחל רבידה 16 מקטע בגין בנחל ציון, כביש בעמק הארזים. 9 וכביש איך הגענו למצב של 'יצא שכרו בהפסדו'? "אף אחד לא אמר עד כמה הבנייה על הרכס מותר לה לרדת במורד", משיבה צור, "מעבר לכך, מעולם לא קובעו העקרונות האלה בתכנית מתאר סטטוטורית מאושרת". אם לא די בזה, כשהבנייה במורדות החלה היא הצריכה הקמת קירות תמך ענקיים ובלא מעט מקרים יצרה בתוככי השכונה כבישים מפות־ לים וצרים. במורדות גילה כבר נוצרה בעיה קשה במעבר של אוטובוסים, ובחצי השנה הראשונה לאכלוס הפרויקט כלל לא פעלה שם תחבורה ציבורית. גם כיום, לאחר מאמ־ צים והתערבותו של עופר איובי מלשכת ראש העירייה, מופעל רק קו פנימי סיבובי בודד בד־ מות מיניבוס קטן, המקשר את דיירי מורדות גילה רק ליתר תחנות קווי השכונה. במורדות מלחה אגב, לתושבים אין עדיין קו שירות.

זאת מתוך הרצון להימנע מקידום תו־ כניות בנייה שעלולות לעבור מסכת יסוריים בוועדות התכנון מול אלפי התנגדויות ולאחר מכן להיגרר לער־ כאות משפטיות שעלולות לבטל אותן או לעכב אותן משמעותית לכל הפחות. "אנו מאמינים בשמירה על צביון העיר כולל הצורך בשטחים ירוקים ובהגשת תב"ע אך ורק בהסכמות מול הרשויות המאשרות", כך לפי המכתב של ארגון בוני ירושלים והסביבה. "בהתאם לזאת, הארגון לא מתכוון לצאת למלחמה מול עיריית ירושלים ולא להמליץ ליזמים לסכן את כספם תוך חשש כבד שאחרי רכישת הקרקעות יתקלו בהתנגדות או באי אישור הבניה בתובענות שונות. "עקב האמור, מעדיף הארגון ליישר קו עם העיריה ולפעול לתוכניות מש־ מעותיות יותר של פינוי בינוי תוך יצירת עתודות בניה גדולות בבניה בתוככי השכונות לגובה ובהרחבת מתחמי ההתחדשות העירונית ולה־ גיע להסכמות בין הארגונים הירוקים, העיריה והדיירים על בניה צנועה יותר ומשתלבת יותר במורדות" . עוד מדגישים הקבלנים במכתבם כי "כמות היתרי הבניה בירושלים בשנת 7,482 שברה שיאים ארציים עם 2023 יחידות דיור בנוסף לעשרות אלפי יחי־ דות הנמצאות בשלבים מתקדמים של תכנון והיתרים, בעיקר במתחמים של התחדשות עירונית. תוכניות אלו יביאו להקלה במצוקת הדיור בעיר בשנים הקרובות".

בנייה יכולים לתרום הרבה לפתרון אתגר ניהול הנגר העילי, כמו במקרה של עמק הצבאים, שבעזרת סדרה של אגמים טבעיים במורד, מביא לחלחול ואף לטיהור של כרבע מהמשקעים בעיר, ומונע שטפונות בשכונות הסמו־ כות אליו. תכנית כרמית, לעומת זאת, יוצרת סכנה אמיתית של הגברת נזקי שטפונות בכפר הציורי". הקבלנים עברו לירוק בזמן שגישת השמירה על הטבע מת־ נגחת עם הצורך לבנות והרבה, התגלעו בשנה וחצי האחרונות מאבקים מתו־ קשרים בין הרשויות בנושא. ברשות מקרקעי ישראל דוחפים לשווק קרק־ עות לבנייה בכל מקום בעמקים, אפילו בתוכניות קטנות וגבוליות. לעומתם ראש העירייה משה ליאון אימץ מדי־ ניות ירוקה יותר ומתנגד בתוקף למי־ זמים שכאלו, בין אם מדובר בהיקפי ענק כמו ברכס לבן, ובין אם מדובר רק יחידות כמו בליפתא. במקומן 200 ב־ הוא מעדיף לקדם תוכניות פינוי בינוי והתחדשות עירונית בבניה לגובה בעי־ קר בצמוד לצירי הרכבת הקלה. כעת מתברר כי ליאון וארגוני הטבע מקבלים גיבוי מפתיע. במכתב שתוכ־ נו מתפרסם כאן לראשונה, ארגון בוני ירושלים והסביבה מכריז כי יאמץ מעתה את עמדת העירייה לציפוף הבנייה בריכוזים הקיימים, ובשאיפה להגיע להסכמות מול הגופים הירוקים.

כביש הגישה למורדות גילה צילום: יואב דודקביץ' |

ידיעות ירושלים ˆ 7.6.2024 55