לאשה: הנדל"ניסטיות

הדירה שעיצבה לציפי רומנו

זאת. אמרתי לעצמי – אל תתרגשי, שזה לא יעצור אותך, שזה לא ישבור אותך. הייתי ממוקדת מטרה, לסיים את הלימודים, להוציא תואר, כדי שלא אהיה עלה נידף, שאוכל לפרנס את עצמי ואותו, לקנות לו אוכל ובגדים. יכולתי לבחור בחיים פשוטים, אבל רציתי יותר". שנים אחר כך התחתנה שוב ונכנ ו סה למסגרת שלא הכירה: חיי משפחה. "לבעלי השני הייתה אמא מדהימה. הרגשתי שאמא שלו היא כמו אמא שלי, אהבתי אותה אהבת נפש. אצלה הרגשתי בבית בפעם הראשונה, ובמ ו חיצתה הרשיתי לעצמי להיות אני". נולדו להם שלושה ילדים, היום בני ו � . "אני מסתכלת על בן השמ 8 ,10 ,13 נה ותופסת את הראש, לא מאמינה איך בגיל שלו כבר הייתי בפנימייה. לבד". לפני כשש שנים, קצת אחרי שחמותה האהובה נפטרה, הם התגרשו. "אם זה היה תלוי בי לא הייתי מתגרשת", היא מודה. אחרי הגירושים עברה לגור בדי ו רה שרכשה ברמת פולג, וזה היה רגע מכונן עבורה. "כשנכנסתי לשם בפעם הראשונה לא הפסקתי לבכות - יש לי בית. קורת גג שלי, שרכשתי לבד, בע ו בודה קשה", היא אומרת. "בכל פעם שאני חושבת על זה אני מתרגשת, העובדה שאני יכולה לקנות לעצמי מה שבא לי, שאני לא זקוקה למתנות. אלה עוצמות שקשה לתאר במילים. אין בוקר שאני לא קמה ומתחילה בהודיה על מה שיש". יש לה רשימת לקוחות ארוכה הכו ו

מלון דירות בפנמה בעיצובה

"כשלמדתי, הבן הבכור היה הרבה עם אבא שלו ועם אבא שלי. לפעמים הייתי מושיטה אליו ידיים והוא לא רצה לבוא.

צילומים: שי אפשטיין

בקרוב היא תגיע לאחד ממשפחתוני העמותה להיפגש עם הילדים, לספר את סיפור חייה בתקווה שזה יסייע להם. "אני רוצה להראות להם שאפשר לה ו צליח, לתת להם את הכוח והמוטיבציה ולהגיד להם: אין תקרת זכוכית, אתם מסוגלים ואתם יכולים".

אבל אמרתי לעצמי - שזה לא ישבור אותך"

כשהיא מסתכלת היום על חייה, היא כבר לא מרחמת על הילדה שהייתה. "קיבלתי קלפים מסוימים. לא טובים, לא רעים. פשוט קלפים. ואני 8 בחרתי מה לעשות איתם".

ללת מפורסמים כמו יוני רואה ועדי הימלבלוי. לאחרונה סיימה בניית קומפלקס של עשר וילות ביישוב כרמית, וכיום היא עובדת על מלון פרימיום (בית עם שישה חדרים) בפנמה. "אני כל הזמן רוצה עוד, להוכיח לעצמי שאני טובה, שאני יכולה. הבן הבכור שלי תמיד אומר לי שגם אם אגיע לאוורסט, אני אחפש את ההר הבא". הקו העיצובי שמוביל אותה מגיע לדבריה מהקיבוץ: "להכניס את החוץ פנימה, להביא אוויר, טבע, אור. המקצוע שלי הוא השליחות שלי: כשהייתי ילדה לא היה לי בית, וכיום אני מתקנת בתים לאנשים, בונה להם את הבתים שמתאימים להם". לאחרונה חזרה שבו לביקור במשפחתון שבו גדלה במסגרת ארגון מל"י עשתה לה סיור בתוך הכפר. "שאלתי 15 (ראו מסגרת משמאל). נערה בת אותה, 'מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?'. היא לא ידעה לענות, הייתה בשוק מהשאלה. אמרתי לה, 'מגיע לך לחלום', והיא בכתה. הבנתי אותה: זה המקום שאני הייתי בו, את לא מרשה לעצמך לחשוב שמגיע לך משהו". בשיתוף עם יקב פסגות החלה בפרויקט של מעורבות בקהילה. הפ ו רויקט הראשון היה שיפוץ הבית באותה פנימייה. "כשנכנסתי לשם בפעם הראשונה לא הפסקתי לבכות. זה החדר שלי, המיטה שלי. זו הייתה סגירת מעגל מטורפת", היא אומרת. "בדיעבד המקום הזה נתן לי את היסודות הכי טובים, גם אם באותה נקודה לא יכולתי להעריך אותו. אני זוכרת ך לנער על פי דרכו', הייתי מסתכלת ֹ נו ֲ את השלט שהיה תלוי שם, 'ח על השלט הזה כל יום. ככה אני מגדלת כיום את הילדים שלי, ככה אני מתנהלת בעולם".

כפרי ילדים שמעניקים 15 בית למי שזקוק לו

82 ארגון מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל, הוקם לפני שנים על ידי כלת פרס ישראל רחה פריאר ז"ל. הארגון מפעיל ילדים 940 כפרי ילדים ומשפחתונים בארץ ונותן מענה לכ־ 15 , שהוצאו מבתיהם בנסיבות שונות. 18-6 ובני נוער בגילאי כפרי הילדים מבוססים על מודל חינוכי־משפחתי, שלפיו ילדים גדלים בבית עם אם ואב הבית וילדיהם כמשפחה 12-10 לכל דבר, וכך הם עוברים חוויה מתקנת של גדילה והתפת ו חות במסגרת הכי קרובה למה שאמור להיות בית. הורים אלה משמשים כדמויות הוריות זמינות, תומכות ומטפחות. הילדים שגרים בכפרי הילדים משולבים במסגרות חינוכיות בקהילה ונהנים ממגוון רחב של טיפולים, שיעורי עזר ופעילויות הע ו שרה רבות בשעות אחר הצהריים. mally . org . il אתר:

67