איילון מודיעין 12.08.22

נמים ואפשר וצריך לפתח עוד יותר. "התחושה שלי היא שהמתכננים לא עשו סקר רציני מספיק, לא קיבלו פידבק מהתושבים, דבר שמקובל כיום בעולם לפני הוצאה לפועל של תוכניות כאלה". מה הפגם הכי מהותי לדעתך בתוכ ־ נית? "אחת הגישות השולטות כיום בתכ מ נון אורבני היא להתמודד עם העובדה שיש שטחים מוגבלים לפיתוח בשטחים המאוכלסים. הגישה, בלית ברירה, היא לפתור את זה בהגברת הצפיפות, אבל פ � השאלה היא אם זה מתאים לאיזור הש לה. "על פי התוכנית, הצפיפות של מו מ דיעין שלב א' כמעט מוכפלת בשלב ב'. התושבים בכלל לא מודעים למשמעות". אז מה צריך לעשות לדעתך? "לשנות גישה, לחשוב על 'פיזור תכ מ נוני', לא להתרכז באיזור מסוים. חייבים להגביל את הצפיפות כדי לכפות את הפיזור, כולל לתכנן ולהשקיע בתשתית מתאימה לאזורים יותר מרוחקים. עושים את זה בעולם, ובארץ יש צפיפויות נו מ ראיות, ואפילו לא במרכזי הערים, אלא בשכונות מגורים, זה לא הגיוני. "אני תוהה אם הגישה של לצופף את איזור השפלה כמו שמציעים בתוכנית להרחבת מודיעין, עד כדי כך שהאזורים הפתוחים יצטמצמו, כמו גם שטחים חק מ לאיים, היא נכונה". עד כמה התכנון לבנייה צפופה ישפיע על חייהם של עשרות אלפי תושביה העתידיים של מודיעין? "לפי מה שאני רואה, כל האיזור החדש במערב העיר ייהפך למקום עם אופי שונה. תהיה מודיעין הישנה מול מודיעין החדשה. בעיר הישנה יהיו עמקים, צמ מ חייה, שטחים פתוחים ומרחבים, בהם נמ מ צאות המשפחות, וזה לא יהיה קיים בעיר החדשה. שם יהיו פחות שטחים ירוקים. לא יהיה בה רצף של טבע עירוני, ויהיו בה יותר שטחים מסחריים שייראו יותר כמו רחוב אלנבי בתל אביב. מי שיחיה שם יבלה בתוך רשת בינוי צפופה, ירגיש דונמים 50,000 שטח: שטחים פתוחים בתוכנית: דונמים 22,000 שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור: מ"ר מיליון 1.7 תוכנית המתאר 2040/ מד 29 התנגדויות שהוגשו: 15 צפיפות בשכונות: יחידות דיור לדונם יחידות דיור שייבנו: 39,000 מספר תושבים כולל: 240,000

המע"ר. רכבת תת־ קרקעית? "לא הגיוני" צילום: חורחה | נובומינסקי

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז קבעה בשבוע שעבר,

ממשיך להתנגד לזה". רכבת למע"ר?

ומבני הציבור והכבישים הראשיים, העו מ ברים מחוץ לשכונות, שנותרות שקטות". למה הדבר נחשב אז כל כך חדשני? "בניגוד להרבה פיתוחים אורבניים בעבר במדינה, ניסינו לשמר את המצב הטבעי בשטח, לפעול בגישה של קיימות והאופי הטבעי של הקרקע, אלמנט שעו מ בדים איתו בכל העולם. הוכחנו שעמקים יכולים לשמש כעורקי תנועה שכונתיים, וגם כמרכזי חיים שכונתיים". לטענת ספדיה, כאשר הגיעו אליו לראשונה פרטי תוכנית המתאר החדשה, הוא נחרד, כלשונו, משינוי המגמה. "קבענו עובדה שבונים על מדרונות ורכסים. לא פגענו בנוף, והופתענו כאשר הדור הבא הגיע ולקח את השלב השני ‑ להקים עיר חדשה ‑ מבלי להתחשב בעיר הקיימת. נדהמתי שחלק מהעקרונות של תוכנית המע"ר הנוכחית, והעיר כולה, שפיתחנו בעבר, התהפכו. רעיון העמקים לא רק שלא אומץ, אלא בוטל. "על פי התוכנית החדשה לא רק שלא בונים בהתאם לטופוגרפיה, אלא משט מ חים גבעות. אלה דברים מדהימים. "בהתנגדות שלי הבעתי מחאה על הח מ לטה לשטח גבעה מרכזית לצורך בנייה. מדוע לעשות את זה? שימור הטופוגר מ פיה הוא עיקרון שהוכיח את עצמו. אנשי ועדת התכנון טענו במענה להתנגדות שלי, כי השמירה על הטופוגרפיה בזמננו לא עזרה, ונאלצנו להקים מספר קירות תמך, אבל קירות אלה לא פגעו בטבע. הטענה הזו מדהימה אותי". אין תוכנית סביבתית אחת מטענותיו של ספדיה היא על כך שבעוד שבמקומות רבים בעולם נדרש מי שמעוניין להקים מיזמי מגורים או תשתיות להגיש תוכנית מיוחדת העו מ סקת בשימור הסביבה הקיימת, בישראל אין כל התניה שכזו. "למה בכל העולם יש התניה להג מ שה של תוכנית סביבתית בתכנון של יישובים וערים, ובישראל אין? זה לא הגיוני בכלל", הוא אומר. "אחד הנימו מ קים ששמעתי לצורך לשטח את הגבעה, הוא שלנכים יהיה יותר קל ללכת ולהגיע לבניינים ‑ ענייני נגישות. זה הזוי. מה על חיפה? מה היו צריכים לעשות שם כדי לסייע לנכים? להרוס את כל הג מ בעות וההרים? הם עומדים על כך שגי מ לוח הגבעה היא המדיניות הנכונה, ואני

בעיצומו של דיון מיוחד בהתנגדויות לתוכנית המתאר של מודיעין, המוכ מ , כי התוכנית תאושר 2040 רת בשם מד/ ותעבור להפקדה. משמעות הדבר היא כי אחרי שנים של תכנון ודיונים, בקרוב תצא אל הפועל התוכנית להרחבת העיר, שעל פי התחזית תכלול בעוד כעשור מ � אלף יחידות דיור חדשות, ו 39 וחצי כ מ אלף, תוספת 240 ספר תושביה יעמוד על משמעותית לעיר שמספר תושביה כיום אלף. 98 הוא כ־ שנים 22 אישורה של התוכנית מגיע אחרי שהתקבלה במועצה הארצית לת מ כנון ובנייה ההחלטה להקים את העיר, .1996 שאוכלסה בשנת מי שעמל על התוכנית להקמת מו מ דיעין, שתוכננה להיות עיר מחוז בין ירושלים לתל אביב, הוא האדריכל משה ספדיה, מתכנן ערים ישראלי־קנדי בעל זכה 2015 שם עולמי. ספדיה, שבשנת במדליית זהב מהמכון האמריקאי לא מ בפרס וולף על 2019 דריכלות, ובשנת הישגיו המקצועיים, אחראי להקמתם של פרויקטים ציבוריים רחבי היקף בישראל ובעולם, כמו המוזיאון החדש במתחם יד ושם, מרכז יצחק רבין, מתחם ממילה בירושלים, הגלריה לאמנות של קנדה, מתחם מרינה ביי סנדס בסינגפור ועוד. השבוע, ממשרדו בעיר בוסטון שבא מ רצות הברית, העניק ספדיה, שהיה אחד מ � מגישי ההתנגדויות לתוכנית ה 11 ממ תאר החדשה של מודיעין, ריאיון ראשון נוקב ל"ידיעות מודיעין‑איילון" בנוגע לפרטי התוכנית, שחלקים מתוכה מוגד מ רים על ידו כ"הזויים". בלי פגיעה בנוף ש � פנו אליי גורמים במ 1998 "בשנת רד הבינוי והשיכון, וביקשו ממני לה מ כין תוכנית להקמת העיר מודיעין, דבר ששמחתי מאוד לעשות", מספר ספדיה בן . "בסיום הליך למידה, החלטנו על קו 84 ה־ מסוים, שהיה חדשני מאוד בישראל. הגי מ שה הייתה לא לפגוע בנוף האיזור עליו תוקם העיר, להשתלב בגבעות ובעמקים, לא לשטח את הקרקע, כך שכל שכונה תוכננה על גבעה, כשהבתים והבניינים בה מסודרים לאורך קווי הגובה, ובעמקים ימוקמו הפארקים, המרכזים המסחריים

ביקורת חריפה משמיע ספדיה גם בנו מ שא תכנון המע"ר החדש, שאמור להיבנות בחלק הצפון־מערבי של העיר החדשה. "את המע"ר החדש מתכננים לחבר בר מ כבת תת־קרקעית מהמע"ר הישן. אני לא מבין איך יעשו את זה. זו תוכנית שנראית לי בגדר הבלתי אפשרי", הוא טוען. "לא מדובר פה על רכבת קלה כן? זו רכבת כבדה, שצריכה לעבור ממרכז העיר הנו מ כחית למרכז של העיר המקבילה שתוקם, וכל זה בחציבה מתחת לשטח. הדבר הזה לא הגיוני, מופיע בתוכניות, ואושר. תל אביב לא מצליחה לעשות דבר כזה, אז איך זה יצליח במודיעין? זה בלתי נתפס". ביקורת גלויה הוא משמיע גם על החלק בתוכנית העוסק בהרחבתה של תחנת הרכבת "פאתי מודיעין", הממוקמת מול מתחם ישפרו סנטר. לטענתו, הפיתוח המוצע בשטח על פי התוכנית אינו מס מ פיק, ולא הושקעה בו מחשבה מתאימה. "התוכנית מאפשרת פיתוח צר ומוג מ בל בצד הצפוני של התחנה, ואני ראיתי פוטנציאל לפתח איזור רחב יותר, תוך שימור של ואדי ענבה, שאגב, הוא פיתוח שלי. תכננתי את העיר כך שהוואדי יח מ לוף בתוכה. אפשר, תוך שימור הוואדי, להרחיב את הפיתוח ולנצל את המקום המרוחק יחסית מהעיר להקמה של שטחי מסחר, בית חולים, וכל מה שקשור למת מ חם כזה, שיהיה קרוב לתחנת הרכבת ‑ זה ו � ד 30 הכי הגיוני. כרגע מפתחים שם רק

עבדתי עשרות שנים על משהו, זה מפעל חיים, ואני עדיין אדריכל, איש תכנון פעיל, ומאמין שיש לי ניסיון והבנה, ודווקא בשלב שאני מבוקש מאוד, במודיעין החליטו שלא אהיה חלק מזה"

הכשלים בתוכנית

הכפלת הצפיפות בנייה שלא מתחשבת בנוף היעדר תוכנית סביבתית

13

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 12.8.2022