בונוס ירושלים 04.08.23

צילומי בתי הספר: יוסי מסטרס, גרינקו אנרג'י (באדיבות חברת 'עדן')

בית הספר 'הרב עמיטל'

שמש על גגות עירי

בית הספר 'הימלפרב'

גגות של 132 מוסדות חינוך בוצעו עד כה מ"ר כל 500 ( אחד)

בית הספר 'עופרים'

מ"ר 6,800 פאנלים סולריים על אצטדיון טדי

לעניין ומבקשים מאיתנו להטמיע את לימוד הנושא בתוכניות הלימוד שלהם". איפה אתם עומדים עם קידום הנושא החם - ובטח בעיר דתית כמו ירושלים - של אגירת החשמל? "מבחינה מאקרו־כלכלית אנחנו קודם עוסקים באיתור מוקדים חשובים לשמר אנרגיה לעת מחסור, אי אספקה או שעת חירום. מדובר בבחינה של מספר חלופות כי בירושלים המורכבות והרגי־ שויות מאוד גבוהות בנושא.

באשר למוסדות החינוך, מדגיש שחר, אלה נהנים בתהליך מהשבחת הנכס, שכולל איטום ברמה גבוהה, חידוש תשתיות של מערכות חשמל ואמצעי בטיחות. גגות 25-20 לפי התוכנית השנתית ההספק הוא של בשנה, כשהפעימה הראשונה תסתיים בחודשים הקרו־ בים. מספר דומה של כיסוי גגות בפאנלים יבוצע גם בכל רחבי העיר. בין היתר ניתן למנות במיזם 2024 ב־ את גגות בתי הספר של 'דוגמא' בשע־

נורות אדומות אצל הערים האחרות, וצריך להתחיל לחשוב איך להיערך לשני נושאים חשובים: הבטחת רציפות אנרגטית לערכים ולמוקדים האסטרטגיים של כל עיר - תעשייה, תחבורה, מוסדות ציבור וביטחון, ובנוסף להשקיע מאמצים להשאיר את מחירי האנרגיה בשליטה. "ברמה הטקטית אנחנו פועלים לפריסת מערכות קליטה ואגירה, שדות סולריים ואספקה למוסדות עי־ רייה, ואסטרטגית אנחנו מתמודדים כאמור עם הרגול־ ציה בענף, לרבות משק הגז, בשאיפה להפוך לאחראים על האירוע, ונכון לנו כרשות להיכנס אליו. יש לנו אחריות על התושבים שלנו ונדרשים לקבל החלטות מאוד דרמטיות. בנינו תפיסת עולם שלמה סביב הנושא הזה. הרכבת הקלה שפועלת חשמל היא דוגמא לת־ שתית משמעותית אך היא רק אחת מני כמה. אנחנו רוצים ואף מחויבים לעמוד מאחורי הדבר הזה". עולים לגג אז מה בינתיים נעשה בפועל? "בתור התחלה היינו הרשות הראשונה שלקחה על עצמה לפרוס בעיר באופן נרחב עמדות טעינה לר־ כבים חשמליים מבלי להיתלות בגורמים חיצוניים ('אינהאוס') כדי להעמיד בראש את האינטרס הציבו־ רי לפני הכלכלי. בהקשר זה אנחנו בוחנים גם קירוי חניונים, אך כרגע העלויות עדיין גבוהות. אנחנו מחפ־ שים מודל שיאפשר הצללה וניצול מיטבי של השטח". אולם ללא ספק המאמץ הניכר ביותר בשטח הוא בנושא הגגות. לפני כשנתיים חודש על ידי 'עדן' מיזם של חברת 'מוריה' העירונית, שהחל לפני עשור, שכולל פריסת פאנלים לקליטת אנרגיה סולרית על גגות של מבני ציבור, בעיקר מוסדות חינוך, בטכנו־ לוגיות חדישות. עד כה חברות הבת של העירייה 'עדן' מ"ר כל אחד, 500 גגות בשטח של כ־ 132 ו'מוריה' כיסו וב'מוריה' גם הושלם לפני מספר שנים פרויקט ענק של התקנת קולטי שמש על אצטדיון טדי (הראשון בי־ מ"ר. נכון להיום מדובר בנתון 6,800 שראל) בשטח של ל � אלף מ"ר של שטחי גג סו 80 מרשים שעומד על כ־ מיליון שקל. 75 ריים בהשקעה שמוערכת עד כה בכ־

מ"ר 79,500 קולטני שמש ברחבי מבני הציבור בעיר

רי חסד, 'הימלפרב' בבית וגן, 'דרך תבונה' ברמות, 'הרב עמיטל' בהר חומה ועוד. בנוסף בעירייה נערכים לחי־ דוש והשבחה של מערכות קיימות וגם דואגים לתשתיות של מבנים עתידיים שיוקמו בהליך של התחדשות עירונית. "הרפרנטים שלנו עובדים במ־ שולב עם צוותי התכנון השו־ נים", מעיד שחר. מה עושים עם מבנים שהוגדרו לשימור?

"אנחנו רוצים לייצר מרכזי חוסן אנרגטיים בשיתוף מחלקת הביטחון בעירייה לפי מודל של 'איים אנרגטיים' שאינם תלויים ברשת הארצית, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות. איים כאלה נרצה ליישם בכל שכו־ נה, כמענה על פגעי מזג אוויר, רעידות אדמה ותרחישי מלח־ מה. זה מודל משולב של סולרי ואגירה שמצריך שינויים רגול־ טוריים, ובקיצור עוד יש הרבה מאוד עבודה. לגבי 'חשמל כשר', אנחנו בוד־

הידעתם? אפשר לטעות ולחשוב שככל שיותר חם אנרגיית השמש שנקלטת בפאנלים הסולריים עוצמתית יותר או מועברת בנפח יותר גדול או מהיר. אך בפועל האמת הפוכה והצורך הוא רק ביותר אור - לא יותר חום

מיליון שקל 75 השקעה בפרויקט עד כה

נתונים: עיריית ירושלים

"ההתקנות לא יוצאות לפועל עד שכל המוסדות ומחלקות העי־ רייה הרלוונטיות חתומים על זה. בוחנים כמובן כל מבנה לגופו ולא כל גג מתאפשר. עם זאת יש כל מיני פתרונות, ומ־ קומות עם רגישות לנראות משתמשים למשל בפאנלים שוכבים וגמישים". מהו ההישג הנדרש מבחינתכם בטווח הנראה לעין? "בעתיד הכוונה היא שהחשמל שנמכר חזרה לחברת ל � יביא לאיפוס אנרגטי של מוסדות החינוך ו החשמל * חיסכון בעלויות. המשק הסגור של 'עדן' מאפשר לקחת את הרווחים ולהשקיע אותם חזרה בעולם האנרגטי. נשאף להיות דוגמה מובילה לערים אחרות איך לשמור את הכסף בבית ולא לתת לגורמים שלישיים לקחת מזה. באשר למטרה כרגע, מדובר על הגעה לייצור של י � מגה וואט חשמל בשנתיים הקרובות. במוסדות ח 20 נוך של מזרח ירושלים, אגב, יש מודעות גבוהה מאוד

קים מודלים נוספים ייחודיים לי־ רושלים שיוכלו לתת מענה יותר רחב ונכון ויותר זול מאשר הפתרונות האחרים, בין היתר למשל על בסיס גז". לסיום, מה מענה הביניים הכי דחוף שהיית מבקש מהרגולטור? "כמו כל יתר הרשויות, היינו רוצים שינוי בהגד־ רות התעריפים של החשמל על מנת לייצר יותר ויותר גגות ירוקים. המודל הכלכלי כיום עם כל הריביות של המשק מקשה מאוד והרבה מיזמים נופלים בגלל עלויות יתר. "מעבר לזה, חשוב לזכור שאזורי הביקוש המשמ־ עותיים יותר הם בערים הגדולות יותר מאשר בשדות ובפריפריה, והן גם יכולות להיות כוח העזר של משק החשמל. חשוב לתת לנו לבסס את הכלים עכשיו מתוך הבנה שהעיר היא הפתרון ולא הבעיה".

*כאשר צרכנים וגופים גדולים ואפילו משקי בית רגילים הופכים לספקי חשמל בעצמם (על ידי התקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות), את העודף שנותר מהשימוש העצמי שלהם הם למעשה יוכלו למכור לחברת החשמל

7

ידיעות ירושלים ˆ 4.8.2023