חולון 29.07.22

אם אני מרימה את הקול טיפה הוא אומר: נזקי ההתעללות בילדים בגנים | חולון 'אל תרביצי לי' האמון שנשבר, הסיוטים בלילה, הפחד ממגע ותחושת האשמה ‰ הורים לילדים מחמישה גנים בחולון שחוו התעללות מידי הצוותים החינוכיים מתקשים להתאושש ‰ לקראת הרישום לגני הילדים הם גם לא מסוגלים לחזור לשגרה ‰ "הוא אומר לי: אמא אני מפחד מהמפלצת"

בשבוע שעבר הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב שתיים מבין שש הסייעות

מגן "סיגל" בשכונת בן גוריון בחולון ‑ אורטל בנימין הורשעה בתשעה סעיפי ג � סעיפי תקיפת קטין ו 16 התעללות, תקיפות 20 רימת חבלה של ממש ו־ סתם, ורינת ינקו הורשעה בשלושה סעיפי התעללות, שלושה סעיפי תקי ־ 26 פת קטין וגרימת חבלה של ממש, ו־ תקיפות סתם. גם נגד מנהלת הגן, סיגל אדהמי, ושלוש סייעות נוספות ‑ ורד אברהם, ליבנת אונגר ויפית אשר ‑ הוגש כתב אישום, אך ההורים של ילדי הגן לא יודעים מנוח. בשנה האחרונה התגלו עוד ארבעה מקרים בהם עלה חשד ממשי שצוותי גנים פגעו בילדים, שני מקרים בגנים של רשת "קהילה ופנאי", מקרה נוסף של מטפלת פרטית ומקרה רביעי של גן "בינבה" בתל גיבורים, ששלוש נשות הצוות שלו, נורית שילוח, מלכה מלול וסייעת נוספת, נמצאות במעצר בית והתיק בעניינן כבר הועבר להכרעת הפרקליטות. בימים אלה הורים רבים עסוקים בהכ ־ נות לקראת פתיחת שנת הלימודים, אבל עבור ההורים שילדיהם היו בגנים הללו, מדובר בימים קשים ומורכבים. האמון שנשבר, התסכול וגם תחושת האשמה, לא מאפשרים להם לשוב לשגרה.

חופית כהן ־אולאי / / צילום: קובי קואנקס

המעצרים, החקירות וכתבי האישום ‑ שתי נשות צוות 28.3.2022 מגן "מעגלים" במתנ"ס נאות שושנים של רשת "קהילה ופנאי" בחולון נעצרות בחשד לתקיפת חסרי ישע ‑ רשת קהילה 4.4.2022 ופנאי מעבירה צילומי אבטחה מגן "גוונים" בשכונת קריית בן גוריון שבפיקוחה, ומגישה תלונה במשטרה נגד מספר סייעות החשודות כי נהגו באופן תוקפני כלפי הילדים ‑ מוגשת תלונה 14.6.2022 במשטרה נגד מטפלת פרטית שהשגיחה על תאומים בני שנה וחצי בביתם בחולון ותועדה במצלמה נסתרת מטלטלת, גוררת אותם ומטפלת בהם באגרסיביות ‑ שתי נשות צוות 20.7.2022 מגן "סיגל" בשכונת קריית בן גוריון מורשעות בהתעללות בילדי הגן, משפטן של ארבע נשות צוות נוספות עדיין נמשך

מירית קטן: "הילד הפך לאלים מאוד"

מור רחמים: "כל המשפחה בטיפול" "בהתחלה חשבתי שמשהו לא בסדר בילד שלי", מספרת מור רחמים, אם לשניים שבנה היה בגן "בינבה" מגיל שמונה חודשים. "בשלב מסוים אמרתי לבעלי שאני חושדת שיש לו פיגור או

שאולי הוא על הרצף האוטיסטי. משהו לא היה תקין. הכל אצלו היה קיצוני, הוא היה דופק את הראש בספה או סתם מתעורר באמצע הלילה ובוכה בכי שמעולם לא היכרתי. זה לא היה סיוט או כאב. כאילו מישהו באותו רגע מר ־ ביץ לו. הוא השתנה לי מול העיניים. אני זוכרת שעשיתי לו יום הולדת בגן והילדים היו ממש ממושמעים, מחזירים כל משחק למקום, מסדרים כיסאות במהירות שיא. אמרתי לעצמי שאני לא יודעת אם זה ראוי להערצה או שזה כמו משטר". כיצד גילית מה קרה בגן? "אני בדיוק חזרתי ממסיבת סיום של הגדולה. חברה שלחה לי לינק לכתבה ושאלה: 'זה לא הגן שלכם?'. לא יכולתי לעלות הביתה. בעלי עלה עם היל ־ דים ואני התחלתי לרוץ ברחוב. הייתי בשוק". כיצד נראים החיים שלכן היום? "כשהכנסתי אותו לגן סבלתי מדיכאון אחרי לידה", מתוודה רחמים בקול שבור. "אמרתי למנהלת הגן מלי שאני מביאה אותו לגן שלה כדי שהיא תע ־ ניק לו את מה שאני לא מסוגלת ‑ חיבוק חם ופינוק, כי בגלל מצבי חצי שנה לא הרמתי את הילד. היום הכל חזר אליי. מי שסבלה מדיכאון יודעת שכל דבר זה טריגר, ומה שעברנו זה טריגר שהחזיר אותי ישר לאיזור הדמדומים. גם אני בטראומה. היום כל המשפחה שלנו בטיפול. אני כבר לא מסוגלת לסמוך על אף אחד. הילד איתי בבית ואני לא רואה את עצמי מכניסה אותו לגן אחר. מצד שני, אני לא רוצה שתהיה לו אמא חרדתית שמפחדת לתת לו לזוז ממנה. אני רוצה להעניק לו חוויה מתקנת. אבל אני גם רוצה צדק. הנשים האלה גידלו דורות של ילדים פגועים, של משפחות בטראומה. זה לא רק אני, אלה גם ההורים שלנו, החברים שלנו, הלקוחות שלי ששומעים אותי מדברת על זה, כל מי שהיה בקשר עם הסיפור הזה נפגע". ¿

"הילדים איבדו אמון וגם ההורים שלהם", מספרת מירית קטן, שבנה בן השלוש למד בגן "מעגלים". "גם למסגרת הבאה אכניס מכשיר הקלטה כפי שהכנסתי למעגלים, והפעם אסמוך על עצמי, כי כששמעתי את ההקלטות אנשים ניסו להשתיק אותי. אמרו לי: 'לא שומעים אלימות'. רק כשאחת האמהות ראתה מקרה במו עיניה הוגשה התלונה והועברו סרטונים, והיום כבר ברור שקרו שם דברים חמורים". גם קטן מספ ־ רת שלמרות גילו הצעיר, בנה מתקשה לחזור לשגרה. "מאז המקרה הוא מקבל טיפול ואנחנו מלווים על ידי פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. הבן שלי הפך לאלים מאוד. הוא מדבר לא יפה, אין לו דחיית סיפוקים ואין לו עניין באחרים, אפילו בימי הולדת הוא לא רוצה להשתתף. הוא מפחד לישון לבד, אומר שיש לו מפלצות בחדר, הוא ישן רק איתי. אם אני מרימה את הקול טיפ־טיפה הוא מיד אומר 'אל תרביצי לי'. בחיים שלי לא הרמתי עליו יד. זה שובר את הלב. מלכתחילה החשד שלי עלה כשהוא התחיל לחקות את הצוות, לדבר בתוקפנות, לעמוד בצורה מאיימת ולאכול בפראות. אמר 'ככה אוכלים אצלנו'. אני זוכרת שבאתי לקחת אותו מהגן ואיך שהוא ראה אותי הוא השתין על עצמו ובכה 'חיה חיה'. בדיעבד הבנתי שהוא התכוונן לומר 'חלה', והסייעת מיד באה ואמרה לו שייקח שתי חתיכות ולא צריך לבכות. רק בהקלטות גילינו שהוא לא קיבל חלה כעונש ובכוונה העניקו לכולם חלה אבל ממנו התעלמו למרות שהתחנן. אלה מצבים שמשאירים חותם אצל ילד". ¿

8

29.7.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים