בריאות בשגרה ובמלחמה

וולפסון: יוצרים חיים חדשים בצל המלחמה

ד"ר כנרת ריסקין והצוות. צילום: המרכז הרפואי וולפסון

לצד הפעילות השגרתית המאומצת, ובעוד , מחלקת 8 רבים מאוד בצוות מגויסים בצו נשים ויולדות במרכז הרפואי בחולון קלטה מטופלות ויולדות שפונו מהדרום והצפון, תוך עריכת התאמות משמעותיות ומתן מעטפת שירותים רגישה ומיטבית

יצאה לאפטר ויילדה את גיסתה ), בימי שגרה מתמחה בגינקולוגיה בוולפסון, 34( ד"ר כנרת ריסקין גז גויסה למילואים כמ"פ רפואה עם פרוץ המלחמה. היא לא תיארה לעצמה שבאפטר הראשון שאליו תצא לאחר שבועות ארוכים בשטח, היא תיילד את גיסתה, הדר שלם. "אנחנו יושבים על הגבול ודואגים לתת לפצועים מהרצועה טיפול ראשוני ולייצב את מצבם", היא מסבירה. "אני אדם טוטלי, וכשיש מקרה חירום במילואים, אני מגויסת כולי. לרופאים יש יתרון בתפקידים כאלה, כי אנו יודעים איך להתנהל במצבי חירום, וכמובן, ידעתי שאם אהיה בפעילות, לא אוכל ליילד את הדר". אלא שבאורח פלא הכוכבים הסתדרו, כשבעלה של הדר יצא לאפטר לרגל יום הולדתו. "באותו ערב התחילו צירים. כשחייגתי לכנרת גיסתי, הבנתי שגם היא באפטר, ומיד קבענו להיפגש כולנו בחדר הלידה", מספרת הדר ומוסיפה שהתרגשה מאוד. "תמיד ידעתי שאלד בוולפסון בזכות כנרת. חוויית הלידה הראשונה שלי הייתה פשוט מושלמת. הידיעה שכנרת ובעלי לצידי הורידה לי את כל הלחץ, וקיבלתי יחס מדהים מכל הצוות". במקור כלל לא היה מתוכנן שד"ר ריסקין גז תהיה אקטיבית בלידת גיסתה, אולם לדבריה, "המיילדת המקסימה ביקשה שאקבל את הלידה. זה היה רגע מרגש מאוד ובלתי נשכח עבורי". "רק בישראל תיתכן מציאות שבה מתמחה מצטיינת בבית חולים אוניברסיטאי היא במקביל מפקדת פלוגת רפואה בדרגת רס"ן ולוחמת בקרבות בדרום. הניגוד הבלתי נתפס בין הלחימה והמיילדות, והדרך שבה ניתן לשלב את שניהם – מרגשת, עוצמתית וייחודית לישראל", מסביר פרופ' וינר, "אנו גאים מעומק הלב ומצדיעים לד"ר ריסקין גז על לחימתה ומנהיגותה בדרום ובמקביל שמחים על שזכתה להשתתף בלידת אחייניתה".

אפשר להקל עליי. החוויה בוולפסון הייתה פשוט מדהימה. קיבלתי חדר פרטי ומרווח ואפילו דאגו להכניס מיטה נוספת עבור אימא שלי". יום אחד המוניטור שאליו חוברה קרין החל לצפצף, וזוהתה האטה בדופק העוברית. מנהל האגף פרופ' ערן וינר עשה לקרין אולטרסאונד והכניס אותה לניתוח קיסרי בהול. ופחדתי מאוד, 34 קרין: "הייתי בשבוע התפללתי שהכול יהיה בסדר. בחדר הלידה ביקשתי שישמיעו לי שיעור תורה של הרב יגאל כהן. הצוות היה נפלא ומכיל, והרגיע אותי כל כך. הלי מ דה הייתה קלה, מהירה ועברה בהצ מ לחה. התינוקת הועברה לאשפוז בפ מ גייה, וכל הצוות שם היה פשוט קשוב ומדהים". בנר הראשון התינוקת, שקיבלה את השם אריאה עמנואל, השתחררה מהפגייה: "אני מרגישה את שחר איתי בכל צעד. רק בחנוכה שעבר כתבתי פתק וייחלתי למצוא את עצמי נשואה עם תינוקת. שחר ואריאה עמ מ נואל הם הנס שלי", מסכמת קרין. "הלידה של קרין הייתה שונה מכל דבר שהכרנו", משתף פרופ' וינר. "הר מ צון והנחישות שלה משכו אליה כמו מגנט את הצוות הנפלא שלנו, כדי לצאת יחד למשימה מורכבת – לסיים את ההריון למרות הקשיים והנסיבות בידיים מלאות. חשנו מחויבות לא רק לקרין, כי אם גם לשחר ז"ל, שאותו לא זכינו להכיר פיזית, אך הרגשנו מחויבים גם אליו ולזכות שלו לבת בריאה". מרפאות ללא בירוקרטיה בימי שגרה מחלקת היולדות בוולפסון היא מקום עסוק מאוד, אופטימי ושו מ קק חיים. גם ימי הלחימה, בעוד אנשי , ממחישים כיצד 8 צוות מגויסים בצו במציאות מורכבת, אפשר לתפקד במ מ קצועיות מרבית. זאת תוך היערכות מהירה ומתן מענים לשורה ארוכה של צרכים, ותוך הקפדה על חדר פרטי

רק לפני כמה חודשים, כשהיא בה מ ) תכננה 30 ריון מתקדם, קרין גז ( בהתרגשות את נישואיה לשחר בן נעים. מ � בספט 7 "היינו אמורים להתחתן ב מ בר, אבל עקב בדיקת חלבון עוברי לא תקינה, הוגדרתי בהריון בסיכון, והח מ לטנו לדחות את האירוע לקיץ הבא". אלא שהתוכניות נגדעו בשבת השחו מ רה, אז נרצח שחר בידי מחבלי חמאס במסיבת הנובה, שם חגג יום הולדת לחברו הקרוב. "אני הייתי אצל הוריי. התעוררתי בבוקר לקול האזעקות ומיד התקשרתי לשחר, אך הוא לא ענה. כתבתי לו שאני רק רוצה לדעת שהכול בסדר, והוא כתב: 'אני לא יכול לדבר, יש מחבלים בחוץ'". למחרת בבוקר התקבלה הבשורה המרה על הירצחו של שחר. בד בבד מצבה הפיזי של קרין החמיר. "בחו מ דש השמיני התחלתי לסבול מזרימות דם לא תקינות ומכאבים עזים ברגל שמאל, שהתפשטו בהמשך לידיים, האגן והגב, זה הגיע לכך שנאלצתי לה מ תנייד בכיסא גלגלים. החלטתי להתא מ שפז עד הלידה. האחיות היו נפלאות, ניגשו כל הזמן ושאלו אותי בחיוך איך

נתונה בסטרס בשל המלחמה, קיבלנו על עצמנו להיות זמינים גם למפונות מאזור הדרום. המענה המערכתי שלנו היה לפתוח מרפאה ללא שום בירוק מ רטיה וללא תשלום לכל מי שצריכה מענה במיילדות וגינקולוגיה, כולל סקירות וכל מה שנפל בין הכיסאות", מתאר פרופ' וינר, ומשתף במקרים של מפונות שהגיעו למרכז, ושבכל מקרה היה צורך לטפל גם בסיפור הרגשי מלבד זה הרפואי. "לא היה למטופ מ לות איפה לגור, וסייענו בארגון חדרי אירוח עבור בני הזוג והמשפחה. עם צוות חסר ועודף מורכבויות, כולם נד מ רשו להיות במיטבם, לטפל במיילדות בתנאים מורכבים יותר, וזאת בנוסף לאוכלוסייה שצורכת את שירותי המ מ רכז בשגרה". לדבריו, נכון להיום מחלקת נשים ויול מ דות בוולפסון כבר סיגלה שגרת מל מ חמה. "בסוף כולם זכו למענה וקיבלו רפואה מצוינת", הוא מסכם. הכתבה מטעם בי"ח וולפסון

לכל יולדת, בדרכה להביא לעולם חיים חדשים, שבצידם שמחה ונחמה. "האירועים בדרום נפלו על הצוות והמטופלות כרעם ביום בהיר ונד מ רשנו למהר ולערוך התאמות באופן העבודה", אומר פרופ' וינר. "הזמן הוא פקטור מרכזי בהיריון ובלידה; שום דבר לא קופא, ובעיות לא נעל מ מות. עם גיוסם של רופאים, רופאות, אחים ואחיות או בני זוגם, כוח האדם הצטמצם, וזאת בשעה שלא רק שלא נרשמה ירידה בפעילות המחלקתית – להיפך". לדבריו, מתוך אנשי הצוות שגויסו, בולט רוב נשי של רופאות; שלוש מהן בתפקידים קרביים כרופאות גדודיות. "זה היה מאתגר מאוד, כולם התגייסו, כולל בכירים שחזרו לעשות תורנויות, ומי שלא גויס, לקח על עצמו יותר כדי להעניק שירות מיטבי בזמינות מלאה למטופלות". התאמות נערכו גם בקרב המטופלות. "חוץ מהאוכלוסייה המקומית, שהייתה

ד"ר ענת אורון מנהלת המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד, קרין גז ופרופ' ערן וינר מנהל אגף נשים ויולדות. צילום: פרטי

21 ׀ בריאות ׀ 2023 דצמבר