לאשה: הנדל"ניסטיות
הנדל"ניסטיות
צילום: בר גורדון | איריס אליה כהן
מי ייתן לי משכנתא?
אני הרי סופרת, ומן הידועות שסופרות אינן סופרות כסף
מ
, איריס אליה כהן כש סופרת עטורת פרסים, התגרשה מבעלה, לא היה לה אומץ לחלום על קניית חצי מהבית בטבעון, שבו גרו במשך שנים. בטקסט מיוחד ל"לאשה" היא כותבת איך הצליחה להפתיע אפילו את עצמה
איפה להתחיל? אולי מזה שהמילה "גירושים" היא המילה הכי מכוערת בעברית? אולי שגם המילה "נישואים" גם לא מי יודע מה בעיניי? נשמעת כמו "ניסויים". ניסויים בבני אדם. גם המילה "רווקה" מצליחה לעצבן אותי. הידעתן ששורש המילה "רווקה" הוא ר.י.ק. כלומר, רווקה היא אישה ריקה. ריקה? ?!? How dare you ברצינות? אולי מזה שמעולם לא פחדתי ורעדתי ושקשקתי כמו בימים שבהם פתחנו בהליכי הגירושים. אולי מזה שמעולם לא הייתי גאה בעצמי ומאושרת כמו ביום שבו נרשם הבית המשותף לי ולבעלי (עוד מילה מכוערת) על שמי. בילדותי נחשבו גירושים לאירוע קיצון, סוף העולם ואשתו. כלומר, סוף העולם וגרושתו. עדיף היה למות ולא להתגרש. אני לא אשכח שכשנפוצה השמועה שהוריה של ק', הילדה הכי יפה בכיתה - היא הייתה דגם בונסאי של בריג'יט ברדו - מתגרשים, הגבנו בהלם והתייחסנו אליה כמי שקמה מ"שבעה". דיברנו לידה בשקט, הקפדנו לא לצחוק בקול רם ובטח שלא לשתפה בחוויות משפחתיות. בכל זאת, המשפחה שלה הלכה לעולמה. היום המצב קצת יותר טוב. גירושים לא מוחים את החיים בסערה, ועדיין לא מעט מקרוביי וקרובותיי (וכשאני אומרת קרובותיי, אני כמובן מתכוונת לאמא שלי) התקשו להתאושש מהבשורה שהגיעה לפתחם. שוב ושוב נשאלתי בהשתאות מהולה בכעס: "מה קרה?!?" לרוב עניתי: "אל תשאלו מה קרה. תשאלו מה לא קרה".
56
Made with FlippingBook Ebook Creator