בונוס ירושלים 1.09.23

צילום: שאטרסטוק | יעילה אך לא מושלמת. בוצרת

הפתרון המכני הבוצרת המכאית מבוססת על מרכב גבוה דמוי טרק־ טור על גבי ארבעה גלגלים גבוהים. בין הגלגלים מצויה מערכת של מוטות אליפטייים המיועדים לניעור העץ, ואליהם מחוברת מערכת שאיבה. מעליהם נמצאת מע־ רכת המיון והאחסון, ובחלק מהבוצרות יש גם מסוע לפ־ ריקת היבול. תא הנהג מצוי בחלק הקדמי העליון, ובו נמצאת גם מערכת הבקרה על מערכת הקטיף, ולצידו נמצא מנוע הכלי. יש גם בוצרות נגררות שרתומות לטרקטור חקלאי רגיל ופועלות בצורה דומה לבוצרת ייעודית. הבוצרת מיועדת לבציר ענבים המיועדים לייצור יין או מיץ ענבים אך אינה מתאימה לקטיף ענבי מאכל. השימוש בבוצרת מאפשר קטיף שטח נרחב של דונם בתוך שעה בלבד, בעיקר לטובת התזמון המדויק 5־ כ הנדרש כדי להשיג יבול איכותי. עם זאת, בשונה מבציר ידני, שבו נשארים האשכולות והפרי בשלמותם עד הגעתם ליקב, הבוצרת פוצעת את הפרי וחלק מהנוזל מתחיל לצאת מהענבים, דבר המתחיל למעשה את תהליך התסיסה של היין. בשל כך הבציר מבוצע בשעות הבו־ קר המוקדמות כאשר מזג האוויר קר, והיבול מובל במהירות ליקב לשם ניהול מבוקר של תהליך ההתססה והכנת היין. לדברי ביר, הבעיה היא שלכרמים הן לא פתרון אופטי־ מלי. בקטנים הרבה יותר מורכב להעביר בוצרות כי הם לא בנוייים לזה. אומנם יש בוצרות קטנות, אך הן נוטות לפגוע לפעמים בכרם ובגפנים. ביקבים גדולים יש פחות בעיה כזאת, ורובם כבר עברו לבציר מכני. מי שמתכנן נטיעות כיום יעדיף לעשות כן בצורה שאפשר יהיה לב־ צור מכנית וידנית.

בה. מאותה סיבה, גם היקבים הגדולים שקל 100 צמצמו ביינות היקרים של ה־ לבקבוק. לזה צריך להוסיף את המחסור אחוז מהפרי 20 ביבול, שהרי אם חסרים אחוז מהיין. 20 אז יהיו חסר "אז או שיעלו המחירים או שיהיה קשה להשיג יין, ולחלק מהיקבים זה עלול להיות מכה כואבת מאוד. אצלנו בינ־ תיים ממשכים תוכניות כרגיל, מנסים לצמצם נזקים ולעמוד ביעדים, ובאופן כללי מקווים לטוב". איפה המדינה? איזשהו גורם ממשלתי מנסה לעזור? שמרון: "היינו רוצים שבמשרד החק־ לאות ינסו לחשוב יחד עם היקבים מה עתיד הענף, בדגש על הגידולים הח־ קלאיים. רק שבינתיים אנחנו לא שו־ מעים ממנו כלום. יש התאגדויות של ייננים וכורמים, ויש את מועצת גפן היין, שתומכת ועוזרת, אבל אין גורם שמתכלל את כולם. בסוף, כשצריך לדון באיזה זנים צריך לייבא לארץ, שזה לא מעט התעסקות ובירוקרטיה, ולעשות מהלכים ארוכי טווח, אז צריך להתחיל לעבוד על זה מעכשיו. זה תהליך רגול־ ציה ארוך מאוד. "צריך גם כמו שאמרתי לחשוב על פתרונות טכנולוגיים חלופיים לבציר ידני ולייצר חממות טכנולוגיות חק־ לאיות שמתעסקות בדברים האלה. אבל דבר ראשון, לבוא ולהקשיב מה הבעיות שלנו, כי לא בטוח שהם ערים להן". "מסייעים במגוון דרכים לחקלאים" ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בכל הנוגע לשמירה על ביטחון המ־ זון של ישראל, ובתוך כך פועל למען החקלאים, ומלווה את כלל המגדלים, לרבות מגדלי הגפנים והענבים, מבחי־ נה מקצועית באמצעות מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד הח־ קלאות, וכן באמצעות המחוזות הפזורים ברחבי הארץ. "מדובר בגורמי מקצוע הנמצאים בקשר שוטף עם המגדלים, מגיעים אל השטח, מסייעים במציאת פתרונות, ועוקבים אחר אתגרים ובעיות הצפות במטרה למצוא לענות על כלל הצרכים. מעבר לליווי המקצועי, המשרד מפרסם מידי שנה קולות קוראים הפונים לכלל המגדלים, במטרה לסייע באמצעות תמיכות. "רק באחרונה פרסם המשרד תמי־ מיליון ש"ח שמטרתה היא 30 כה בסך לעודד שילוב של טכנולוגיות חקלאיות בחקלאות המקומית. כל התמיכות מפו־ רסמות ומונגשות באתר המשרד".

מספר. "אצלי עד כה נבצרו למעלה . הפרי 40-35־ דונם ונותרו עוד כ 25־ מ אומנם נראה טוב, אבל כמותית יש ירי־ ב � אחוז מהצפי המתוכנן, בל 20 דה של נים וכך גם לגבי האדומים". "זו שנה שמצטרפת לרצף של השנה שעברה, שבה לא בצרתי בגלל שנת , שבה גם חווינו 21/20 השמיטה, ולשנת פיחות באופן דרמטי. מעבר לדילול בכ־ מויות הפרי, לכל זה כמובן צריך להוסיף עלויות טיפול, ייקור חומרי גלם ברמת הייצור, עלויות עובדים, החביות, ארי־ זה וביקבוק". נחמני גם מציין שהבעיה היא לא רק אצלנו באזור או אפילו רק בארץ. "גם בעולם מדברים על כך שיש פחות יבולים באופן דרמטי", הוא אומר. "למשל, כרמים שלמים בגרמניה שאב־ דו, שריפות ענק בכרמים בדרום ספרד. אני בטוח שתהיה לזה השלכה ברמה כזו או אחרת על הביקושים והמחירים". בחזרה לשוק הישראלי. מהן המשמ־ עויות הצפויות לנוכח השנה הקשה? ביר: "ייתכן שנחווה בשוק מחסור . הרבה 2023 משמעותי של יין משנת ', שהיתה שנת 22 יקבים לא יצרו יין ב־ שמיטה, וככזו גם יותר קשה למכור

שיטות מכניות יעילות יותר כדי שנצטרך פחות להסתמך על ידיים עובדות". וגם הברד אשם בחבל בנימין מצפון לבירה נמצאים שלושה שבועות בתוך הבציר. הפיחות ניכר גם בחלק גדול מהכרמים באזור, אלא ששם מזכירים שלא רק עומס החום הקיצוני ששרר פה עד לא מזמן אחראי לכך. "צריך לזכור שבאביב היה ברד מאוד חזק בכל הארץ", מציין ד"ר שיבי דרורי, היינן והבעלים של יקב 'גבעות' בגבעת הראל. "ממש כמו אבנים שניתכים ושו־ ברים את הפירות, זה הביא לפחיתה של אחוז בכמה זנים שהתעוררו 30 למעלה מ־ מוקדם. מחצית מכמות הדונמים שאנחנו קולטים ספגו פגיעה ברמה כזו או אחרת. זו שנה מאוד מורכבת עם רמת חום - ואני כבר לא קורא לזה 'גל חום' - שהיא גבוהה, ארוכה ולא אופיינית. זה גרם לקריסה ממשית של ההבשלה בכמה זנים, בעי־ קר הלבנים, כמו בשרדונה או סוביניון בלאן, שסבל מרמות סוכר נמוכות בפרי, מה שגורר ירידה באחוז האלכוהול ביין. האדומים לעומתם נראים טוב. "באופן אישי אני חושב שזו לא היתה מהשנים המוצלחות ביותר, ובטח לא אחרי שנת שמיטה, שדווקא היתה יח־ סית רטובה אבל לא יכולנו לעבד ולז־ 2023 מור בה - ועדיין אני לא רואה את כקטסטרופה, ובסך הכל די אופטימי". כולם סובלים כמי שקולט ענבים בין היתר מעמק האלה ונס הרים, גם אהרון נחמני מיקב 'אגדיס' ממושב זנוח רואה פיחות ביבול. "כל מי שדברתי איתו מאזור ירושלים והרי יהודה חווה קשיים דומים", הוא

יריב שמרון, מנכ"ל היקב

תעודת זהות: יקב 'עמק האלה'

) 1997 (הכרמים הראשונים נטעו ב־ 2001 נוסד: אלף בקבוקים בשנה 320 קרוב ל־ היקף ייצור:

) אזורי - כל הענבים גדלים Estate יקב אסטייט ( כללי: באזור יהודה, כאשר ייצור היין משלב הנטיעה ועד לביק־ יינות זוכי פרסים. הוא 150־ בוק נעשה במקום. ליקב יותר מ מייצר שלוש סדרות עיקריות - 'אוורסט', 'אלה' ו'אסטייט' ', על שם הקואורדינטות המציינות את 3235' וכן יין הדגל הכרם ביישוב אדרת, שממנו הוא מופק.

צילום: פרטי | קול אופטימי. דרורי

5

ידיעות ירושלים ˆ 1.9.2023