בריאות רפואת העתיד

בכירי טבע במעבדות של אוניברסיטת תל־אביב במסגרת – "טבע אקדמיה" שיתופי פעולה 50־ למעלה מ של טבע עם האוניברסיטאות המובילות בישראל לפיתוח תרופות מקוריות, בין היתר, בתחומי האימונותרפיה ומערכת העצבים המרכזית. מימין לשמאל: ד"ר דנה בר־ און מנהלת "טבע אקדמיה", פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, אוניברסיטת תל־אביב, נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס, פרופ' עודד רכבי, אוניברסיטת תל־אביב, ומנהל המו"פ הגלובלי והמנהל הרפואי הראשי של טבע, ד"ר אריק יוז צילום: סיוון פרג'

לאחר מכן אנחנו עובדים עם החוקרים על השלבים הראשונים, במעבר ממעבדה לתעשייה, ובהמשך אם הפרויקט מצ ־ ליח להראות הוכחת היתכנות מבוססת, יש לנו אופציה לקבל רישיון ממעבדות החקר באוניברסיטאות לפיתוח של הת ־ רופות בתוך טבע. אלה המוצרים שייכנסו לצבר שטבע תפתח ותייצר בשנים הקרו ־ בות. בהקשר זה אני מבקשת לציין לטו ־ בה את "הרשות לחדשנות", שאיתה אנחנו עובדים צמוד ומגישים מענקים משותפים לשם פיתוח רעיון מוקדם למסחור עתידי. עיקר הפעילות שלנו כרגע היא דרך שיתופי פעולה סביב בחינה ופיתוח של טכנולוגיות ופיילוטים משותפים בכל שלבי הפיתוח, ובישראל, יש לציין, המבחר ממש מרשים. "בנוסף לפני שנתיים הקמנו ברחובות, יחד עם חברות הפארמה 'אסטרהזניקה', AION 'מרק' ו־'פייזר', את האקסלרטור ' י � ' – מעבדת סטרטאפים בתחום הב LABs נה המלאכותית, לשם האצת הפיתוח של י � , משלבי הג AI תרופות חדשות בעזרת שותפות גם AION לוי ועד הקליניקה. ב־ ' והן IBF שתי קרנות הון סיכון אמיתי ו־' מייעצות בפן העסקי. בכל שנה כל השו ־ תפים מפרסמים מספר אתגרים בתחום פיתוח התרופות ויזמים ישראלים ומחו''ל יכולים לפנות ולהציע פתרונות. החברות בעצמן שותפות לאתגרים ותומכות בי ־ זמים שנבחרו עבור כל אתגר ומסייעות להן להקים את הסטרטאפים החדשים. שותפה נוספת היא חברת 'אמזון', שמ ־ ספקים את החלק החישובי הטכנולוגי. "שמונה חברות סטרטאפ פועלות כיום ב־ . יש לנו גם חברות בתחום יצירת AION נוגדנים תרפואיטיים בעזרת טכנולוגיות וכן בתחומי ייעול של ניסויים קליניים AI ועוד מגוון כיוונים מעניינים. ניתן לומר, שישראל שממנה טבע צמחה והתפתחה לעולם, ממשיכה להיות מרכזית להווה ול ־ עתיד של טבע". הכתבה מטעם טבע

חקריים באקדמיה הישראלית היא נדירה, גם הפיזור הגיאוגרפי הקטן מסייע ומאפ ־ שר את העבודה". איך השפיעה המלחמה על הפעילות? "לאורך השנה, השתדלנו להמשיך את הפ ־ עילות כמה שיותר. שיתופי הפעולה נמשכו ולא ויתרנו לרגע. דווקא העיסוק במדע פורץ דרך ובחדשנות הישראלית נתנו לנו תקווה וחוזק. למרות שיש סטודנטים וחו ־ קרים במילואים, מפונים וכו' כולם נרתמו להמשיך כמה שיותר את העבודה, גם מול העולם, ולא לוותר, להמשיך לקדם כמה שיותר את המדע בארץ, ולקוות כולנו לי ־ מים טובים יותר". במסגרת החדשנות, האם טבע מתמקדת בתחומי טיפול ספציפיים? "תחומי הליבה של החברה כוללים כיום נוירולוגיה, מחלות אימונולוגיות (בעיקר אוטואימוניות – דוגמת קרוהן, קוליטיס ודלקות עור) ונשימה. כבר שנים שאנו מתמקדים במערכת העצבים המרכזית פ � ), מטרשת נפוצה, דרך פרקינסון וה CNS ( רעות תנועה, ועד ניוון מערכות רב־מערכ ־ תי. תחום חשוב אחר שתופס תאוצה רבה בטבע בשנים האחרונות קשור למחלות פסיכיאטריות, כמו סכיזופרניה". "אנחנו בוחנים איך בינה מלאכותית יכולה לייעל עבורנו את התהליך המורכב של ני ־ סוי וטעיה, לצמצם את העלויות העצומות ואת השנים הארוכות עד שמולקולה מגי ־ עה לשוק. זה הכיוון שכל חברות הפארמה בעולם נכנסות אליו, שהוא בעל פוטנציאל אדיר, ואנחנו רק בשלבי היישום הראשו ־ נים. למשל 'ביולוג'יק דיזיין' שעשינו איתה שת"פ היא חברה שבונה נוגדנים בטכנולו ־ ת � . זה צפוי לשנות את עולם ה AI גיה של רופות בעתיד". באיזה שלב פיתוח טבע משתפת פעולה עם אוניברסיטאות או סטרטאפים שונים ובאיזה אופן? "אנחנו מוכנים להתחיל מוקדם, לפעמים מרמת הרעיון הראשוני של החוקר/ת.

המוצר. הקבוצות עבדו יחד עם המנטורים המצאות מבריקות 30 והיה מרגש לראות של דור העתיד של ישראל, שמגיע מכל חלקי הארץ". שפטו בתחרות השנה: פרופ' רונית סצ'י־ פאינרו, דירקטור המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב וחברת דירקטו ־ ריון טבע, ד"ר ערן הררי, מנהל הפיתוח המוקדם, במחקר ופיתוח האינובטיבי טבע, ד"ר אלונה ברנע, ראש תחום מחקר נוירולוגי להנדסה ביו־רפואית, מפא''ת, ד"ר יעל גרונבאום־כהן, שותפה ומנהלת, ורם וייסבורד, יזם ובכיר aMoon Alpha בתעשיית הביוטכנולוגיה. "מלבד חיפוש אחר מולקולות חדשות, אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשות ועו ־ בדים עם סטרטאפים צעירים יחסית על פיילוטים משותפים. למשל סטרטאפ שרו ־ צה לשפר את הטכנולוגיה שלו לצורך שי ־ פור הניסויים הקליניים שלו, או בנייה של ניסויים, או זיהוי של מגיבים/לא מגיבים לתרופות - לכל אלה מציעים סטרטאפים ו � , חלב RNA, DNA שונים עיבוד מידע מ ־ נים שיכולים לתת אינדיקציות לתגובה של תרופה. גם כאן אנחנו יוצרים שיתופי פעולה במט ־ רה לבחון יחד בקבוצות את הטכנולוגיות האלה הן בישראל והן ברחבי העולם – אוסטרליה, ארצות הברית ועוד". "אנחנו עובדים עם האקוסיסטם כולו – גם חוקרים צעירים וגם ותיקים, ביחידים או בקבוצות מחקר, ושואפים להוות מרכז של עבודה משותפת, כי טבע היא בין החברות היחידות שיש להן בישראל מרכז פיסי למ ־ חקר ופיתוח, אז אנחנו מעוניינים בשיתופי הפעולה האלה, שבהם טבע תשתף פעולה עם החדשנות הקיימת בישראל, שהיא הטופ של הטופ, גם בהשוואה לנעשה בת ־ חום בעולם. הצפיפות של הכישרונות המ ־ לא רק מולקולות גם טכנולוגיות חדשניות

סטודנטים וסטודנטיות, ותכף 150 מעל אנחנו פותחים את השנה השישית של הפורום. מדובר בתוכנית שנתית של מפג ־ שים חודשיים, שבהם הסטודנטים מציגים רעיון חדש משלהם, ואנחנו מלמדים אותם על מודלים עסקיים, מוצר, איך לפתח ולה ־ בין את השוק והחולים. במחצית השנה, לאחר שהם מראיינים רבים בקהילה, הם מציגים את כל הרעיונות ובוחרים מתוכם מובילים, כאשר על כל רעיון כזה עובד 10 צוות חוקרים. בסוף השנה מתקיימת תח ־ , ובמהלכה נבחרות חמש Bio-Mix רות קבוצות להצגת הרעיונות, כאשר חבר שו ־ פטים מקצועי, המורכב מבכירי התעשייה, שואל שאלות קשות ובוחר במנצח". ד"ר בר־און מספרת, שהרעיון הזוכה השנה, "הגיע מסטודנטית שהסתובבה במ ־ דינות רבות, שבהן אין מספיק בתי חולים או מרכזי בדיקות זמינים, וצריך גם לזכור שבמדינות רבות שחפת היא עדיין מחלה נפוצה וקשה לאבחון. הקבוצה הזוכה פי ־ תחה ערכה ביתית, שמבוססת על סנסו ־ רים ואפליקציה ייעודית, שמאפשרת יצי ־ רת קשר עם מרכז רפואי לקבלת אבחון רשמי". במקום השני נבחר מכשיר התומך בהש ־ רשה בהפריה מלאכותית. "החלק האחרון של ההשתלה הידנית לא מתבסס על טכנו ־ לוגיה. בקטע זה התהליך נוטה להתפספס והרעיון היה לפתח מעטפת, שתעטוף את העובר, תגן עליו ותפריש פקטורים שמעו ־ דדים השרשה והתפתחות של העובר", היא מסבירה. במקום השלישי היה אבחון מוקדם של סרטן האשכים. "סביב סוג סרטן זה יש פחות מודעות והרבה בושה, ומנגד סיכויי ההחלמה בעת גילוי מוקדם טובים מאוד", מציינת ד"ר בר־און, ומוסיפה: "הקבוצה פיתחה אולטרסאונד ביתי לאבחון, בא ־ מצעות בדיקה מונחית מרחוק, בדומה לאולטרסאונד הביתי בהיריון. הקבוצה ממש בנתה והביאה לתחרות אבטיפוס של

15 ׀ בריאות ׀ 2024 דצמבר